ארבע שנים ללא מרן • החיסרון עדיין מורגש

ארבע שנים חלפו מאותו יום מר ונמהר בו נסתלק רבנו הגדול לגנזי מרומים, אך תחושת האבלות והחיסרון הגדול מורגש בכל פינה. זכיתי גם אני, להתקרב מעט אל הקודש פנימה, ולחזות בקדושתו של אור העולם.

זכינו לראות מהו רבן של ישראל, מהו אבא של הדור כולו, אבל גם מה זה אבא של כל יחיד ויחיד, מהו לחיות צער של כל יהודי, להתייפח בבכי ולהשתתף בצערם של ישראל.

עמלה של תורה שאין דומה לה ביטול הגוף אל מול כבשנה של תורה ומאידך אהבת האדם שאין לה אח ורע.

היה זה בשמחת תורה האחרון שערך מרן זצ"ל בבית מדרשו.

"אשרי אדם עוז לו בך... אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך..." בשירים אלו פצח מרן לכבודה של תורה, ההתרגשות עלתה על גדותיה לשמע שיר זה, ממי אשר אין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, וכל חייו ומאווייו הוא עסק ועמל התורה הקדושה.

אהבתו הגדולה והעצומה שלו לכלל ישראל היתה ניכרת בחוש עת עברו לפניו עשרות ילדי ישראל הרכים לאחר קריאת התורה, כשמרן עם כל גדלותו הרבה לא מסתיר הוא את חיבתו הרבה לתינוקות של בית רבן דור העתיד ומרעיף עליהם מברכותיו באהבה ובחום כשתוך כדי מעניק לכל ילד סוכרייה לשמחם גם בשמחת החג.

ליל סיום החג כשהציבור ממאן להפרד מאווירה המרוממת פצח הקהל במשך דקות ארוכות בשירת "אשרי מי שעמלו בתורה... "

אמת מה נהדר מראה מפעים עין זה בצאתו של רבינו הגדול מהיכל בית מדרשו עת שב אל מעונו למקומו האהוב עליו ביותר, להיות ספון בין אלפי הספרים, כשלמחזה זה הייתי עד כשפסעתי אל הקודש פנימה להתברך מיד עם צאת החג ולעיני מתגלה מהי אהבת תורת ללא גבולות בראותי את רבינו מופת הדור שקוע ורכון בתלמודו כאילו שעות כבר נמצא הוא כאן ועמל הוא לעלות את חידושי תורתו לעוד ספר לשמחת לומדי התורה.

אספר את שחשתי על בשרי עד כמה גדול כוחה של שקיעות בתורה שחזינו,
באחת הפעמים שנכנסתי אל מרן רבינו הקדוש והטהור זצוק"ל, התבוננתי בשקיעותו הרבה ערימת ספרים אל מול עיניו היוקדות ואל הבית נכנס יהודי אשר היה נצרך לברכה, מיד כשסיים מרן לברכו ומיד שב אל הספר ניצלתי את ההזדמנות ובקשתי גם לגשת ולהתברך
מרן שם את היד על ראשי וברכני כשראשו חצי בגמרא והוא מברכני ​וחוזר ישר על הספר, כשגמר לברך באתי לנשק את ידו כנהוג, הושטתי את היד לקחת את ידו אבל מרן שהיה שקוע בלימודו חשב שזה עוד מישהו אחר ובירך אותי שוב פעם וישר שם עיניו בספרו הפתוח, בפעם השנייה שוב באתי לתפוס את ידו ולנשקה אך הדבר חזר על עצמו שוב ומרן ברכני בפעם השלישית משראיתי כך שמרן כ"כ שקוע וצולל במעמקי מים אדירים ויתרתי על כך ויצאתי, זהו אהבה ושקיעות בתורה שאין לה שיעור.

מציאות הספונה מבוקר ועד ערב עשרים וארבע שעות ביממה בתוככי נהרותיהם של תנאים ואמוראים ראשונים ואחרונים וממרום גדולתו חש את האחר. זהו מנהיג של דור.

ואולם זאת נחמתנו כי ב"ה בכל דור ודור שתל לנו הקב"ה את מנהיגיו, והותיר לנו מלך ביופיו כהן גדול הדור בלבושו, זכיתי לחוש זאת זה עתה בעיצומו של חג סוכות האחרון, עת עליתי בגרם המדרגות ברחוב היהודים ברובע היהודי, רעדה אחזתני ותחושת עונג הרטיטה את ליבנו לחזות ולהביט ולהתברך מכהן גדול. ריחות ניחוחיים של בישולים עטפו את הבית, נכדים ונכדות משחקים בסלון אך סמוך אליהם בסוכתו הצנועה יושב רבן של ישראל ספון על תלמודו ומשתעשע בהוויות אביי ורבא ראשונים ואחרונים. משקפיו מונחות על שולחנו הטהור, פניו עפופות ועיניו ממוקדות אל הספר. מולו ניצב דרוך חתנו שליט"א המנצל את ההזדמנות לצלול יחד עם חותנו הגדול במעמקי התלמוד ולשטוח את ספקותיהם של גדולים אל מול ענק התורה.

אל הבית נכנס בנו של מרן רבינו הגדול זצ"ל הגאון רבי משה יוסף שליט"א ובידו כרך י"א של שו"ת "יביע אומר" החדש מתורתו של מרן מאור ישראל זיע"א. "אבא תמיד נהג לשלוח למרן ראש הישיבה את העותק הראשון בכל ספר שהיה יוצא לאור וכך גם אני עושה במצוותו״, אמר הגר"מ לנשיא מועצת חכמי התורה, שקיבלו בחביבות רבה. שמחה אמיתית ניכרה על פניו של גאון ישראל כשהביאו לפניו את הכרך החדש. מרן שליט״א עיין באריכות בספר, וגילה התעניינות רבה במחברות הרבות שהותיר אחריו מרן זצוק״ל, ואשר טרם ראו אור, תוך שהוא מתפעל מהעבודה המקיפה שנעשתה על ידי מכון "מאור ישראל" העוסקים בהוצאת כתבי מרן זצ"ל.

"אשריך שאתה עושה נחת רוח למרן בעולם האמת, זו הנחת רוח הגדולה והאמיתית לכבודו". אמר.

שיחתו של גדול צריכה לימוד, מרן ראש הישיבה שליט"א לא שוכח להכיר טובה ולציין בפני הגר"מ יוסף כי מידי שבת בקידוש על היין משתמש בכוס שאותו קיבל ממנו מתנה, הכוס אותו העניק לו בפדיון הבן לבנו בכורו מלפני כשלושים שנה תמורת הפדיון שערך מרן שליט"א, "יש בכוס שיעור חזון איש, זו כוס גדולה על כן אני מקפיד לקדש איתה". מציין מרן. ועל כך מוסיף הגר"מ "אני זוכר שרציתי לתת לרבנו שליט"א כסף עבור המטבעות בפדיון כנהוג, אך מרן זיע"א אמר לי זה לא מכובד לתת לגדול הדור כסף, תקנה לו מתנה וכך עשיתי". מה שמגלה לנו רובד נוסף מעומק מחשבתו ועוד טוהר מרגישותו של מרן רשכבה"ג זיע"א, שתמיד נהג בחשיבה ושימת לב על כל פרט ופרט.

בסיום המפגש המרגש ניצלתי את ההזדמנות, ומיד טרם שובו של 'חכם שלום' ללימוד נגשתי למרן שליט"א ובקשתי את ברכתו כשעל ידי בני שיחי'.

מרן שליט"א שזה עתה השתעשע בקדשים וטהרות ממרום גדולתו וקדושתו הביט אל ילדי התינוק והחל לשמחו ולהשתעשע עימו תוך כדי שמנסה שיעלה חיוך על פניו, משל הוא תמה כיצד הוא איננו מקפיד על מצות 'ושמחת בחגך'.

באותם רגעים הבנתי מעט מהי גדולתם של מנהיגי ישראל, חשתי מהו ענק שבענקים, כהן גדול שיודע אף לרדת לפרטים ולשמח את השני, כמו משה רבנו שרץ אחרי הגדי ונשאו על כתפו. אשרינו שאלו מנהיגנו.

רבותינו גאוני ישראל מי ידמה להם ומי ישווה להם, אשר שמים ימים כלילות קיץ וחורף שבתות וחגים, תמיד התנוחה אותה תנוחה, בעמלה של תורה, אהבת תורה ואהבת האדם בוערת בליבם ללא גבולות. זר לא יבין זאת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!