הורי הילדות שהותקפו בבני ברק, מצדיעה לכם • טור דעה

אני רוצה להצדיע. להורי כמה ילדות קטנות ומתוקות מבני ברק, לכמה ילדות קטנות, מתוקות וגיבורות – שתמימות ילדותן נגדעה באחת, אני רוצה להצדיע לתקשורת ובראשה אתר 'בחדרי חרדים' אשר על עובדיו אני נמנית, שמדווח ועוקב, ואף פרסם סרטון בעקבותיו נלכד התוקף. אני רוצה להצדיע גם למשטרת ישראל שפעלה כראוי וכיאה.

בחול המועד סוכות הוגש כתב אישום נגד תושב פתח תקווה בן 42, לאחר שנמצא כי פגע לפחות בחמש ילדות קטנות.

בכתב האישום מתוארים מעשים חמורים ומצמררים, מעשים מהסוג שגודעים את תמימות הילדות בן רגע. הנאשם נהג החל משנת 2015 לעקוב אחר ילדות בגילאי 6-9 שהלכו לבדן ברחובות בני ברק, דפוס התנהגותו כלל בעיקר מעקב לתוך בנייני מגורים. כן, ממש מתחת לאף של אבא ואמא, ממש בבניין עצמו. מה שמבהיר עוד יותר כמה צריכים להיזהר ולא להקל ראש בשליחת ילדים לבדם וכד'.

אז למה אני מצדיעה?

משום שהיום, סוף סוף אפשר להגיד בקול: יותר ויותר אנשים מטפלים ללא רחם בתופעות החולניות הללו שהן מנת חלקם של כל המגזרים והעמים, בארץ ובעולם.

כשחושבים לעומק, מה מגלים כאן? לפחות חמש ילדות בנות 6-9, תושבות בני ברק, המשמעות: טוהר ותמימות וריחוק גדול מאוד מידע טכנולוגי, מידע פיזי על גוף האדם – מלבד מה שלצורך. מדובר על ילדות שגדלות במסגרות נפרדות, על ערכי צניעות סופר מחמירים, והנה – שתיים מהן הצליחו להניס את התוקף שלהן, לצערי, לפחות באחד המקרים רק לאחר שביצע בהן מעשים חמורים. הן צרחו, רצו הביתה, סיפרו לאמא, נהגו כילדות בוגרות שיודעות דבר או שניים על מוגנות.

מה עוד יש לנו כאן? יש לנו ארבעה מתוך חמשה הורים שלא פחדו בשום אופן להתלונן במשטרה, לשתף פעולה עם חקירת בנותיהן הקטנות ולהביא בסופו של תהליך להגשת כתב אישום נגד הפוגע.

איני בטוחה עד כמה כל מי שקורא שורות אלו מבין את המשמעות, אלא שלי, כאישה חרדית, כעיתונאית ששומעת ורואה הרבה – יש כאן מסר מדהים. משהו מחלחל ומשתרש גם בחברה החרדית, ולא בהסתר. אנשים יותר מודעים, יותר מדברים, ילדות קטנות יודעות יותר על מוגנות, הורים משתפים פעולה עם המשטרה, יש כאן התפתחות חיובית שמטרה המשך ניקוי אורוות שכבר ניכר מזה תקופה.

אמש, לאחר פרסום הידיעה ב'בחדרי', כי התוקף נלכד בעקבות פרסום כתבה אצלנו באתר, עלו דיונים בקבוצות ווצאפ שונות. נתקלתי בסיפור מצמרר שקשה היה לי להירגע ממנו. בחור לא צעיר פגע בילד באחת משכונות הערים הגדולות. אנשים שקלטו מה קורה, החלו לרדוף אחריו, בעוד אביו מגיע לזירה וצועק עליהם שהוא לא בסדר ושיעזבו אותו לנפשו. האנשים עזבו את המקום, משטרה כמובן לא הגיעה, הבחור המגודל חזר לביתו הנורמטיבי וממשיך להסתובב בשכונה ללא הפרעה.

זה, אנשים, נחשב פשע. פשע בל יכופר. יש קטינים שיכולים להיפגע ממנו, יש קטין שכבר נפגע. הקטין חסר ישע ואם מישהו יודע על המקרה, חלה עליו חובת דיווח. קמצוץ התקווה בסיפור הזה היה כשאחת הנשים סיפרה, שבעלה הסביר לילדים שמדובר בגנב ולכן רדפו אחריו ברחוב, אך היא קטעה אותו וביקשה לספר לילדים את האמת: הוא עשה מעשה חמור מאוד בילד, וחייבים להיזהר.
לפחות לא להסתיר את מה שכבר כביכול אפשר לא להסתיר.

מקווה שהמקרה הנ"ל יסתיים בדומה לסיפור בבני ברק, או לפחות בטיפול עבור הבחור החולה.

אף פעם לא מאוחר להציל נפשות. כל ילד וילדה יכולים להינצל, אם רק נהיה מעורבים יותר, אמיצים יותר, נוכחים יותר, ומבינים דבר אחד: כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.

ותודה לרב מגדולי רבני ישראל שעודד אותנו, וממשיך לעודד לדווח במסגרת ההלכה על המקרים הללו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!