כתב אישום נגד שוחטים ומשגיחי כשרות על עבירות מס ומרמה
לפי הנטען, מנהליה ועובדיה של אגודת השוחטים הונו את רשות המסים באמצעות הנפקת תלושי שכר כוזבים עבור עובדים פיקטיביים ופיצול משכורות • למשכורות נוספו תשלומים בסך 18 מיליון שקל בין השנים 2011-2003 - שלא דווחו
- אפרת נוימן, themarker
- כ"ט תשרי התשע"ח
- 14 תגובות
שוחטים במשחטה, למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: יעקב כהן
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב באמצעות עורכת הדין יעל שניידר כתב אישום כנגד 12 נאשמים - וביניהם אגודת השוחטים יפו-ת"א. עוד נאשמים מי ששימשו מנהלי ועובדי האגודה בעת ביצוע העבירות: יעקב אסתרזון, מנהל האגודה, שושנה שנטרפלר, חשבת השכר, יוסף כהן, חבר ועד ההנהלה, חיים אליעזר יעקב, חבר ועד ההנהלה ורב במספר משחטות, מיכאל איינהורן, חבר ההנהלה, חנוך הרשקוביץ, מנהל עובדי האגודה במשחטת זוגלובק ועוד מספר שוחטים ומשגיחי כשרות.
אגודת השוחטים אשר הוקמה ב-1941, מעניקה שירותי שחיטה והשגחה על כשרות שחיטה המתבצעת במשחטות עופות ברחבי הארץ. בין היתר היא העניקה שירותים למשחטות דגם עוף, זוגלובק, עוף טנא, עוף ברקת, בייבי עוף, עוף ראשון, הוד חפר, עוף הנגב ומשחטות נוספות.
לפי כתב האישום, אסתרזון, אשר ניהל את האגודה והיה יו"ר ועד ההנהלה, הוביל את ההונאה של האגודה מול רשות המסים, באמצעות הנפקת תלושי שכר כוזבים והגדלת הכנסת העובדים על פיהם.
לפי הנטען, באמצעות אסתרזון, איינהורן ושנטרפלר הונפקו תלושי שכר כוזבים עבור עובדים פיקטיביים, וזאת ביודעם כי אלו לא היו עובדי האגודה באותה עת או שהיו של עובדיה אך היו גבוהים מהשכר שקיבלו בפועל העובדים עבור עבודתם. בהתאם לתלושי השכר הכוזבים ומכח זכויות החתימה שהיו להם באגודה, חתמו כהן, הרשקוביץ ואחרים על המחאות של האגודה לעובדים פיקטיביים, בזמן שידעו כי לא היו עובדי האגודה בתקופה הרלוונטית.
בנוסף, המשכורות של חלק מהנאשמים פוצלו באופן בו שכרם המדווח היווה רק חלק מהשכר שקיבלו בפועל, והחלק האחר נמסר להם באמצעות המחאות על שמם של העובדים הפיקטיביים. המחאות אלו נמסרו כתוספת לשכרם המדווח והופקדו בהוראתם בחשבונות בנק על שמם ובחשבונות בנק על שמם של אחרים עבורם, או נפרטו אצל נותני שירותי מטבע. תוספות השכר בשנים 2011-2003, בסך כ-18 מיליון שקל לכל הפחות, נוספו על הכנסותיהם המדווחות, באופן שלא דווח לרשויות כדין.
פיצול המשכורות נועד, לכאורה, להפחית את הכנסתם החייבת של הנאשמים שלא כדין, כך שחלקי המשכורת לא יחרגו מעבר למדרגת השכר המחויבת במס והם לא יחויבו כלל בתשלום מס, או שמקבלי המשכורות ישלמו מס נמוך יותר מן המס שהיה עליהם לשלם לו היה מדווח דיווח אמת על שכרם. חלק מהעובדים הפיקטיביים השתמשו בתלושי השכר הכוזבים על שמם, על מנת להימנע מתשלום דמי ביטוח לאומי כנדרש בחוק, ולקבל במרמה כספים הכוללים, בין היתר, דמי אבטלה, דמי לידה והבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, הנחה בתשלומים למוסדות חינוך וארנונה, הלוואות שונות מבנקים ולמטרות נוספות.
התיק נחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים ומשטרת ישראל.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 14 תגובות