"נסיעה בשוליים": הפתרון המביך של ישראל כ"ץ לפקקים

חצי שנה לאחר שכביש 1 החדש נפתח לתנועה במתכונתו המלאה, שוב מתברר שסלילת תשתיות למכוניות לא מסוגלת להעלים את הפקקים - אלא רק להעביר אותם מצד לצד.

בשל העומסים היומיומיים בדרך לירושלים, שר התחבורה, ישראל כ"ץ, הנחה את חברת נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ) לבחון היתכנות לנסיעת כלי רכב בשול הימני של הכביש, במקטע שבין לטרון לשער הגיא, בשעות השיא. בנתיבי ישראל שלחו מודדים לשטח כדי לבדוק האם השוליים מתאימים לנסיעה.

נוהל נסיעה בשוליים בשעות העומס קיים גם בכביש 2 (כביש החוף) לכיוון תל אביב, אבל שם הוא נועד לשרת אוטובוסים ורכבי תחבורה ציבורית בלבד, שמוגבלים לנסיעה במהירות מרבית של 50 קמ"ש בשול הימני.

פרויקט כביש 1 הושק בהשקעה של כ-2.35 מיליארד שקל. הוא כולל את מנהרות הראל וצמד גשרים שביטלו את העלייה הישנה לקסטל. בנוסף, לאורך 16.5 הקילומטרים שבין שער הגיא לכניסה לירושלים הורחב הכביש והוכשר בו נתיב שלישי בכל כיוון.

עם השקת הכביש המחודש הכריז השר כ"ץ כי מהירות הנסיעה מתל אביב לירושלים תתקצר ל"שלושים ומשהו דקות". ואולם, הדרך המשודרגת משכה בחודשים האחרונים נהגים נוספים לעלות לבירה דרך כביש 1, במקום כביש 443 ואחרים.

"הרחבת כבישים מגבירה את העומסים, כי ווייז לא מאפשר ואקום של שנייה אפילו. האפליקציה מפנה אוטומטית לדרך המהירה באותו רגע נתון", מסבירים בענף התשתיות את התגודדות המכוניות בנתיבים החדשים. בנוסף, נהגים שבעבר הקדימו את יציאתם מהבית בבוקר כדי להקדים את שיא הפקקים, יוצאים מאוחר יותר מאז הושק הכביש - ולכן העומסים חזרו קרוב לרמתם המקורית.

מקטע הכביש בין לטרון לשער הגיא כולל שני נתיבי נסיעה בלבד לכל כיוון. פתיחת השוליים לנסיעת כלי רכב אומנם תגדיל את קיבולת הכביש והיא נחשבת למעין "פתרון קסם" מהיר וזול, אך היא בעייתית משתי סיבות. הפיכת שול לנתיב מנטרלת את ייעודו כאמצעי להגברת הבטיחות בדרכים. השול מספק מרווח בטיחותי בין כלי הרכב לקצה האספלט וגדר ההפרדה, מאפשר עצירה בצד במקרה חירום ופותח ציר נסיעה לאמבולנסים ורכבי הצלה.

הסיבה השנייה היא שהפקקים הם בור בלי תחתית. הרי הלקח הנלמד מפרויקט כביש 1, כמו פרויקטים תשתיתיים רבים לפניו, הוא ששדרוג התשתיות מזמין עוד ועוד כלי רכב לעלות על הכביש.

עם פתיחתו של כביש 1 החדש, אמר בכיר בממשלה ל-TheMarker: "הפרויקט לשדרוג כביש 1 מיותר, והוויכוחים על הצורך בו בשלב הנוכחי התעוררו עוד לפני שתוקצב ויצא לדרך. אפשר לפרגן לחברת נתיבי ישראל על שעשתה עבודה יפה בסלילה החדשה, אבל צריך גם להגיד לאנשים את האמת, והיא שהמחלפים המשודרגים, הגשרים ומנהרות הראל שנחנכו לא יפתרו את עומסי התנועה בכניסה לעיר. בסך הכל העתקנו את הפקקים מעט מזרחה, והפרויקט מלכתחילה לא נועד לפתור את צוואר הבקבוק בכביש בגין או בגינות סחרוב".

הפרויקט להרחבת הכניסה לירושלים יושלם רק ב-2021, עם הקמת מחלף סחרוב – בעלות של כ–350 מיליון שקל. במסגרת העבודות, יבוטל הרמזור בצומת גינות סחרוב - הרמזור האחרון בכניסה המערבית לעיר - אחד הגורמים הבולטים לפקקים הידועים בכניסה והיציאה מהבירה. כחלק מהפרויקט, יורחב כביש מספר 1 ממחלף מוצא עד לצומת גבעת שאול שבכניסה לעיר, וייהפך לכביש של שלושה נתיבים בכל כיוון. הנתיבים החדשים יוכשרו כנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים), שיחוברו לנת"צים בתוך ירושלים.

בה בעת, הפרויקט לסלילת כביש הכניסה החדש לירושלים, כביש 16, הסתבך ומאחר את לוחות הזמנים שנקבעו לו - שלוש שנים לאחר שיצא לדרך. כפי שפורסם ב-TheMarker לפני חצי שנה, הכביש צפוי להיחנך כעת רק ב–2023. בשורה זו עשויה לדחות גם את הפתרון לעומסי התנועה בכניסה לירושלים עבור אלה שלא יעברו עד אז לנסיעה בקו הרכבת החדש לעיר, שמתוכנן להיפתח בשנה הבאה. זאת, מכיוון שלטענת משרדי הממשלה רק פתיחת כביש 16 עשויה לדלל את התנועה הכבדה היום בכניסה לעיר מכיוון כביש 1.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!