ה'אבא' של זכרון משה • הרב יעקב שטרק זצ"ל

בני ירושלים החרדית ובראשם המוני מתפללי בית הכנסת הגדול "זכרון משה" והשטיבלאך, ליוו למנוחות את "איש זכרון משה" הר"ר יעקב שטארק ז"ל והוא בן פ"ה בפטירתו.

המנוח נולד בשנת תרפ"ו בפולין , ובטרום מלחמת העולם השנייה, גלו הוריו לארגנטינה והוא בן י"ב שנים.

לפני כעשור, נישא לרבנית יפה ברזכאי תחי' – אלמנת הגאון רבי שלמה ברזכאי זצ"ל – מנקיי הדעת שבירושלים.

רעייתו – הרבנית שתחי', ידועה בארץ ובעולם בזכות מפעליה הברוכים לטובת חינוך ילדי ישראל. לפני כארבעים שנה הייתה – יחד עם בתה - החלוצה בתחום החינוך החרדי והקימה את 'המרכז החרדי להכשרת מנחות הורים' – המהווה עד היום פלטפורמה המשמשת מאות נשים המשתמשות בשירותי המרכז בכדי להעביר את מורשתה החינוכית לאלפי ילדי חמד שזכו לגדול בחממה חינוכית אוהבת ומיטיבה.

לפני כשנתיים הייתה מועמדת לפרס ישראל בזכות מסירות הנפש שגילתה במשך עשרות שנים להעברת הלפיד החינוכי באווירה תורנית.

הרבנית תחי' אף הוציאה מספר ספרים בתחום החינוך, שהפכו עד מהרה לרבי-מכר במגזר החרדי. בין הספרים שכתבה יחד עם בתה הרבנית נעמי בריטקופף ניתן למנות את הספרים שהפכו לנכסי צאן ברזל לכל הורה: 'הורים כמחנכים' ו'אולי אפשר אחרת'

עודו בחור צעיר בן 20 ש' בלבד נשאוהו רגליו לארץ ישראל לירושלים עיה"ק, שם התגורר בשכונת זכרון משה ודבק במורו ורבו, ראב"ד העדה החרדית, הגאון האדיר ר' ישראל יעקב פישר זצוק"ל והיה לנאמן ביתו ויד ימינו רבות בשנים, כמו כן היה קרוב לרבני בית הכנסת "זכרון משה" ולמגידי השיעורים.

היווה סמל ודוגמא של נתינה לזולת והארת פנים לכל אדם, נודע בענוותנותו, בעדינות נפשו המיוחדת , ובחיוך המאיר שנראה תדיר על שפתותיו.

כל ימיו דאג לכבד ולפאר את בית מקדש מעט זה, עד שהפך "אבא" של מקום גדול וקדוש זה, ההומה מאות מתפללים בכל שעה משעות היממה, כן דאג לעשרות שומעי השיעורים המתקיימים בביהכ"נ סביב לשעון.

כאשר נוכח שספרי התורה הישנים בבית הכנסת, יוצרים ספקות הלכתיות רבות במהלך קריאת התורה ומביאים את הציבור לטרחה גדולה ועוגמת נפש של ממש, קיבל הוא על עצמו לדאוג לספרי תורה חדשים ומהודרים למען רווחת אלפי המתפללים והקדיש מזמנו , מהונו ומאונו עבור מפעל זה , כך שכיום בזכותו וביוזמתו קיים בכל "שטיבל" , ספר תורה חדש, מהודר בתכלית ההידור!

דאג באהבה ובמסירות לדברי מזונות ומשקה עבור באי בית הכנסת בעיתויים שונים- במוצאי תעניות, בליל חג השבועות, ובמוצ"ש ויום טוב דאג להבדלה לבני חו"ל הלומדים בארץ ישראל ואין להם מקום לשמוע בו הבדלה.

חיבה מיוחדת הייתה לו לבחורי הישיבות הק' , וסיפרו מס' אברכים בהלוויתו כי כאשר היה נתקל בבחור ישיבה אשר זקוק למנעלים חדשים או שאר פריטי לבוש, תיכף ומיד היה רץ איתו לאחת החנויות ורוכש עבורו נעליים מובחרות, כך היה דואג לאברכים ובני תורה בכלל שיהא מלבושם כראוי לבני תורה.

כאשר המגיד הירושלמי,ר' שלום שבדרון זצ"ל פסק מלשאת את דרשותיו בלילות שב"ק ב"זכרון משה",לקח על עצמו ר' יעקב את האתגר להביא מגידי מישרים , מסלתה ומשמנה של ירושלים בלילות שבת, בחוהמו"ע ובשאר ימות החול, תוך שהוא דואג לכל הוצאות השיעורים, מיני מתנות לילדים שיימשכו לבוא וללמוד תורה, והוא בגופו ממש סבב ברחובות ירושלים והכריז בכרוז אודות השיעורים כדי להמריץ ולעורר את הציבור לבוא ולשמוע דבר ה'.

לפרנסתו היה מומחה גדול ובעל שם בתחום הפודיאטרי'ה, ושמו הלך לפניו למרחוק ובין המטופלים.

בתוך כך ארע לא אחת שטיפל באנשים מפורסמים ובעלי משרות ממשלתיות אשר לא זכו להימנות על ציבור יראי ה' , וכשהכין עצמו לטיפול בהם, היה מדבר עימם בדברי תורה , מוסר ותוכחה, ורבים מהם העריכו את תמימותו וישרותו.

בהלווייתו שיצאה מביכ"נ הגדול "זכרון משה" הספידוהו: רבה של שכונת "זכרון משה" ושל ביהכ"נ -הגר"א פישר, אשר עמד על תרומתו האדירה לבית הכנסת, הידור ספרי התורה שנזקפים למליציו במאות אלפי ברכות ואמנים.

אחריו, ספד לו הגאון הרב ר' משה אלפא שהזכיר את הפסוק "טוב שם משמן טוב" בהדגישו את הדרך שעשה המנוח לבדו, בגפו, ללא הורה ומורה דרך בעודו צעיר לימים ובימי סער גשמיים ורוחניים בעוז ובגבורה, ללא חת ומורא. כך הדגיש את מסירותה של אשתו הרבנית שתבדל"ח שדאגה וסעדה אותו במסירות נפש של ממש, אף בעיתות חולשה וחולי שלה עצמה.

כמו כן, הספידו רבה של שכונת הר נוף - הגאון הרב ר' יהודה ברייטקופף שהדגיש את הארת פניו לכל אדם, ואת יראת הכבוד שרחש לתורה וללומדיה תוך בריחה תמידית מן הכבוד. "כל חייו הוא ברח מן הכבוד, ועכשיו כשהוא הולך מן העולם יש לנו הזדמנות אחרונה לתת לו כבוד. הוא היה איש שבמשך כל חיי חיותו רק נתן כבוד. אם זה לכבוד בית הכנסת ואם זה לכל אדם - ועל כן כולנו מחוייבים בכבודו".

הגר"ב פינקל, מגיד מישרים בבית הכנסת, ציין את יגיעתו והתעסקותו הבלתי נלאית בהאדרת בית הכנסת וריבוי תמידי של שיעורי התורה בו.

אחרון המספידים היה הגאון ר' חיים פריימן, ששימש את המנוח והתמסר אליו כבן יחיד ממש , בהתמסרות שהיתה לשם דבר בפי כל . בדמעות שליש ובקול בוכים ביכה את האבדה הגדולה של עם ישראל בכלל ובית הכנסת בפרט.

המנוח נפטר ללא זש"ק לכן מתבקש כל אחד להחזיר לו טובה בלימוד משניות ובאמירת קדיש לע"נ רבי יעקב שבתאי בן אליעזר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!