לאן נעלמו 600 מיליון שקל שנועדו לפרויקט מחשוב של הביטוח הלאומי?

כשל ניהולי של בכירי הנהלת המוסד לביטוח לאומי הביא לבזבוזם של 600 מיליון שקל שהושקעו בפרויקט מחשוב מחדש של המוסד, שבינתיים הוקפא ולא יצא לפועל. התוכנית המקורית של הפרויקט, שמטרתו להחליף את מערכות המחשוב הישנות של המוסד ולייעל בכך את השירות לעובדים ולציבור, חולקה ל-33 חלקים שונים שמתוכם פותחה רק מערכת אחת.

במהלך דיון שנערך היום בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הציג מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, רמי גראור, דו"ח בדיקה שבו הוא מודה כי האחריות לכשל היא של הנהלת המוסד הקודמת ושל מנהלי הפרויקט. על פי הדו"ח שהוצג, פרויקט "תבל" שיצא אל הפועל ב-2009, היה אמור להסתיים בתוך עשור, כאשר עם השנים תפח התקציב מ-477 מיליון שקל שהוקצו לו ל-600 מיליון שקל.

ב-2015 התריע מבקר המדינה בדו"ח שפירסם כי העיכובים היקרים שלא דווחו כראוי לגורמים המוסמכים, גרמו לחריגה של עשרות מיליוני שקל בתקציב הפרויקט. עוד קבע המבקר כי המוסד לא בחן אפשרויות למיקור חוץ על מנת להוזיל את עלויות הפרויקט. גראור הסביר בדיון כי בעת כניסתו לתפקיד ממלא המקום במארס השנה, הוא קיבל הוראה לבחון את התקדמות הפרויקט, ולאחר שהתברר כי מרבית הפרויקט לא הגיע לשלב הפיתוח, הוא החליט על הקפאתו.

הדיון כונס ביוזמתו של ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה), שאמר: "אני רב עם האוצר על 32 מיליון שקל עבור אנשים שמאשפזים את הוריהם בבתי אבות ופשוט מתרוששים, ופה יש 600 מיליון שילכו לאיבוד. על פניו זה חמור ביותר. לא צריך לומר מה אפשר לעשות בסכום כזה".

גראור אמר במהלך הדיון "החזון היה נכון, הביצוע קצת פחות. היו עיכובים בדרך לא רק של מינהלת הפרויקט, היו גם בעיות מול ועד העובדים. בדיונים התברר שעד לימים אלה הוצאו כ-600 מיליון שקל, ובסך הכל מינהלת הפרויקט הצליחה לפתח מודול אחד מתוך 33 מודולים שהמערכת הכוללת היתה אמורה לפתח. המודל שפותח הוטמע כפילוט רק בשני מוקדים. ההוראה שלי היתה שהמודול (תוכנה) הזה ייכנס בכל סניפי המוסדות, וזה יקרה עד סוף השנה".

בהמשך הסביר גראור כי אם הפרויקט היה ממשיך לפי התוכנית המקורית - הוא לא היה מסתיים ב-2020 אלא ב-2028, ועל מנת לסיימו יהיה צורך להוסיף עוד 800 מיליון שקל. בכך היתה מגיעה העלות הכוללת של הפרויקט ל-1.4 מיליארד שקל - כמיליארד יותר ממה שתוקצב בהתחלה. כאמור, את הכשל בניהול הפרויקט תולה גראור בשני גורמים: "הראשון הוא חוסר תשומת לב ניהולית של הארגון, ברמה הכי גבוהה, והשני כשל ניהולי ברמת ניהול התוכנית: לא נוהלו לוחות זמנים, היה ניהול של הוצאה כספית אך לא של התפוקות, ולא היה הליך של שינויים ניהוליים".

לדבריו של גראור, לא כל 600 מיליון השקלים ירדו לטמיון, ועד כה ישנם כמעט שני מודולים מוכנים. "הניהול של הפרויקט ישתנה לחלוטין, תהיה מינהלת שבה יהיו שותפים כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, אנחנו יושבים על תוכנית העבודה לשנים 2019-2018 ומגדרים את הפרויקט. תהיה גם הוצאה אבל נפקח מאוד על היקף כוח האדם והתפוקות". אף שהתוכנית הוקפאה, גראור ואנשיו עדיין בוחנים כיצד ניתן להמשיך להתקדם עם הפרויקט, ולדבריו ייתכן שרק חלק מהפרויקט יפותח.

מי שניהל את הדיון היה יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), שביקש בתגובה לדבריו של גראור להבין כיצד יכול המחוקק לסייע במצב שנוצר. בניגוד למשרדי ממשלה, המוסד לביטוח לאומי - כמו גופים סטטוטוריים אחרים - אינם מפוקחים על ידי רשות התקשוב הממשלתי שנמצאת תחת משרד ראש הממשלה ואחראית על כל פעילות התקשוב של משרדי הממשלה. מקלב הציע כי אם יש צורך, יקדם חקיקה במקרה זה.

בדיון נכחו גם נציגים מהאוצר שאליהם פנה מקלב בשאלה כיצד התקציבים המשיכו לזרום ללא שאלות וללא פיקוח. על כך ענתה יעל אגמון, נציגת האוצר מאגף התקציבים, כי "הפרויקט הזה כנראה הגיע למקום שבו הוא נמצא בגלל הניהול, שיטת התקצוב ושיטת הבנייה שלו. זה גרם לכך שהוא התבדר גם מבחינה תקציבית וכן בדרישות המקצועיות. היכולת שלנו לנהל פיקוח על ביצוע בתקציבים ארוכי טווח היא יותר קטנה".

לבסוף סיכם מקלב כי כל הכשלים ברורים, וכל שנותר הוא להפיק לקחים לעתיד. לדבריו, כשלים כאלו מתרחשים במקומות רבים נוספים, ובהיעדר פיקוח לא ניתן לאתרם. מה שיש לעשות החל מעכשיו הוא לבצע בקרה על פרויקטים כאלו ולצמצמם ככל הניתן לוחות זמנים. "אני בטוח שבעוד גופים ציבוריים יש מחדלים כאלה שטרם התגלו, ולכן בחלק שלנו נפעל לתת יותר סמכויות לתקשוב הממשלתי - אם זה דרך החלטת ממשלה ואם זה דרך חקיקה, אסור לתת יד להפקר. אם היה פיקוח חיצוני לא היינו מגיעים למצב הזה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!