על אף ממדי העוני: עלייה של יותר מ-50% בשיעור החוסכים במגזר החרדי
במקביל חלה ירידה משמעותית בשיעור החרדים שמתקשים לכסות את הוצאותיהם • במכון החרדי למחקר מדיניות מנסים להסביר איך הנתונים הללו מתיישבים עם שיעור העוני הגבוה ומציעים לחשוב מחדש על המושג "עני"
- טלי חרותי-סובר, TheMarker
- ד' חשון התשע"ח
- 1 תגובות
אילוסטרציה. צילום: Yeshiva world news
סקר חדש של המכון החרדי למחקרי מדיניות מעלה כי שיעור החוסכים בחברה החרדית עלה מכ-20% ב-2011 ל-32% ב-2016 - זינוק של יותר מ-50%. שיעור החוסכים בחברה היהודית הלא חרדית עלה בקצב מתון יותר - מכ-31% לכ-38%. העלייה בחברה העברית מתונה עוד יותר - מכ-14% לכ-16% בלבד.
הסקר הוכן על ידי המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, לשעבר חוקרת בכירה בבנק ישראל; וד"ר דמיטרי רומנוב, לשעבר המדען הראשי בלמ"ס. הסקר נעשה באמצעות עיבודים מיוחדים של סקרי אמון הצרכן של למ"ס לשנים 2016-2011.
מהסקר עולה עוד כי במקביל לעלייה במספר החוסכים, חלה באותן שנים ירידה בשיעור המתקשים לכסות את הוצאותיהם (בעלי חובות או משתמשים בחסכונות לכיסוי ההוצאות) - מכ-37% ב-2011 לכ-30% ב-2016. גם אצל יהודים לא חרדים נרשמה עלייה - מכ-31% לכ-24%. במגזר הערבי לעומת זאת שיעור המתקשים לכסות את ההוצאות דווקא עלה באותה תקופה - מכ-36% לכ-41%.
העלייה המשמעותית בשיעור החוסכים והירידה בשיעור החרדים שמתקשים לכסות את הוצאותיהם נרשמה על אף שממדי העוני נותרו גבוהים וממשיכים להסתכם מדי שנה בכ-53%.
החוקרים מסבירים כי הפער בין רמת ההכנסות הנמוכה לבין היכולת לחסוך מידי חודש מושפע מגורמים ייחודיים למגזר החרדי, בהם ערך של הסתפקות במעט, בחירה מודעת באורח חיים סגפני, תרומות מצרכים, אספקת שירותים חברתיים של עזרה הדדית, סל צריכה מוזל (כולל מותגים ייעודיים) והנחות שונות למעוטי הכנסה.
קסיר ורומנוב מציינים כי הסתכלות מצרפית על הפער שבין הכנסות לבין ההוצאות יכולה לתת תשובה עקיפה לשאלה "מיהו עני", שהרי אם משק בית מצליח לשמור על איזון תקציבי ואף לחסוך חלק מהכנסותיו, כנראה שאינו במצוקה כלכלית, על אף רמת ההכנסות הנמוכה שלו.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות