למה 'מחאת הדיור' נכשלה עוד בטרם החלה?

גל המוני של מחאות שוטף את מדינת ישראל בתקופה האחרונה, החל ממחאת הדלק וכלה במגורי אהלים, איש איש ומחאתו, כאשר מעל כולנה מתנוססת לה מחאת הקוטג'.

אודה ואתוודה, עד לימים האחרונים גם אני הייתי שרוי באופטימיות קלה, חשבתי כי אמנם כוחם של הצרכנים עשוי להשפיע, כי אכן הציבור ניעור מתרדמת השוטים בה היה שרוי והכיר ביכולתו להכות את החברות בכיסם.

לא עוד, התבדיתי.

ולא משום שאני מזלזל בתבונתו של הצרכן הישראלי או בכוחו, הסיבה פשוטה ועלובה בהרבה והיא נעוצה בתאוות השליטה וההובלה המצויה לרוב בארצינו הקטנה.

במסורת חז"ל מסופר על רבי יהושע בן לוי שהתלווה לאליהו הנביא למסע, כאשר במהלך המסע נקלעו לעיר של עשירים קמצנים - בירכם אליהו שיזכו כולם להיות מנהיגים, וכאשר נקלעו לעיר של עניים שקיבלום במאור פנים העניק להם ברכה כי יהיה להם מנהיג אחד.

אוהבים לדבר בשנים האחרונות על מחסור במנהיגות במדינת ישראל, לטעמי, הבעיה נעוצה דווקא בעודף מנהיגות.

וכך מתפוררת לה המחאה, כי גם כאשר 'תפסה' מחאה אחת את הכותרות ואכן היתה יכולה להצליח - יקומו מיד אוסף של 'מנהיגים' קטנים וינסו לייצר מחאות נוספות, לזכות בסיקור ובמעמד, ואגב כך - לקבור כל סיכוי למחאה צרכנית אמיתית.

אין חולק על העובדה שישנם דברים רבים שראוי למחות עליהם, ממחירי הדיור הגואים ועד לשכר המינימום - אבל העובדה אחת היא: מלחמה אחת עשויה להצליח, אוסף של קרבות קטנים לא יביאו ניצחון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!