הרוצח מחכה לנו מעבר לפינה • בשולי הטרגדיה

מי היה מאמין.

פשעים שהיו בעבר מנת חלקם של חלאות אדם, מתבצעים בימינו אנו - בעולם מטורף ו'חשוף' - על ידי אנשים שנראים כמונו ממש.

אינני רוצה להיכנס לפרטי הטרגדיה, שהסתיימה בצורה הגרועה מכל. אך בל נשכח את אלפי המקרים המסתיימים לכאורה טוב יותר - אך מותירים טראומה בנפשם העדינה של ילדינו הרכים למשך שנים ארוכות.

חובתנו להשגיח על הילדים מעל ומעבר.

כאשר אדם מקבל פיקדון, מחובתו לשמור עליו על-פי כללי השמירה, לפי רוח הסכנה באיזור - ולא בהשתדלות מנימלית. בימינו אנו, 'שמירה רגילה' כמוה כהפקרת ילדינו. לא מספיק להפטיר 'עושים את ההשתדלות'.

חובה עלינו לשים לב, על כל שינוי בהתנהגותו, במחשבותיו ובמעשיו של הילד - כדי ללמוד מקרוב ולהבחין האם יש בעיה שצריך לתת עליה את הדעת והלב.

אינני מבקש להכניס את ההורים לפאניקה, אך אסור לנו לתת לילדינו ללכת לשום מקום לבד. לא למכולת, לא ל'חבר' - ולא לשום מקום שאין לנו פיקוח ישיר ומכוון. עלינו ולחנך את ילדינו לא להיענות להצעה של אדם לא מוכר.

בימינו, הרוצח המטורף לא נראה כמו מכשפה. הוא גם לא מתלבש אחרת. האויב נמצא כאן, ממש מעבר לפינה. אין לנו ברירה אלא לשמור על עוללנו.

לברוח מהחשיפה

וצריך לשמור על הילדים - ועל עצמנו - מפני ה'חשיפה'.

במערכת 'בחדרי חרדים' התייצבו השבוע אנשי תקשורת מערוץ טלוויזיה. הם ביקשו ללמוד על התקשורת החרדית ותהו: מדוע איננו נותנים ביטוי לאירועים חמורים של פשיעה ואלימות.

עמית שישב לצידי הסביר לכתב כי עצם חשיפת אירוע הזוועה, מותירה משהו בנפש ה'נחשף', למרות הסלידה.

אכן, 'החפץ חיים' כותב כי כל מאורע משפיע על נפש האדם. אפילו הלוואה תמימה לה נזקק אדם, פוגעת בעדינות נפשו של הלווה.

החשיפה לטירוף והזוהמה בעולם הסדום של ימינו - שהוא בהיבטים רבים גרוע מסדום המקורית - לא מותירה בידנו אלא לשמור את נפשם של הטהורה ילדינו.

כל חשיפה מורידה את רמת החלחלה מהאירוע.

עובדה היא, כי בפעם הראשונה ששומעים על מעשה מזוויע, ההלם והחלחלה הן ברמות הגבוהות ביותר.

בפעם השנייה, הזעזוע מתמעט, וכן הלאה. כך אנו מכהים את החושים שלנו ומורידים את רמת המוסר שלנו מטה מטה, עד שעלולים אנחנו חלילה להתקרב למעשים שכאלה.

לפיכך, כל דבר שאין בידיעתו תועלת, שתביא לשמירה על הילדים – טוב נעשה לעצמנו אם לא ניחשף אליו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!