פרשת בזק: השאלות שנותרו פתוחות

אתמול בסביבות השעה 09:00 בבוקר, הטילה רשות ניירות ערך פצצה: כמעט חמישה חודשים מאז פתיחת החקירה הגלויה בפרשת בזק, הודיעה הרשות כי "במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות זו, הגענו למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות פליליות, ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט".

ואחרי ההודעה הזאת, שמשמעותה המלצה להגיש כתבי אישום נגד בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר ומנכ"ל חברת yes רון אילון, נותרו עדיין כמה שאלות פתוחות בפרשה.

1. מדוע נתניהו לא נחקר?

בנימין נתניהו מונה לשר תקשורת בנובמבר 2014, אחרי עזיבת גלעד ארדן את התפקיד. הוא חתם על ניגוד עניינים שמונע ממנו לעסוק בבזק, בחברות הקשורות בה ובמתחרות הישירות רק ביוני 2016 (וגם זאת רק עקב חשיפה עיתונאית). אחרי החתימה מינה נתניהו את השר צחי הנגבי, לממונה על סוגיות הקשורות בבזק. אולם עד אז הוא היה מעורב כשר בשורה של החלטות שנגעו בבזק והתקבלו תחת ניגוד עניינים, ובהן, "אישור מיזוג סטטוטורי" של בזק ו–yes שיאפשר לחברה האם ליהנות מההפסדים הצבורים של החברה הבת. מכיוון שהנגבי מסר עדות בפרשה, עולה השאלה המתבקשת: האם גם נתניהו צריך להיחקר בפרשת בזק?

2. איך פעל מנגנון הסיקור ב"וואלה!"?

אתר "וואלה!" העניק סיקור חיובי לראש הממשלה ולרעייתו באופן עקבי. על פניו, הסיקור החיובי סייע לבזק לקבל רגולציה מקלה משר התקשורת נתניהו. ההוראות לעורכי האתר כולל לאילן ישועה, המנכ"ל הגיעו ישירות "מלמעלה". אלא שהתמונה עדיין אינה ברורה: האם מישהו ביקש מישועה לשנות אייטמים ותמונות? מיהו? מדוע נעתר ישועה לבקשות, ומה היתה התמורה לסיקור האוהד?

3. מה השמיטה הרשות מהחקירה?

המידע עוד חסר, אך נראה שרשות ניירות ערך "הלכה על בטוח". על פי הודעתה לתקשורת, חקירתה אינה כוללת התייחסות לשורה שלמה של עסקות בעלי עניין שנערכו בקבוצת בזק בשנים האחרונות, ובראשן העסקה שבה yes רכשה מקטעי חלל מחלל תקשורת של שאול אלוביץ' בעסקה ארוכת טווח של 263 מיליון שקל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!