כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

סלחנות בכביש עשויה למנוע תאונות

על פי ארגון SWOV: סלחנות בכבישים תמנע מצבים מסוכנים ותפחית חומרת תאונות. ככל שנהיה יותר מסוגלים להעריך את מצב התנועה ואת כוונות משתמשי הדרך האחרים, כך גדלים הסיכויים שנוכל להתנהג בסלחנות

סלחנות בכביש עשויה למנוע תאונות
מנחם הלוי

סלחנות חברתית היא עיקרון בטיחותי, המתמקד בתפקיד משתמשי הדרך עצמם במניעת תאונות דרכים ו/או במזעור ההיפגעות. זאת, כיוון שלא משנה עד כמה מפותחת מערכת התחבורה, חלק ממשתמשי הדרך יבצעו טעויות. אבל - אם משתמשי דרך אחרים יתחשבו בכך, כלומר, יהיו סלחניים, יימנעו מצבים מסוכנים או שתופחת חומרת תוצאותיהם, כך נקבע בניר עמדה של ארגון SWOV – המכון ההולנדי לחקר הבטיחות בדרכים. לדוגמא - רוכב אופניים עומד לקחת זכות קדימה בצורה שגויה. נהג סלחני יאט במקרה כזה. תגובה סלחנית נדרשת גם, למשל, במצבים שבהם מישהו חוצה את הכביש לאט מאד בגלל קשיים פיזיים. SWOV מגדיר סלחנות חברתית כך: "הנכונות לצפות פעולות בלתי בטוחות של משמשי דרך אחרים ולפעול באופן שימנע או לפחות ימתן את תוצאותיהן".

הסיבה שסלחנות חברתית חשובה לבטיחות בדרכים היא משום שהשימוש במערכת התחבורה הוא מורכב מדי עבור קבוצות פגיעות כמו ילדים, קשישים, נכים או נהגים חדשים. קבוצות אלה מצריכות סלחנות חברתית מצד ממשתמשי דרך אחרים, מנוסים יותר. בנוסף, גם משתמשי הדרך המיומנים יותר מבצעים טעויות מדי פעם. כיוון שהתנהגות דרך בלתי בטוחה איננה ניתנת למניעה באופן מוחלט, חשוב מאד שמשתמשי הדרך יתחשבו בחסרונות של האחרים. התנהגות סלחנית יכולה למנוע מצבים שבהם פעולות לא בטוחות יובילו להיפגעות.

ההנחה היא כי הגורמים הפנימיים הבאים הם חשובים כדי שלנהגים תהיה היכולת להתנהג בסלחנות: על הנהג להיות בעל ציפיות מתאימות למצב שבו הוא נמצא, על הנהג להיות מסוגל להעריך נכונה את כוונות משתמש הדרך האחר ועל הנהג להיות מסוגל להתאים את התנהגותו לכך.

כדי להיות מסוגלים לצפות את מצב התנועה כראוי, על הנהגים להיות מסוגלים להעריך מצבים (פוטנציאלים) מסוכנים באופן מדויק ולהיות מסוגלים להגיב אליהם בסלחנות. ככל שאנו יותר מסוגלים להעריך את מצב התנועה ואת כוונות משתמשי הדרך האחרים נכון יותר, כך גדלים הסיכויים שנוכל להתנהג בסלחנות ולמנוע בכך מצבים מסוכנים. כל שלושת הגורמים קשורים ישירות לניסיון. נהגים מנוסים יתקשו פחות בביצוע משימות התנועה, כך שהם מסוגלים יותר לצפות את התנהגות משתמשי הדרך האחרים ולפעול באופן סלחני.

לגבי הגורמים חיצוניים שקובעים האם נהג יתנהג בסלחנות - אם בצומת יש ראות מאד מוגבלת, משתמשי הדרך יתקשו יותר להתנהג בסלחנות, כיוון שיש להם פחות זמן לצפות את המצב. דוגמא אחרת היא כאשר האור הירוק ברמזור מאד קצר – במקרה זה ייתכן שמשתמשי הדרך יהיו פחות מוכנים לפעול בצורה סלחנית. כלומר, בד"כ דרושה פחות סלחנות כאשר המפגשים בין משתמשי הדרך מפוקחים יותר (ע"י רמזורים). במצבים פחות נשלטים, לעומת זאת, יש צורך גדול יותר בסלחנות. במצבים כאלה ההתנהגות פחות ניתנת לחיזוי והסביבה פחות נשלטת, ועל כך ניתן לפצות באמצעות סלחנות.

חשוב לזכור, סלחנות חברתית והשפעתה על הבטיחות בדרכים טעונה מחקר נוסף. מחקר כזה יצטרך לענות על השאלה איזה סוג התנהגות מוגדר כהתנהגות סלחנית וכיצד התנהגות זו באה לידי ביטוי בחיי היום יום. כך ניתן יהיה לקבוע את הדרכים לעודד סלחנות חברתית, יחד עם שמירה על העקרונות האחרים של בטיחות בת-קיימא.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}