לכבוד 800 עיניים טהורות ובוכיות • נוקב

בעבר, השלטון החילוני ניסה לכפות עלינו את תרבותו. 'תרבות יוון', כינינו את התרבות החיצונית - ובצדק רב. די להיזכר בילדי תימן שהועברו על דתם על-ידי שלטון מפא"י, בכדי להבין את הצריבה שמרגיש כל חרדי לשמע צמד המילים: 'חינוך חילוני'.

עוד בנושא:
• חשיפה • מנהלי הסמינרים לא ישלטו ברישום התלמידות
• הגרי"ש למנהלים: לא לשתף פעולה עם הוועדה



החינוך החילוני - אם ניתן לכנותו כך - מחנך לנבערות רוחנית, ומתמקד בלימודי מקצועות, המסיטים את תלמידיו מדרך התורה והרוח. בפרפראזה לדברי המשנה ניתן לומר, כי החינוך החילוני הניף את דגל ה'כולם כנגד תלמוד תורה' בראש התורן.

הציבור החרדי הקים בעמל וביזע של גדולי ישראל את החינוך הפרטי. תלמודי תורה, סמינרים ובתי ספר לבנות הוקמו בנדיבותם של נדיבי עם, שהתגייסו למען המטרה הנעלה של חינוך ילדי ישראל ברוח ישראל סבא.

המוסדות שהוקמו בכדי להוציא יקר מזולל, נפתחו מדרך הטבע עבור כל מי שחפץ לבוא בשעריהם. תחושת הדחיפות שנלוותה להקמת המוסדות, הביאה את מנהליהם לקבל את כל מי שחפץ בכך. היעד החשוב של הצלת היהדות התורנית חיפה על מגרעות רוחניות כאלה ואחרות של ההורים. ומגרעות כאלו - למי שחיפש - היו גם היו.

דור שלם עבר מאז אותם ימי התום והטוהר. הילדים והילדות שהגיעו מבתים חלשים רוחנית, הפכו במרוצת השנים לחוד החנית של ההנהגה החרדית. ראשי ישיבות, רבני ערים, אברכים חשובים ומנהלות סמינרים יצאו דווקא מאותם בתים, שהיום לא היו מעיזים אפילו להתקרב אל אותם מוסדות, המנוהלים על-ידי אנשים שזכו לליטרה הרוחנית שלהם בזכות הפתיחות שאפיינה את הציבור החרדי באותם ימים.

מעגל של דמעות וצער

מדי פעם אני חושב לעצמי: מה היה קורה אילו אותם רבנים חשובים היו נולדים בדור שלנו? או מה קורה עם כאלה שיש להם פוטנציאל שכזה - בדורנו אנו?

אין ספק כי אלו היו מוצאים את עצמם עוסקים בתחום ההיי-טק או העסקים של מדינת ישראל. היינו מאבדים אותם לטובת עולם העשייה הגשמית במדינה.

יש שיטענו, כי דווקא אלו הרבנים יוצאי וחלוצי אותם בתים, הם אלו המובילים את הקו המיליטנטי כנגד הדומים להם בדורנו אנו.

הבוקר קראתי על ועדת השיבוץ שיוזם משרד החינוך, שנועדה לשבץ 400 הבנות שטרם 'שובצו' (מכבסת מילים לדחיית הבנות - ד.פ). ועדה שהוקמה על יסודות 800 עיניים זולגות דמעות, של ילדות שלא הספיקו לטעום טעם חטא. את טעם הדחייה - הן הספיקו לטעום ועוד איך.

החטא היחיד של אותן בנות, הוא השתייכותן לחוג הלא נכון, למשפחה הלא נכונה או שמא לעובדה שהמנהל המופקד על חינוך בנות ישראל לא קם במצב רוח חיובי ביום בו הוא היה אמור לספק תשובה לאותה ילדה, שהכרית שלה ספוגה מדמעות.

היא בוכה בשקט, לא רוצה לצער את הוריה, אך כנראה גם היא לא יודעת שהכריות של הוריה ספוגות גם הם מדמעות של צער וכאב.

מעגל של צער שנולד מרשעות ואטימות.

הפלא יועץ: "מחרפי מערכות אלוקים חיים"

הכל השגחה פרטית.

הבוקר, כמדי בוקר, אני חוזר עם החברותא שלי על הדף היומי, ובסיומו אנו לומדים פרק בספר מוסר – פלא יועץ.

הופתענו לראות שמה שהיה פעם - חוזר על עצמו גם היום. ולא רק היום, אלא ממש אקטואליה במיטבה.

ברשותכם, אצטט מילה במילה קטע קצר שעוסק בעניין 'גר':

וביותר יגדל המצוה הזאת על אשכנזי ההולך בין הספרדים או ספרדי בין האשכנזים וכדומה, שגם לשון אין להם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו והם מתדכאים הרבה שאין יכולים להגיד צערם ולהראות ערכם, כי יש גם כן בעלי תורה אבל אין להם פה לדבר ומסוה הבושה על פניהם ואין להם מצח להרים ראש, על אלה ראוי לרחם ביותר ולמצוה רבה תחשב, לא כאשר יש רבים מעמי הארץ אומרים שהספרדי ילך אצל ספרדים ואשכנזי אצל אשכנזים וכל מין ירחם על מינו כאלו אנו שתי אמות חס ושלום, בודאי שהאומר כך חרף מערכות אלקים חיים כי חרפה היא לנו בני ישראל גוי אחד בארץ שנפרד איש מאחיו, כי כלנו בני איש אחד נחנו, אל אחד לכלנו, אב אחד לכלנו, תורה אחת ומשפט אחד, ולמה נבגד איש באחיו. ואם הלשונות לארצות הם מחלקים מה בכך, ומה בין ספרדי לאשכנזי או שאר לשונות, חלילה לעשות שום חלוק, אדרבה, יגדל החיוב לרחם ולסיע למי שהוא מלשון אחר מטעם מצות אהבת הגר כדבר האמור. והמרחם מרחמין עליו מן השמים, ישלם ה' לעושה הטובה שבעתים.

אז אולי לפני שאנו עוסקים ומעסיקם עצמינו באין ספור של חומרות - שאינני מזלזל בהן חלילה - נעסוק בעיקרה של תורה ולא ניכלל חלילה בין אלו המחרפים מערכות אלוקים חיים.

אין במאמר זה שום כוונה להתנגח או להתנגד לדעתם של גדולי ישראל. עפר אנו תחת כפות רגליהם, אם חושבים הם שאסור לשתף פעולה עם הוועדה של משרד החינוך - ודאי שאסור.המאמר בא רק להביא את זעקת כאב הבנות, והצורך לפתור את הבעיה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!