פוגרומים, אבנים ואלימות • כך הפכה רכסים לזירת קרבות • דו"ח מהשטח

גם מי שלא ביקר מעודו ביישוב רכסים, הנושק לכפר חסידים, כשבעה קילומטרים מצומת יגור, בוודאי שמע עליו.

היישוב מתהדר באוכלוסייה חרדית ברובה, מהזרם הליטאי, הספרדי וקהילה גדולה של חוזרים בתשובה. כך גם קיים בו ריכוז קטן של דתיים לאומיים וחילונים.

מדובר ביישוב וותיק, שהוקם כבר בשנת תשי"א. באותה עת הישוב קלט מספר רב של עליות ממספר מדינות: הודו, מרוקו, רומניה, וברית המועצות.

עם המהפך ברכסים בשנת תשנ"ג, בה נבחר ראש מועצה חרדי לישוב, ר' משה טוויל, נטשו רבים מהתושבים החילוניים את היישוב ואת מקומם תפסו תושבים חרדים.

ביישוב פועלים מוסדות חינוך וישיבות רבות, ביניהם קריית החינוך "אור חדש", בניהולו של הרב משה תנעמי שהיא המעסיק הגדול ביישוב. ישיבת 'כנסת חזקיהו' המונה כמאתיים תלמידים בישיבה הקטנה והגדולה, בראשותם של הגאונים רבי דוד ובנו רבי יהושע מן וכמובן סמינרים לבנות. כרבו האשכנזי של היישוב, משמש הגאון הרב יעקב זוננפלד משנת תשמ"א במקומו של חמיו הגאון הרב אליהו מישקובסקי זצ"ל.

אנו משוטטים ברחובות רכסים, המנומנמים. זהו יישוב עליו נסוכה שלווה ושום דבר מיוחד לא אמור, לשבש את הפסטורליות הנשקפת מבעד לכל רחוב במעלה היישוב .

אנו נתקלים במחזות משובבי נפש. ילדי חמד ההולכים או שבים בקבוצות מתלמוד התורה, תלמידי ישיבות או בתי ספר, המתגודדים בתחנת האוטובוסים ממתינים בדומיה לאוטובוסים שייקחו אותם ליעדיהם, אברכים הממהרים מי לתורתם ומי לפרנסתם, נשים הדוחפות עגלות תינוקות, ולצדדיהן ומאחוריהן עוד כמה זאטוטים.

בעלי חנויות שניצבים בפתחן, ממתינים בסבלנות ללקוח מזדמן שיואיל להזרים קצת כסף לקופה המשוועת למזומנים...

הרחובות נקיים ומצוחצחים למשעי. הבתים הממוקמים על צלעי רכסי ההר, שעליו שוכן היישוב, מדמים בעיני האורח שנקלע לכאן, נוף טיפוסי שוויצרי. גם האקלים כאן נפלא. הפיח שנפלט מבין הרכבים המועטים ששועטים בעורקי היישוב, אין בו כדי להעכיר את האטמוספירה.

הפתיל שהצית את האש

עד כאן הכל טוב ויפה אך תקריות אלימות פיזית ומילולית חוזרות ונשנות נתגלעו לאחרונה, בין נוער שוליים לבין תלמידי ישיבת כנסת חזקיהו, והן מעיבות על מרקם היחסים. 'האווירה' שינתה את טעמה, הפכה לעכורה ומאויימת ולא מותירה את אף אחד מהצדדים אדיש לנעשה.

אנו נכנסים אל הישיבה ושמעון כבן 19 , אחד מתלמידי הישיבה, מגולל בשיחה ל'בחדרי חרדים' את אשר ארע ואת הרקע לתקרית אותה חוו השבוע.

"הכל בעצם התחיל בשבת פרשת בהעלותך, כאשר ראש הישיבה הרב מן, ערך לנכדתו הכלה, שבת שבע ברכות בישיבה. בני משפחות החתן והכלה התארחו בפנימיה שהייתה ריקה כי מרבית התלמידים, עשו את השבת בחיק משפחתם".

"את המומנטום הזה ניצל, ברנש צעיר בן 15, שחובש כיפה, אך נמנה על נוער השוליים שבעיר, בן למשפחה חרדית. הוא נצפה כשהוא נכנס ויוצא לבניני הפנימיה בעת סעודת ליל השבת.

"במוצאי השבת, כאשר החלו האורחים לארוז את מזוודותיהם, הבחינו כי נגנב מהם כסף, מצלמות, מכשירים סלולאריים, תכשיטים ועוד.

"המהומה שקמה, הייתה גדולה. אף אחד לא חשב, כי השמחה הגדולה תופר באקורדים צורמים שכאלו. חקירה קצרה שעשו מספר תלמידים עוררה את החשד כי ידו של הצעיר במעל.

"אף אחד לא חשב, כי כדאי לערב את המשטרה בנעשה. מישהו יצר עמו קשר, והצליח להערים אליו, שיגיע לישיבה לצורך מטלה מסוימת. משאך הציג את כף רגלו בפתח הפנימיה, הוביל אותו אחד הבחורים אל חדר, בו המתינו מבעוד מועד מספר בחורים בעלי זרוע. החדר ננעל וה'חוקרים' נכנסו לפעולה.

"ככל הנראה נקטו התלמידים גם בלחץ פיזי 'מתון' והצעיר נשבר והודה, כי הוא ביצע את הגניבה. הוא הוביל את התלמידים אל ביתו והחזיר את רוב הרכוש זולת הכסף עצמו, אותו ככל הנראה הספיק לבזבז או לחלק בין חבריו. "הוא מיהר לשתף את חבריו במה שקרה ואלה החליטו לנקום בבחורים".

המשטרה לא התערבה

לשיחה מצטרף, יוני בן ה-21 שמחרה מחזיק אחרי חברו:

"ביום שני בערב, עמדו מספר תלמידים על אחת הגזוזטראות ושוחחו בקול. קבוצת נערי שוליים התגרו בתלמידים-מילולית. אלו לא טמנו ידם בצלחת והשיבו חורפיהם, דבר. הצעירים החלו ליידות אבנים לעבר התלמידים.

"זה היה האות להתעצמות ההפגנה. לשם כך אף הזעיקו תגבורת, בדמותם של בריונים בני שלושים ומעלה, שחלקם להוותנו ולבושתנו, חרדים לשעבר, שצצו להם לפתע בחמשה רכבים שעצרו במתחם הישיבה בחריקת בלמים. הגברתנים, יצאו מהרכב והיו חמושים בבקבוקי בירה אותם המטירו על ראש הבחורים וערכו עלינו פוגרום. הסערה הלכה והתגעשה. רק הקולות שהדהדו במסדרונות שזעקו 'המשטרה בדרך', גרמו להפוגה מסוימת. חלק מהתוקפים נסו ונטשו את המקומ,

"המשטרה הגיעה אך לא נקפה אצבע. ולא ראתה צורך או ענין לעצור את המתפרעים מקרב הנערים. 'מי שחש עצמו כמותקף, מוזמן להגיע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה', הם אמרו.

אחד הנערים המגדיר עצמו כ'מתחזק' ומתפלל בהיכל הישיבה בשבתות, הגיע למקום, תוך כדי שהוא מנסה לתווך ולפשר בין הניצים. הוא הצליח להנמיך במעט את גובה הלהבות, אך האש לא מיהרה לדעוך.

בחורי הישיבה משפילים אותנו בנו

• ומה הייתה דעת ראשי הישיבה, על האלימות שננקטה נגד הגנב?.

"הרבנים", אומר אחד התלמידים, נתי בן ה-23, "התנערו מממה שנעשה ולדעתם היה צריך להזעיק את המשטרה ולא לקחת את הדין לידיים. אין ספק כי צעד זה, מתפרש בעיני החוליגנים כפרובוקציה".

• מה טיב הבחורים הללו? הם תושבי המקום?

"כפי שכבר ציינתי. ישנם מספר משפחות חוזרות בתשובה, כמו מספר משפחות חרדיות שילדיהן נפלטו ממסגרות הלימודים, במשך היום הם עובדים או משובצים במקומות בלתי ידועים, ואילו הלילה מהווה עבורם כר נרחב לפעולה".

אנו מנסים לתהות על קנקן התלמידים ולהבין, הם ההתנכלות מקיפה את כל בני הישיבות או רק את חניכי הישיבה כנסת חזקיהו. מתברר, כי כמעט ואין כאן ישיבות גדולות בעיר והישיבות הקטנות אינן בוחשות ביורה המבעבעת הזו. רק הבחורים הבוגרים, שמנצלים את שעת ההפוגה שבין הסדרים בטרם יפרשו לישון, לצורך טיול קצר בין נתיבי היישוב, המבקשים לשאוף מעט אוויר צח לאחר יום לימודים, נתקלים בנוער שהפך לעוין ומתגרה.

יש שני מוקדים בהם הנוער הזה נוהג להתקבץ: במתחם המועצה, בו פרוסים ספסלים ברחבה שלפני המבנה, ומקום הקרוי 'מפגש פיפו'.

כאן אנו פוגשים חבורת נערים שאחד מהם, משה בן ה17, מוכן לדבר: "בחורי הישיבה מתנכלים לנו, מתנהגים בשחצנות ומתגרים בנו, הם מעלילים עלינו עלילות", הוא אומר, "והם בעצם אלו שהחלו להתנהג באלימות".

"בכלל", מוסיף חבירו, "נכון נשרנו מלימודים ואנחנו לא במסגרת - אבל אנחנו לא נוער שוליים. אנחנו גם בני - אדם ובני הישיבה הזו שוכחים את זה".

מחפשים להחזיר את השקט

אבל גם רבנים מהיישוב סובלים מנחת זרועם מה שמסביר אולי, מדוע הרבנים חוששים ליטול את המושכות לידיהם ולהרגיע את הרוחות המתלהמות.

כך ארע לפני מספר שבועות, כאשר בנו של הרב ארז בירנבוים, ראש הישיבה התיכונית 'מעוז חיים' הוכה, הילד זעק לעזרה ואביו חש במהירות למקום כדי לסייע. הנערים הצעירים לא נבהלו והחלו לחבוט גם באב בעוצמה רבה ופצעוהו באורח בינוני. הזעקות שהקים הביאו להימלטותם של הפורעים. הרב בירנבוים פונה למרכז הרפואי רמב"ם, ונזקק לאשפוז ממושך.

אחד מהתושבים נכנס לעובי הקורה ומנסה לטפל בסוגיה, אך בשלב זה הוא עדיין חסר שיניים, ואין בידו מספיק כלים מבצעיים וארגוניים כדי לאגד את כולם במסגרות דידקטיות הולמות.

כרגע הורו ראשי הישיבה לכל התלמידים לנצור את לשונם ואת ידיהם. ואסרו עליהם להיות מעורבים בתגרה כזו או אחרת.

לאחר תיאום עם הזרועות והגופים השונים, נרכשו מצלמות אבטחה שכבר נפרשו בכל המוקדים הפוטנציאלים לחיכוך ובפרט באזור הישיבה. המצלמות אמורות לתעד כל אירוע שיתרחש מכאן ואילך והנתונים יועברו מידית למשטרה. בדרך זו, מקווים אבות היישוב לצמצם את הקונפליקטים ולהחזיר ליישוב את השלווה המתבקשת ואת העמימות שחפפו עד כה את רוחו.

ולנו לא נותר אלא להצטרף לתקווה, כי ההרים שגבהו בין הצדדים ייעלמו, ויתקיים הפסוק (ישעיה מ' ד') "והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה"...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!