חונים על המדרכה בלי לשלם
22 אלף כלובים לאיסוף בקבוקים פוזרו עד היום ברחבי ישראל. לאזרחים לא יוצא מהם הרבה מעבר ללכלוך, ואילו יצרניות המשקאות — שלא משלמות לרשויות המקומיות על הצבת הכלובים — מרוויחות
- מירב מורן, TheMarker
- כ"א חשון התשע"ח
- 2 תגובות
צילום: פלאש 90
הכלובים המסורגים לאיסוף בקבוקי משקה ברחובות ערי ישראל הם מופע שאין דומה לו בעולם. תיירים הנתקלים בתופעה לראשונה בטוחים שזהו פסל סביבתי, וכשהם מבחינים במופע החוזר, מניחים שסדרת מיצגי אוונגרד הוצבה לרגל שבוע המודעות לנזקי פלסטיק.
22 אלף כלובים פוזרו עד היום ברחבי ישראל, והיד עוד נטויה: יש עיריות המכריזות כי יתקינו כלוב אחד לכל 400 איש. בתחילה הציבו אותם רק על מדרכות, אך כשחדרה למודעות הזכות לנגישות נוחה להולכי הרגל, העבירו אותם לתפוס מקומות חניה בשולי הכבישים. הכלובים, המוצבים גם ברחובות מסחריים ובאזורי בילוי, נהפכים במהרה למפגע.
בנוסף ללכלוך שמצטבר בפנים, לשקיות ניילון שנקשרות לסורגי הכלוב ולשאריות נוזלים הנשפכות מהמכלים, אנשים מצמידים אל מה שנראה כנקודת איסוף אשפה כל מיני סוגים של פסולת שאינה נכנסת לפחים רגילים. כשקבלן הבקבוקים מגיע, הוא אינו מעמיס מה שצמוד לכלוב ולא מנקה את סביבתו, וכך הטינופת נשארת במקומה, ובמקרה השכיח מתפזרת לכל עבר.
רוב כלובי המיחזור שייכים לאל"ה, חברה פרטית בבעלות משותפת של יצרניות המשקאות המבוקבקים, שהשיגה מהרשויות המקומיות היתר לפזר כלובים בתחומן, במטרה לשכנע אותנו להשליך אליהם מכלי פלסטיק משומשים בהתנדבות. המניע כלכלי: אם לא ייאספו מספיק בקבוקים, החוק ישית על יצרניות המשקאות מחיר גבוה — עלויות תפעול, קנסות ושינויים רגולטוריים שעלולים לגזור ירידה בהכנסות.
אף שאלה חברות שמטרתן רווח, ואף שהכלובים הם מרכיב במחזור העסקים וחוסכים להן הוצאות, העיריות והמועצות האזוריות לא גובות מאל"ה ארנונה על אלפי מטרים שהיא תופסת במרחבים הציבוריים. העניין מעורר תמיהה, במיוחד כשמביאים בחשבון שעבור שטחים המשמשים לצורך זהה כמו חדרי אשפה בבניינים פרטיים, גובים ארנונה בתעריף מלא.
התיקון למפגע החוצות הוא סילוקו מהרחובות והוראה שאיסוף הבקבוקים ייעשה ברשות הפרט. הגיוני שאיסוף הבקבוקים הריקים ייעשה בשטח של המרוויחים במכירת הבקבוקים המלאים, סופרמרקטים ומכולות. במערכת היחסים העסקית של משווקי המזון עם היצרניות והספקים אפשר לדרוש השתתפות בהוצאות הלוגיסטיקה, כמו שנעשה בבקבוקים קטנים ובפחיות, שעבורם פותחו "כספומטים" של מיחזור — מכונות שמשליכים לתוכן מכלים ובתמורה מקבלים זיכוי כספי לקנייה בעסק הצמוד.
זה סידור הגון יותר ממצב שבו הציבור נדרש לסבסד את עלות איסוף הבקבוקים באמצעות השלמה עם ערימות לכלוך ברחוב, הפסד מקומות חניה ופגיעה בנוחות ההליכה במדרכות.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות