מהפכת 'חוק האריזות' • איך זה ישפיע על חיינו?

לפני מספר חודשים, לאחר דיונים מואצים, התקבל בכנסת "חוק האריזות" אשר יהיו לו השפעות רבות ומשמעותיות על המגזר העסקי, ועל כל אחד ממשקי הבית. החוק התקבל כחלק ממדיניות המחזור הולכת וצוברת תאוצה בישראל ובעולם כולו. בשל הגידול באוכלוסייה, כמות הפסולת ההולכת וגדלה, והמחסור הקיים באתרים להטמנת פסולת.

המפתח להצלחת קיומה של מערכת מחזור יעילה היא הפרדת הפסולת ושמירה על איכותה, כך שניתן יהיה להפיק ממנה את חומרי הגלם בתהליך המחזור ברמה הגבוהה ביותר. לשם כך נדרש שיתוף פעולה הדוק של האזרחים, המשליכים את הפסולת אותה הם "מייצרים", כך שכבר בעת השלכת הפסולת תופרד הפסולת לסוגים שונים.

במסגרת אישור חוק האריזות, הוטלו חובות שונות על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים, הפועלים בתחומי מדינת ישראל, בכל הנוגע לפסולת האריזות. המטלה המרכזית אותה הטיל חוק האריזות על כתפי היצרנים והיבואנים, הינה לאסוף ולמחזר פסולת אריזות של המוצרים הארוזים שייצרו או שייבאו בהתאם ליעדים הקבועים בחוק על פי סוג חומר האריזה (פלסטיק, זכוכית, נייר או קרטון, מתכת ועץ). אי קיום הוראות החוק עלול לעלות במקרים מסוימים כדי עבירה פלילית, ואי עמידה ביעדים תגרור קנסות כספיים כבדים שיוטלו על היצרנים והיבואנים.

לשם קיום החובות המוטלות עליהם כאמור, חייבים, כך על פי חוק האריזות, היצרנים והיבואנים בישראל להתקשר עם חברה אשר תוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה כ-"גוף מוכר" שהיא חברה לתועלת הציבור אשר פועלת במובנים מסוימים כמו עמותה ללא כוונות רווח. הגוף המוכר יהיה אחראי לקיום חובות היצרנים והיבואנים כאמור (מלבד חובות הסימון), וזאת לרבות עמידה ביעדי המחזור הקבועים בחוק האריזות.

אז איך זה אמור להשפיע עלינו?

על פי חוק האריזות, כל רשות מקומית מחויבת לקבוע הסדרים לפיהם תופרד הפסולת שנזרקת על ידינו - האזרחים, כבר בחדרי הזבל. הפרדה זו מכונה "הפרדה במקור". על פי פרשנות המשרד להגנת הסביבה, הסדר ההפרדה במקור המינימאלי יהיה הפרדה של פסולת האריזות לשני זרמים – זרם רטוב וזרם יבש בשני פחי זבל נפרדים. באופן זה פסולת האריזות תרוכז בפח שמכיל פסול יבישה בלבד, ניתן יהיה להפרידה ביתר קלות ותישמר "איכות" פסולת האריזות וחומר הגלם שיופק ממנה בתהליך המחזור.

במהלך חקיקת חוק האריזות התחייב השר להגנת הסביבה כי המשרד יישא בעלויות הצבת הפח הנוסף ובכל הוצאה שכרוכה ביישום הסדר הפרדה כאמור של "רטוב-יבש". כך שיתכן ונראה הסדרי הפרדה נוספים – פח שישמש רק לפסולת אריזות, מתקן מיוחד לאריזות זכוכית ומתקן מיוחד לפסולת אריזות קרטון. כל זאת בנוסף למתקני האיסוף של בקבוקי פלסטיק גדולים (1.5 ליטר) – "המחזוריות" אותם ניתן לראות בכל רחבי המדינה כבר כיום.

חוק האריזות נכנס לתוקף לפני כמספר חודשים, אולם יישומו בפועל התחיל לפני מספר ימים – 1.7.2011 למניינם. עד כה הוקמה חברה אחת בשם ת.מ.י.ר. – תאגיד מיחזור יצרנים בישראל בע"מ (חל"צ) (על ידי התאחדות התעשיינים בישראל), מתוך מטרה לספק את שירותי האיסוף והמיחזור לכלל היצרנים והיבואנים במדינת ישראל. ת.מ.י.ר. פעלה במהלך החודשים האחרונים באופן אינטנסיבי לקבל "הכרה" של המשרד להגנת הסביבה ומקווה לקבל הכרה זו בימים הקרובים, וזאת כדי שתוכל להתחיל את כל הפעילות הנדרשת לקיום הוראות החוק עבור היצרנים והיבואנים שיתקשרו עמה.

מדובר על "פרויקט" רחב היקף אשר יישומו והצלחתו מותנים בתיאום בין גורמים רבים במשק הישראלי, כמו גם שיתוף פעולה מצד האזרחים. בשלב זה, אין כל ניסיון במדינת ישראל בישום "פרויקט" מסוג שכזה, וניתן לומר כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להצלחת יישומו של חוק האריזות על פרטיו ודקדוקיו.

משרדנו – רון גזית, רוטנברג ושות', ליווה את התאחדות התעשיינים במהלך חקיקת חוק האריזות, ובימים אלה מלווה את ת.מ.י.ר. בפעילותה על פי חוק האריזות. מדובר בעבודה מרתקת אשר משלבת אספקטים שונים של עולם המשפט – רגולציה וחקיקה, הגנת הסביבה, דיני תאגידים והגבלים עסקיים. הכול מתכנס אל מקום אחד וכל שנותר עתה לקוות כי "התבשיל" שנרקח פה, יעלה יפה.

הכותב – עו"ד חיים ישר, הינו ראש המחלקה החרדית במשרד רון גזית, רוטנברג ושות', ועוסק ברגולציה, תקשורת והגבלים עסקיים.

אין לראות במאמר הזה משום יעוץ או חוות דעת משפטיים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!