המסר העוצמתי של ספירת ימי הלבנה // יוסי הלפרין

אחד מההבדלים הבולטים ביננו, היהודים, לשאר אומות העולם, הינו האופן בו אנו מחשבים וסופרים את תאריכי וימי השנה, שאילו אנו מונים לפי ימות הלבנה, ולעומתנו האומות מונים לפי מסלולה של החמה. מדוע זה כך? מה יש בירח שאנחנו מצווים להתייחס אליו ולא אל השמש? הרי אם חושבים בהגיון ובלוגיקה פשוטה נגלה שימי השמש מסודרים בהרבה מימי הירח. חידושה והתמעטותה של הלבנה, משנה לנו הרבה פעמים את התאריכים העבריים, וגורמים פעמים לעבר או לחסר חודש מסויים. אז בשביל מה זה כך? מה המטרה בעניין?

כמו בכל דבר אשר נכתב או קרה בהיסטוריה היהודית, כאשר מתבוננים היטב, מגלים אי אילו מסרים או צפנים המועברים לנו, שחוץ ממשמעות הדברים הפשוטה, ישנם רבדים פנימיים נוספים המלמדים אותנו דעת והנהגות נכונות. אותם מסרים רלוונטיים אף לאחר אלפי שנים מאז כתיבת המשפט או המילה המוזכרת. סיטואציות שקרו בעבר והעוצמה שבהם יכולה אף להדהד עד לימינו אנו. כך גם כאן קיבלנו מסר ישיר מהקדוש ברוך הוא, הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, ואולי אף ארהיב בנפשי ואומר שאולי זהו המסר המחזק ביותר עלי אדמות שקיבלנו מאיתו יתברך.

אם נתבונן במסלול ההתחדשות של הירח נגלה את הדבר הבא: בתחילת החודש, עת שהירח של החודש שעבר 'נעלם' מן העין, השמיים חשוכים מכל וכל. גם אם ננסה לאמץ ולמקד את העין, לא נמצא נקודת אור אחת ביריעה השחורה העצומה והאין סופית הפרוסה מעל לראשנו. אך ביום השני והשלישי לחודש, אט אט יוצאת הלבנה ממקום מחבואה ומתחילה לבצבץ ולהאיר. עד שלקראת אמצע החודש ניכרת יותר ויותר, ואילו בעיצומו של חודש, ט"ו בלוח העברי, הירח ניצב באמצע הרקיע כמלך זוהר ומאיר. אך החל ממחרת לתאריך זה, אט אט הלבנה מתחילה להיעלם ולהתקטן בשוליה, עד לקראת סוף החודש היא מתקטנת והולכת, עד שביום האחרון אין זכר למה שקרה באותו רקיע רק שבועיים קודם לכן, והשמיים שוב חשוכים לחלוטין! ואילו אז שהכל נראה כ"כ חשוך וקודר, מתחילה הלבנה במסלול של החודש הבא וניצוץ מאיר אחד קטן מפלח את קו הרקיע השחור ומתחיל את תהליך התהוותה של הלבנה בחודש הבא.

מלמד אותנו הקב"ה מסר חד, עוצמתי, ומחלחל: כל אחד ואחת בתהליך חייו נקלע למצבים וסיטואציות שאינם קלות. תקופות חשוכות וקודרות, מלוות בקשיים ונסיונות. אם זה בפרנסה או בריאות, קשיי זוגיות או חינוך ילדים, וכן כל אתגר אחר. ולפעמים האדם בוחן את מצבו ורואה שאין שום תקווה או מה שנקרא 'אור בקצה המנהרה', אין שום פתח שיוציא אותו מאותו מצב ביש אליו הוא נקלע. אומר לו הקב"ה, "בני היקר, דווקא מהנקודה הכי חשוכה, הכי פסימית ומייאשת, דווקא משם אני מצמיח לך את נקודת היציאה אל מקום מואר יותר ונעים יותר. אמרתי לך לספור את ימי שנותיך לפי תהליך התהוותה של הלבנה, ובכדי שתלמד מכך, שגם שהשמיים חשוכים וכביכול אין גואל ומציל, בנקודה הכי חשוכה הזאת, אזי מבצבץ לו האור של החודש החדש, כך גם לך, ילדי האהוב, אני אשלח את ניצוץ הישועה מהמקום החשוך והקודר".

וכמו שכתוב בשם רבי נחמן מברסלב "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בוודאי שם נמצא הי"ת". מדוע בהסתרה הכפולה והקשה, דווקא שם 'בוודאי' נמצא ה'? התשובה לכך פשוטה, כשאני מסתכל לתוך חלונות של דירה כלשהיא בכדי לדעת האם בעל הבית נמצא, גם אם האורות דלוקים אין ראיה לכך שמישהו בבית, כי שמא השאירו אור דלוק מסיבה כזו או אחרת.

מתי אני אדע לבטח שמישהו בבית? אם אני אעלה לבניין ואגיע לפתח הדירה, אביט לחור ההצצה ורואה מבעדו את נצנוצי האור שבתוך הבית, ואקיש על הדלת. במצב שבו לאחר כמה רגעים החור המואר יחשיך, אז אני אדע בוודאות שמישהו נמצא בבית, וזה עתה הוא אף הציץ עליי מבעד חור ההצצה.

'ואפילו בהסתרה...בוודאי שם נמצא ה' יתברך", דווקא כשמחשיך זה מה שמלמד אותי שאלוקים עוד יותר נמצא איתי. ודווקא מתוך החושך הסמיך והבלתי מתפשר, משם תבצבץ הישועה שהקב"ה שולח לאדם.

שנזכה לחודש טוב מתוק ומבורך, המנצנץ ומאיר ללא סייג וגבול.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!