"נתניהו חמדן - אבל ההפגנות בפתח תקווה הורסות את המדינה"

ד"ר דורון נבות, מרצה בכיר וראש התוכנית ללימודי דמוקרטיה בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. בן 44, גר בתל אביב, נשוי + 2.

כחוקר שחיתות אתה יכול לומר שראש הממשלה בנימין נתניהו מושחת?

לא. אין לנו עובדות כדי שאפשר יהיה לומר את זה. אנחנו לא יושבים בחדר החקירות ולא יכולים להסיק מסקנות לגבי הפליליות של התנהלותו.

פרשות 1000 (המתנות) ו–2000 (השיחות עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס) — זאת לא התנהלות פלילית בעיניך?

אי אפשר לדעת בלי להביא בחשבון את מערכת היחסים שלו עמם, זה מורכב. את נתניהו צריך לסלק מהשלטון בבחירות.

זה גם מה שנתניהו אומר - "ראש ממשלה מפילים בקלפי". אז אתה בעצם בעדו?

נתניהו יצר משוואה כוזבת, וקיטב את החברה ואת השיח כך שאם אתה אומר משהו בעדו — אתה נגד המאבק בשחיתות. בשיח שלו נלחמים בכל התותחים ומעוותים את האמת: או שאתה אתי או שאתה נגדי. אם אתה אתי, אתה לא יכול להגיד משהו שלילי על אשתי. ומפני שהוא הפך את השפה לכפופה רק לשיוך פוליטי ציני, אסור להגיד שום דבר שמשתמע ממנו חס וחלילה משהו מורכב. אני אומר משהו שהוא יכול להשתמש בו, אבל ברור שאני לא בעד נתניהו.

אז אתה לא נגד לחקור אותו?

חייבים לחקור אותו. אבל לא כדי להפיל אותו.

מה דעתך על כך שהוא דוחף של החוק הצרפתי, שימנע העמדה לדין של ראש ממשלה מכהן?

המטרה האמיתית של החוק הזה היא לא לנסות למלט את נתניהו מהעמדה לדין ואולי אפילו לא באמת שהחוק יתקבל, אלא להעביר מסר לציבור שזה לא לגיטימי לחקור ראש ממשלה מכהן, ובנוסף לרפות את ידי החוקרים והתביעה. מטרה נוספת היא למנוע דיון בהתנהגותו המחפירה של נתניהו וסביבתו. מעבר לכך שמדובר בחוק רע, לחוקק חוק כזה זה כשיש כל כך הרבה חקירות נגד נתניהו זה בוטה מדי אפילו לממשלה הנוכחית.


אבל נתניהו טוען שחוקרים אותו כי יש קנונייה להפיל אותו.

זאת אמירה שקרית. לא חוקרים את נתניהו כדי להפיל אותו, אלא כי יש חשד ממשי שהוא עבר על החוק. דווקא הולכים לקראתו בחקירות.

אז מה, הוא משקר?

ברור. לנתניהו אין בעיה לשקר ולהתבסס על הזיכרון הקצר של הציבור. אף אחד לא מנסה להפיל אותו — לא המפכ"ל, לא היועץ המשפטי לממשלה, לא פרקליט המדינה ולא מבקר המדינה. אלה אנשים שהוא בעצמו מינה.


בכל זאת, הוא יכול ליפול בגלל החקירות.

אני לא אומר שהוא לא ייפול בגללן ואני לא אומר שהוא לא מושחת. אולי צריך להעמידו לדין, אולי הוא צריך לשבת בבית סוהר, מה שאני אומר שלא אנחנו נקבע את זה, אלא מערכת אכיפת החוק, ולא עכשיו — אלא כשתסתיים החקירה. אף אחד מאתנו לא יכול לתת חוות דעת איך צריך לנהל את החקירה, וחבל שהיריבים שלו משתמשים במערכת אכיפת החוק כדי לנסות לסלק אותו.

משתמשים?

מעודדים, מפגינים, נותנים פרשנות לא מבוססת, מחווים דעה על משהו שהם לא יודעים.

אתה נגד ההפגנות בפתח תקוה.

כן, לחלוטין. הוזמנתי כמה פעמים לנאום בהפגנות ולא הסכמתי ללכת. דיברתי אתם, עשיתי להם חוג בית.

יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, הלך לשם.

זה רע, זה לא התפקיד שלו. אני מעריך את האנשים האלה ואת הסלידה שלהם משחיתות, אני מזדהה עם הסלידה שלהם מנתניהו, אבל אני לא מזדהה עם ההפגנה מול בית היועץ המשפטי לממשלה. אנשים שאכפת להם משלטון החוק הורסים את שלטון החוק.

הם טוענים שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט עשה טעויות, למשל עיכב את פתיחת החקירות.

אני לא חושב שהוא עשה טעויות, ובעיקר לא חושב שאפשר לקבוע את זה עכשיו. מראש היו שחשבו שהוא לא הגון, וזה לא נכון, בבסיסו הוא הגון ומקצועי. אני חוקר שחיתות כבר 15 שנה, ואני יכול לומר שאין מדינה אחרת בעולם שבה מנהלים חקירות כאלה נגד ראשי ממשלה.

יש שחיתויות כאלה במדינות אחרות?

באחריות. מנהיגים במדינות אחרות לא פחות מושחתים, צרפת, גרמניה, איטליה. אצלנו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה הולך לבית סוהר.

על מה?

ניגודי העניינים וההכרזה שלו שהם לא חלים עליו, זאת שחיתות פלילית. נתניהו לא צריך להיות ראש ממשלה, הוא אחד הגרועים, אולי הגרוע והמסוכן מכולם. צריך לגרום לו ללכת כדי שהחברה הישראלית לא תתפרק, אבל רק במישור הפוליטי.

אולי המתחרים שלו לא חושבים שאפשר להפיל אותו דרך הפוליטיקה?

אם הם לא יכולים להציע משהו אמיתי, אז שיישבו בבית בשקט. מאבק דרך אכיפת החוק הוא לא צודק ולא חכם פוליטית.

ואולי גם גורם לימין לתגובת נגד?

זאת משוואה הזויה - שאם אתה ימני אתה צריך להיות בעד שחיתות, להיות בעד חוק הג'ובים, בעד החוק הצרפתי. כל טובות ההנאה, הסיגרים - הכל בסדר אם אתה איש ימין. ההתנהלות של שרה? זאת רדיפה פוליטית. כבר אין אמת. הרי יש שם בעיה במעון, ונתניהו עם חוסר האמון שלו בכולם לעולם לא יפתור אותה כי צריך להסתיר ולעקוף.

בקיצור, יש כאן מאבק מפוספס.

כן. לא כל האמצעים כשרים. הדלק של המחאה הזאת הם אנשים שאין להם ראייה היסטורית או שהם ציניקנים. זה תיעוב אמיתי לנתניהו, מתוך פחד או ציניות, אבל השחיתות היא לא העיקר. זה גם לא יפתור כלום כי בהרבה דברים נתניהו יותר טוב מראשי ממשלות אחרים, אז איך זה שעל אחרים לא איבדנו עשתונות ועליו משתוללים?

מי היה יותר גרוע ממנו?

אהוד אולמרט, אריאל שרון. למה לא הפגינו על האי היווני? על סיריל קרן?

איתרגו אותם.

כן, וגם את שמעון פרס. השמאל מוכן להודות איזה אדם היה פרס? כמה נהנתן הוא היה? וטובות ההנאה שהוא קיבל? והמינויים הפוליטיים? והחנינה לאנשי השב"כ מפרשת קו 300? פרס היה מהחבר'ה. נכון, הוא היה גם יותר ממלכתי, אבל הוא עשה דברים איומים. רק שהוא היה משלנו ועבד בשביל "ידיעות אחרונות", והם עבדו בשבילו. אז לא נוגעים בו. רק יודעים שיצחק רבין שנא אותו, ואף אחד לא יודע למה.

אולי למדו לקח?

לא. אלה חרדה ושנאה כלפי נתניהו. בהיבטים מסוימים החרדה והכעס מוצדקים, אבל אנשים מאבדים את היושר והיושרה והיכולת לנהל מאבק כמו שצריך. מתווכחים עם היועמ"ש בלי לדעת את העובדות.

פרשת 2000 מזעזעת.

זוועה מה שקורה שם. נתניהו עושה סחר סוסים. זה מסמר שיער, זו שערורייה וחרפה, אבל השאלה הפלילית מורכבת יותר. מו"ל "ידיעות" נוני מוזס הוא אחד האנשים הפוליטיים הכי קשוחים בישראל. נתניהו מנהל אתו דיאלוג מושחת, אבל מה אנחנו מצפים שיעשה? שמיד ילך להתלונן מול מי שעושה לו את המוות ומשחית את התקשורת והפוליטיקה? אולי נתניהו מהסס כי יש לו עוד שיקולים? וחוץ מזה, גם מזעזע שיש ראש ממשלה ופוליטיקאים אחרים שעובדים בשביל "ידיעות אחרונות". שרון כח"כ היה מפרסם טורים ב"ידיעות". אלה סיטואציות הרסניות. נוני השחית את התקשורת, ביבי השחית את התקשורת, אבל חוסר הסבלנות שלי כלפיהם מתורגם למישור הפוליטי ולא המשפטי.

גם כלפי מוזס צריך מאבק פוליטי?

התגובה כאן צריכה להיות צרכנית: להפסיק לקנות. זה לא עיתון ראוי. צריך לדרוש מהעיתונאים הבכירים שלו שידרשו ממוזס ללכת הביתה.

הוא עשה מעין צעד כזה והזיז עצמו הצדה.

הוא עשה מעט מאוד. אני לא רואה שום שינוי לטובה, העיתון הזה ממשיך להיות לא אמין, לא ישר.

כל הכתבים הבכירים שלו כתבו טורים על זה.

ראיתי וקראתי. נחום ברנע כתב "כולנו אשמים". לא כולנו אשמים.

מה תענה לגישה שאומרת שנתניהו אולי נהנתן ולא שומר על הכללים, אבל הוא שומר עלינו? כמו שאמרו על אולמרט, שהוא אולי לקח קצת לעצמו אבל היה ראש ממשלה טוב. כנ"ל שלומי לחיאני כראש העיר בת ים.

זה לא מחובר למציאות, כי אם אתה בוחן את מה שהם עשו, מתברר שהם השאירו אדמה חרוכה. לחיאני הרס את בת ים, הוא מכר את העיר לאינטרסנטים וכיום זו עיר בפשיטת רגל. למרבה הצער, מערכת אכיפת החוק הגיעה אתו להסדר טיעון, וכל מה שהוא עשה בתחום הנדל"ן לא היה בכתב האישום. הוא קיבל מתנה: במקום שיהיה משפט, עשו אתו הסדר סופר־מקל. אין חיה כזאת "קצת גונב אבל ראש עיר מצוין". גם אולמרט היה ראש ממשלה לא טוב. מי שמפיץ שהוא היה מצוין זה "ידיעות אחרונות". אנשים מתבלבלים בין פזיזות לקבלת החלטות. הוא יצא למלחמת לבנון השנייה בפזיזות. אולמרט הגדיל את הריכוזיות הכלכלית ומנע יבוא כדי לעזור לחברים. אריה דרעי הוא איש מוכשר אבל מושחת, ומה תרומתו הגדולה? כלום. אין דוגמה אחת בישראל לאדם כזה. אלה מיתוסים שמשרתים סלחנות כלפי שחיתות, שאין לה מקום. השמאל אמר — נתמוך בשרון כי הוא יעשה הסכמי שלום. אז בסוף גם השמאל לא בשלטון וגם אין הסכם עם הפלסטינים. גם הסכמי אוסלו היו חצי בלוף, כי הם היו מבוססים על הסכמים מושחתים עם הרשות. קומבינות לא עובדות.

נתניהו אמר מעל בימת הכנסת: "מותר לפי החוק לקבל מתנות מחברים".

זה נכון.

מה נכון בזה? לעובד ציבור אסור לקבל מתנות.

זה משפט נתניהו קלאסי, כי הוא מנותק מההקשר. מותר עד גובה מסוים, סכום נמוך שמעבר לו צריך לתת את מה שקיבלת למדינה. אבל המשפט עצמו אינו שגוי. מה שאסור זה לקבל טובות הנאה, והוויכוח הוא מהם היחסים שלו עם ארנון מילצ'ן.

אתה שוב מגן עליו.

הפרטים חשובים. נניח שהם חברים טובים מימים ימימה, כמו אחים, ודפוס היחסים ביניהם הוא שאחד נותן לשני מתנות. במקרה כזה להגיד שזו שחיתות או שוחד זה קשה. בחיים של פוליטיקאים יש מורכבות, שצריך להביא אותה בחשבון. להגיד שעל זה הוא צריך ליפול זה עוול לאמת. אני מבין שזה מבאס, אני מבין שכל מי שרוצה בנפילתו רוצה לקבוע שזו שחיתות.

זה לא סתם, הוא הרי סחט מתנות בהיקפים גדולים.

אם הוא סוחט מתנות, גם אם זה לא פלילי — יש לו בעיה נפשית. אנחנו יודעים שהוא רודף טובות הנאה, שהוא רודף את מנעמי החיים, שהוא כל הזמן נמצא עם אנשים שיכולים להיטיב אתו, זה רקוב ויש לנו קייס נגדו — אבל הוא ציבורי.

אז מה אתה מצפה מהאופוזיציה?

למשל, לדרוש מכל השותפים לצאת מהממשלה שלו. לבנות אלטרנטיבה ליום הבחירות כדי שהוא לא יחזור. להפעיל לחץ על משה כחלון. מה אתה עושה שם? אתה רוצה לשמור על הדמוקרטיה הישראלית או שאתה רוצה לדאוג לעצמך? לבקש מיאיר לפיד שידבר בצורה ברורה יותר.

לפיד מקורב למוזס.

בדיוק. אז נגיד את האמת — שאין פה אופוזיציה. אני חושש מהריקנות של לפיד ומהקרבה שלו לבעלי הון. מה ההבדל בינו לבין ביבי? עכשיו הוא נגד שחיתות, אבל כל פעם הוא אומר משהו אחר. פעם הוא נגד חרדים ופעם הוא בעדם, הוא מזגזג יותר מנתניהו. אולי זה יהיה יותר טוב מנתניהו, אבל זה לא מספיק טוב. בטווח הרחוק המדינה הזאת צריכה חלופה.

ציפי לבני קידמה את חוק "ישראל היום" אחרי שפגשה את מוזס.

בדיוק. אז מציעים לנו אותו הדבר כמו ביבי, רק "תן לי לגנוב, תן לי להיות בשלטון". אתה רוצה לשדוד? אז עזוב אותי. זה לא דמוקרטי, לא ליברלי ולא חכם. בטווח הקצר אולי תפיל את נתניהו, אבל בטווח הארוך אתה הורס את מה שנשאר מישראל. אנחנו כל כך לא מאמינים בעצמנו שכבר 25 שנה עושים קומבינות.

אנחנו, כלומר השמאל?

המחנה הליברלי־דמוקרטי, שהרים ידיים מהתהליך הדמוקרטי. הוא רוצה לחזור לשלטון בכל דרך שהיא, חוץ מלהציע משהו שהציבור ירצה. זה התחיל בסוף שנות ה–80 עם אדריכל התרגיל המסריח חיים רמון. לגנוב את השלטון בדרך לא דרך. אז עכשיו הלהיט התורן הוא לחץ על שלטון החוק. זה נוח יחסית, כי מערכת האכיפה גם ליברלית. אולי תנסו משהו שעוד לא ניסיתם, תציעו לציבור משהו אטרקטיבי, במקום להרוס עוד יותר את המדינה? תחשבו מה כואב לציבור. השלטון בימין כי יש ואקום בצד השני, זה לא שהם טובים לציבור. אני גם לא בעד להיות טהרן וצדקן. שביל האמצע הוא סוג של פיכחון, להיות ריאליסטים ולא מושחתים. מי שלגמרי טהרן, שיישב באופוזיציה או שיכתוב טורים בעיתון.

אחת התשובות של אנשי פתח תקוה היא - תראה מה קרה בתיק ליברמן כשלא הפגינו.

המקרה של ליברמן זה שערורייה. ברור שהיה צריך להעמיד אותו לדין. אני משוכנע שהיועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין עשה שמיניות באוויר כדי להוציא אותו מזה. אבל זה לא המקרה עכשיו.

אם לא השחיתות ולא האג'נדה הימנית, שהרי זה מה שהעם בוחר - נסח מה הבעיה שלך עם נתניהו.

מה שהוא עושה לדמוקרטיה הישראלית. כל ההתמקמות הפוליטית שלו היא נגד המדינה. דוד בן־גוריון, שבנה את עצמו עם המדינה וגדל אתה, הקים את צה"ל ובלם בכוח מינויים פוליטיים, הוא תמונת הראי שלו. זו פעם ראשונה בתולדותינו שיש לנו ראש ממשלה שממקם את עצמו מחוץ למערכת. הוא ואנשיו נלחמים נגד מוסדות המדינה ושוברים אותם, ובשנתיים האחרונות הוא ממש הגזים. האסטרטגיה הפוליטית שלו היא לעשות כל מה שאפשר כדי להישאר בשלטון: להקצין את הקו, לעודד את הציבור לא להאמין לרמטכ"ל, להטיל ספק ביושר של התביעה הצבאית, בבית המשפט העליון ולהתבטא כמו אספסוף בקשר למסתננים ובקשר לאלאור אזריה.

מה לגבי המינויים שלו?

הקריטריון היחידי שנתניהו מתייחס אליו במינויים הוא אמון, כי הוא לא מאמין לאף אחד — לא לשמאל, לא לתקשורת, לא לבית המשפט ולא לשום תהליך. רק אני ואני. אז רק מי שהוא סומך עליו — קודם המשפחה ואחר כך כל מיני עבדים נרצעים מלחכי פנכה. בלי קשר למה שהוא עושה באופן אקטיבי, למנות אנשים לא כשירים זה כבר עושה נזק. השחיתות שלו זה רק נגזרת של כל זה. אין לו אמון במערכות השלטוניות מהיום שהוא הגיע לשלטון, וגם בחברי המפלגה שלו הוא מפגין זלזול עמוק.

מה דעתך על מינוי אנשים שאינם כפופים לשום הליך ולשום נוהלים, כמו עוה"ד דוד שמרון ויצחק מלכו?

שמרון ומלכו, שותפים למשרד עורכי דין, מקיימים עם נתניהו מערכות יחסים קרובות מאוד המבוססות בין השאר, על קשרי משפחה. השימוש המשמעותי שהוא עושה בכל אחד מהם למשימות ציבוריות — מלכו היה עד לא מכבר שליח מטעם נתניהו לעניינים מדיניים, ועל שמרון הוא מטיל משימות שונות — אופייני לתפישת עולמו ולהתנהלותו החשדנית בעניינים ציבוריים.

שוב זו הנאמנות.

מכיוון שנתניהו משוכנע שאדם לאדם זאב, ומכיוון שהוא רוצה להמשיך ולהיות מלך הג'ונגל, הוא מעדיף להשתמש באנשים הנאמנים לו באופן יוצא דופן. רק על אלה הוא יכול לסמוך: לסמוך לא בהכרח שיעשו את מה שטוב לציבור, אלא לסמוך שהם ידאגו לאינטרסים שלו, כלומר, לשלטונו, בזמן שהם ממלאים שליחות ציבורית. זאת בדיוק הבעיה הראשונה עם שימוש באנשים כאלה. כלומר, בלי קשר לשחיתות, אנחנו מקבלים אנשים שיש לנו סיבה טובה לחשוש שהם לא רואים את טובת הציבור לנגד עיניהם, אלא את טובתו של נתניהו ואת הנצחת שלטונו.

כלומר, בעצם הם שליחים שלו ולא של המדינה.

ומעבר לכך שהם דואגים לשגשוגו הפוליטי־אישי של נתניהו ולא בהכרח לטובת העניין הציבורי, המשימות שנתניהו מטיל עליהם מאפשרות להם לרקום יחסים עם גורמים בעלי עוצמה. זה מעניק להם נגישות למידע נדיר ויקר ערך, בזמן שלשני האדונים האלה גם יש עסקים פרטיים. מכיוון שמדובר בשני עורכי דין בכירים, סביר מצדנו לחשוד שהם מנצלים את הידע והקשרים שהם צוברים במשימות ציבוריות לעניינים הפרטיים שלהם. הבעיה השלישית היא האפשרות שהם מנתבים את נתניהו לקבל החלטות שמיטיבות עמם ולא בהכרח עם הציבור. שלא לדבר על האפשרות החמורה יותר, שנתניהו מקבל החלטות שמשרתות את שני מקורביו מתוך רצון להיטיב עמם. ואם כך הדבר, דבר שכרגע איננו יודעים, הרי שהוא כמובן פועל באופן מושחת.

בקיצור, זה רע מכל ההיבטים.

פוטנציאל הנזק של שימוש באנשים כאלה הוא גבוה מאוד, כפי שמתחוור גם מתפקידו המיוחד של שמרון בפרשת הצוללות, בלי קשר לשאלה אם יוגשו כתבי אישום בפרשה זו או לא. כמובן שעומדת לשמרון חזקת החפות ואני לא רומז שהוא מעורב בפלילים. אני מזכיר שווינשטיין הכיר בניגוד העניינים הפוטנציאלי שנוצר כשנתניהו היה שר תקשורת במקביל לכך ששמרון ומלכו ייצגו לקוחות מתחום התקשורת. נתניהו הוא שמחולל את כל מגוון הסכנות והטרדות האלה, בעצם העובדה שהוא שוב ושוב מטיל על שני אנשים פרטיים משימות ציבוריות. בכל מקרה, שימוש באנשים כאלה עלול לגרום לכל אדם סביר לחשוד, ובצדק, שלא דואגים כראוי לענייניו. ההתעלמות מעוגמת הנפש שנגרמת לחלק מהציבור שאינו יכול אלא להיות מוטרד מהתנהלות כזאת, ומאבד אמון בשלטון, משקפת זלזול עמוק של נתניהו כלפי הזולת ותפישת תפקיד יהירה של אני ואפסי עוד.

אז איך הוא מצליח לשרוד כל כך הרבה שנים?

אתה מסתכל על ההתנהלות שלו, החלטה אחרי החלטה, זאת הישרדות פוליטית. כולם רוצים לשרוד, השאלה איך. הוא רוצה לשרוד יותר ויותר על ידי כניסה במערכות השלטוניות. הוא לא מאמין לרגולציה. מבחינתו, יש שיטה אחת: זה שוק ואני ראש השוק. בחברה הישראלית קל להעביר מסר — תסמכו עלי כי אני לא סומך על אף אחד. בגלל זה הוא מצליח. כדי שהוא לא ימשיך לדרדר אותנו ושבאמת תהיה כאן מלחמת כנופיות צריך לעבוד קשה, כי הוא מוכר סחורה אטרקטיבית. מי לא חושב שאדם לאדם זאב, מי לא רוצה שליט שהוא לא פראייר? האסטרטגיה שלו היא לא הפחדה, זו טעות. מי שפוחד זה השמאל. לא הימין. האיש הזה משדר ביטחון עצמי: יש פה אויבים, אני לא שם על אף אחד, אנחנו חזקים ונסתדר. זה מה שהוא משדר לציבור, זה ההפך מהשמאל.

מזכיר את נאום החמוצים.

בדיוק, זה הדבר. אתם תבוסתנים, אתם מפחדים, אתם חמוצים. הציבור שלי שאנן, בטוח בעצמו, חזק. הבעיה שהתפקיד של ראש ממשלה הוא לבנות, ולא לנער את המערכת ולהעביר ביקורת. לא רק לדבר על העוול של פעם ולפתוח את פרשת ילדי תימן וללכת עוד אחורה ועוד אחורה. הליכוד בשלטון מ–1977 ונתניהו שולט כאן און־אוף 20 שנה, והוא עדיין הוא על תקן של מבקר ומעביר ביקורת על השמאל. די. מזמן הייתם צריכים לתקן.

אמרת שאין לו אופי של קנונייה.

נכון, כי הוא לא סומך על אף אחד, לכן הוא לא יגנוב סוסים עם אחרים. הוא חשדן מאין כמוהו. הוא יהיה מוכן לקבל ממך דברים, אבל הוא ידאג שלא תעשה עליו קומבינה. הוא מאוד בעייתי, אבל הוא לא איש של קנוניות, כי בשביל קנונייה צריך יחסי אמון. הוא קמצן, חמדן ומשוכנע שהכל מגיע לו. יש לנו ראש ממשלה שחושב שצריך לפרק את המדינה ולבנות מחדש, ושרק הוא כשיר למשימה, וכולם צריכים להגיד לו תודה שהוא טורח לנהל אותנו ולא לעשות מיליונים בחוץ.

זו הגישה ששרה הרבה פעמים מבטאת - תודו לו כי הוא מפסיד מיליונים שהוא כאן.

וגם מקבלים לזה אישוש מהפוסטים של הבן יאיר. הוא מושחת מוסרית כי הוא חושב שמגיע לו הכל. איפה שהוא יכול לקחת - הוא ייקח. יש לו הערכה עצמית עצומה, הוא מוכשר מאוד, והוא מודע לזה, אולי יותר מדי, והוא חושב שזה מקנה לו פריווילגיות.

אבל תראה מה קורה בעולם - נראה שנתניהו מתנהל בדומה לטראמפ.

כל העולם נמצא במתווה הזה, בעיקר נוכלים ופופוליסטים מצליחים. אבל מה השמאל הליברלי הציע מול טראמפ? הון־שלטון. והם לא הבינו למה לא מצביעים להילרי קלינטון. הדמוקרטים הליברלים הולכים בדרכי הטעיה עם אותה הצעה כל פעם. שיציעו כלכלה שונה, אחרת אנשים ילכו לפתרונות שוביניסטיים לאומניים. אנחנו צריכים ברני סנדרס ולא הילרי קלינטון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!