אתמול אויב - היום ידיד • 'הסוכריה' שחילק סער לחרדים

קשה להאמין איך בתוך יום מסתובב הגלגל, ושר החינוך גדעון סער שוב מצליח לסמן לעצמו 'וי', רגע לפני ששוב סומן כ'אויב הציבור החרדי'. כעת הוא לא רק חוזר למשבצת 'האיש הטוב', אלא מתקרב בצעדי ענק אל יעד נחשק מבחינתו, זה חודשים ארוכים: להתקבל בכבוד בביתו של הגראי"ל שטינמן.

סער מתקשה לשכוח את 'כינוס החינוך' שהתקיים בבית הגראי"ל, אשר במהלכו הופנו כמעט כל החיצים לעברו. מאז ועד היום הוא עבר כברת דרך ארוכה, בשילוב זרוע עם סגנו החדש, מנחם אליעזר מוזס - אך עדיין לא הצליח להגיע אל הפסגה.

השבוע, נדמה שהעפיל אליה משמעותית.

דווקא השבוע נפתח מבחינת הציבור החרדי בחריקת בלמים צורמנית. היה זה כאשר ועדת השרים לחקיקה דנה ב'חוק נהרי', וגדעון סער דיבר נגדו. למרות שמשולם נהרי לא אהב את הטון, הוא היה עדין עם שר החינוך, ולא הדליף החוצה את כל מה שאמר. אבל גם מה שעבר, אחרי צנזור, היה מספיק. למזלו של סער דיוני ועדת השרים לחקיקה אינם רשומים שחור על גבי פרוטוקול, ואם נדבו ליבו של שר לרכך את המילים, הוא יכול לעשות זאת.

מלכתחילה ברור היה לי שסער לא התכוון. מן הסתם לא ידע באיזה עצב רגיש הוא נגע. לגעת למשולם ב'חוק נהרי', זה כמעט כמו לגעת לפצוע כוויות בעומק העור החרוך. הרבה קרבות הוא עבר עד שזכה לראות את החוק הרשום על שמו. הוא אפילו נאלץ להתמודד מול ח"כ חרדי נוסף, שהציע חוק דומה, וטען לכתר. עכשיו, כשכבר תקופה כה ארוכה מופעל החוק שלו בהצלחה, יבוא שר חינוך ויקטוף לו את ההישג?!

הפגישה בעלת ההרכב המוזר

בסביבות השעה 6 אחרי-הצהרים פגשתי את סגן שר החינוך במסדרונות הכנסת. רגע לפני שסיימתי לשוחח עמו, שאלתי על האירוע בוועדת השרים. מתברר, שהוא לא עודכן, אבל הבטיח לברר אצל השר - ורץ לפגישה איתו.

אלא שמהלך הפגישה היה כה דרמטי מבחינת יחסי השר והחרדים, שוועדת יום ראשון נותרה כבר בצל. מי זוכר אותה בכלל.

ראשית, נפתח ברשימת הנוכחים בפגישה, שנערכה במשרד החינוך בירושלים: יו"ר ועדת הכספים משה גפני, ראש עיריית בני-ברק יעקב אשר, שר החינוך וסגנו.

מה הביא לפגישה, שהרכב משתתפיה כה מוזר?

ובכן, נחזור שלושה שבועות לאחור,לפגישה שנערכה במשרדו של סער בתל-אביב. הפעם השתתף בפגישה רק יעקב אשר, שהגיע מלווה ברשימת בקשות מהשר. ולמה כדאי לסער להיענות לבקשות, מעבר להבעת כוונות טובות כלפי הציבור החרדי? כלומר, איזה הישג פוליטי יכול אשר להביא עימו כנדוניה?

אז ככה: קודם כל, מבין כל ראשי הערים החרדיות, ראש העיר המחובר ביותר למשה גפני הוא יעקב אשר. באלעד, בביתר, בעמנואל וברכסים אין ראשי ערים המייצגים את תנועתו, כך שרק בני-ברק ומודיעין עילית באות בחשבון. לגבי מודיעין עילית, יחסיו של גפני עם ראש העיר שם יודעים עליות ומורדות, לעומת יחסיו האיתנים עם יעקב אשר, הנחשב לאיש 'שלו'.

אין זה סוד כי מאז ומעולם שוררת צינה והקפאה עמוקה ביחסים של סער עם גפני. מי שראה את המפגש ביניהם בעת הדיון התקציבי, ערב אישור תקציב 2011-2012 לא יכול היה שלא לרעוד מקור. הציניות, ההערות המביכות.

אבל לסער זה מפריע. בכל זאת מדובר ביו"ר ועדת הכספים ובאדם מרכזי בפוליטיקה החרדית. אז אם כבר מישרים הדורים - צריך ליישר גם איתו.

אבל יש כאן מטרה נוספת. גפני מרוצה, יכול להביא עמו שביעות רצון גם בחזו"א 5. אמרת יעקב אשר מרוצה, אמרת גפני מרוצה, אמרת סיכוי טוב לקבלת פנים אוהדת בחזו"א 5 וברכה מפי הגראי"ל שטיינמן.

ולמי מגיע הקרדיט...

וכך, אחרי הפגישה הערב, יכול לסמן לעצמו ראש עיריית בני-ברק הישג משמעותי, שיהפוך להישג תקדימי עבור הציבור החרדי בכל הארץ: האפשרות לשלב תלמידים בעלי פיגור קל בבתי ספר רגילים, ובאותו מבנה.

זה חוסך מבנים, זה גם חוסך תקציבים.

כידוע, חוק החינוך המיוחד מורה להעניק זכות קדימה להשמתו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל על פני השמתו במסגרת החינוך המיוחד, כשלשם כך מקצה משרד החינוך שעות שילוב במסגרות החינוך הרגיל - לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, הלומדים בכיתות רגילות.

תקנות החוק קובעות, כי שעות השילוב יינתנו אך ורק במוסדות המוגדרים כרשמיים וכמוכרים שאינם רשמיים, ולא במוסדות הפטור, משום שמוסדות הפטור אינם ניתנים לפיקוח, ולכן מבחינה משפטית לא ניתן לאשר שעות שילוב במוסדות הפטור.

לדברי הנציגים החרדיים שהגיעו לפגישה, מדובר באפליה - שכתוצאה ממנה תלמידי מוסדות פטור, המוגדרים כבעלי ליקוי נמוך אינם זכאים לתגבור בתוך הכיתות, וכתוצאה מכך נדרשים ללמוד במוסדות לחינוך מיוחד. זאת בזמן שהן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית הילדים מתאימים למוסדות חינוך רגילים.

בו במקום ביקש סער לקבל חוות דעת משפטית מהיועצת המשפטית במשרד, דורית מורג, שהבהירה לו כי מבחינה משפטית אין כל מניעה מלעכב מתן שעות שילוב במוסדות הפטור.

ההחלטה הזו טובה לגפני, מאוד טובה לעיריית בני-ברק - ועל הגל הזה של ההצלחה ירכבו כל שאר ראשי הערים.

ומאיפה יבוא התקציב?

ומאיפה יבוא התקציב, אם שטייניץ לא השתתף בפגישה ולא אישר כסף למטרה?

ובכן, המעניין הוא כי התקציב לשם כך כבר הוקצה במסגרת ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה, אך לא נוצל עד היום.

אגב, אם חשבתם שהקרדיט מגיע וביושר ליעקב אשר, שהזיע רבות על ההישג, אל תופתעו אם ביומונים, אולי גם בשבועונים, תקבלו שלל קרדיטים, כמגוון האינטרסים החוצים את מפת הפוליטיקה החרדית.

אז בואו נחסוך להם את העבודה: תודה לכל חברי הכנסת החרדיים, כ-ו-ל-ם, אתם יודעים מה? גם לחברי הכנסת הדתיים. תודה גם לכל ראשי המועצות, הערים, העיירות, המושבים והכפרים. תודה לכולם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!