קלון וחרפה: החגיגה של עשירי ישראל עומדת להסתיים

22 מיליארד שקל, ועדיין ממשיך לעלות. זהו האומדן האחרון להיקף הדיווידנדים שנמשכו מחברות הארנק, בעקבות ההנחה במס דיווידנד שהציעה רשות המסים לכל בעלי חברות הארנק שיחלקו את רווחיהם עד ליום הכיפורים. מכיוון שיום הכיפורים חלף רק לפני זמן קצר, אין עדיין אומדנים סופיים — כך שקרוב לוודאי שהסכום הסופי של הדיווידנדים שיחולקו יהיה גבוה יותר.

בסך הכל, המדינה גייסה עד כה עודף מיסוי דיווידנד בסכום של 5.5 מיליארד שקל — הכנסה ענקית שנחתה על המדינה כמו מן מהשמים, אבל עם תג מחיר בצדה. הנחת המס שניתנה כדי לפתות את בעלי חברות הארנק להקדים ולחלק את רווחיהם היתה 5%–8% (מס של 25%, במקום מס של 30%–33% על בעלי שליטה). המשמעות היא שהמדינה קיבלה תקבולי מס של 5.5 מיליארד שקל, אבל ויתרה בדרך על מס בסכום של כ–1.5 מיליארד שקל לפחות. כל המספרים הם הערכות חסר — כך שהנתונים הסופיים צפויים להיות גבוהים יותר.

חברות הארנק הן תכנון המס האולטימטיבי של האלפיון העליון. רבות מהן שייכות למנכ"לים עשירים, שכדי להימנע מתשלום מס של 50% על שכרם איגדו את עצמם כחברה. זוהי "חברת מנכ"ל בע"מ", שכל עיסוקה הוא הענקת שירותי ניהול לחברה שבראשה עומד אותו מנכ"ל — ומכיוון שמדובר בחברה היא משלמת מס של 24% בלבד על הכנסותיה.

עם זאת, כדי להיפגש עם ההכנסות בחברה צריך לחלק את רווחיה, ולשלם לשם כך מס דיווידנד של 30%–33% (מס דיווידנד של 30%, ועוד מס יסף של 3% על בעלי הכנסות גבוהות). בפועל, מרבית חברות הארנק דגרו על הכסף ולא חילקו אותו. לרוב, המנכ"לים העשירים משכו את הכסף בדרכים מתוחכמות, כמו נטילת הלוואה מהחברה (שמעולם לא הוחזרה) או מימון הוצאות — אפילו רכישת בית מגורים — על חשבון החברה. כך מצליחים המנכ"לים לשמור על רמת החיים הגבוהה שלהם, תוך מזעור תשלומי המס. כאמור, תכנון המס האולטימטיבי של האלפיון העליון.

תכנון המס הנינוח הזה הוגבל השנה, לאחר שבמסגרת חוק ההסדרים קבעה רשות המסים שורה של הגבלות על חברות הארנק, שבמידה רבה מחסלות את כדאיות התכנון הזה. כך למשל, ההכרה בחברה שמרבית הכנסותיה הן משירותי ניהול לחברה בודדת אחרת כחברת ארנק תבוטל, והיא תשלם מס של 50% על הכנסותיה. ואולם בדרך צירפה רשות המסים צ'ופר שנועד לתמרץ את בעליהן של חברות הארנק להקדים ולחלק את הרווחים הצבורים בחברות שלהם — הנחת מס בשיעור של 5%–8%, אם יקדימו ויחלקו את הרווחים עד לתחילת אוקטובר. המועד האחרון של הטבת המס פג השבוע, ולכן בימים אלה מצטברים נתונים המעידים על הצלחה אדירה של ההטבה שהוצעה, וגם על המחיר שהמדינה שילמה עליה.

עשירי ישראל ראויים להוקעה

כמה מסקנות עולות מהאירוע הזה. ראשית, זו תזכורת להיקפי הכסף המוסתרים בתחכום רב על ידי אזרחים רבים מרשויות המס בישראל. אם עד כה חולקו רווחים של 22 מיליארד שקל, אפשר לנסות לדמיין את הסכומים המלאים המוסתרים בחברות הארנק. מהבחינה הזאת, עשירי ישראל הם בין העשירים האתיים פחות והערכיים פחות בקרב המדינות החופשיות. הלהיטות שבה מסתירים כאן תשלומי מסים, גם אם באמצעים חוקיים, היא קלון וחרפה לחברה הישראלית. עשירי ישראל ראויים להוקעה על כך.

שנית, שוב מתברר כמה שווה להתל ברשות המסים — כי בסוף תמיד יהיה מבצע סוף עונה כלשהו שיאפשר להיפגש עם הרווחים בהנחת מסים. כדאי להזכיר כי מבצע חברות הארנק הוא המבצע הענקי השלישי שרשות המסים מבצעת בחמש שנים. קדם לו מבצע הרווחים הכלואים ב–2013, שבו ניתנה הנחת מס של 60% לחברות הענק במשק אם יסכימו לחלק את הרווחים שצברו במסגרת ההטבות של חוק עידוד השקעות הון. באותו מבצע חולקו רווחים כלואים של 60 מיליארד שקל, שעליהם שולמו מסים של 4.4 מיליארד שקל — אבל נעשה ויתור על הכנסות של 11 מיליארד שקל.

מבצע נוסף, בעייתי עוד יותר, הוא זה של הליך הגילוי מרצון שהסתיים ב–2016 — שבו ניתנה הזדמנות למי שהסתירו הון שחור בחו"ל (במקרים רבים, מדובר בעבירה פלילית של העלמת מס, ולא בתכנון מס חוקי) להחזיר את הכסף לארץ, ולשלם מס ללא קנסות, וכמובן בלי העמדה לדין. במבצע זה נחשף הון שחור של 20–25 מיליארד שקל, ונגבה מס של כ–2 מיליארד שקל. מכיוון שמדובר בכסף שנצבר בחל­קו באופן פלילי, קשה במקרה זה לאמוד את גודל הנחת המס שהמדינה העניקה כאן, אך מדובר בהנחה משמעותית בכסף וגם בצדק (פטור מהעמדה לדין).


בכל אחד מהמקרים יש לרשות המסים צידוקים מעולים למבצע המס שהיא עורכת. במקרה של הגילוי מרצון, למשל, מדובר בכסף שהוסתר עשרות שנים בחו"ל, ושהסיכוי של רשות המסים לחשוף אותו ולגבות עליו מס מלא קטן. עם זאת, ההצלחה של מבצע הגילוי מרצון האחרון לא נבעה רק מהקלת המס, אלא גם משינוי התנאים במקלטי המס בעולם. בעקבות קידום מהלכים לחילופי מידע בין מדינות, גדל הסיכון של מעלימי מס להיחשף. כלומר, בשעת עריכת המבצע קשה היה לאמוד את הסיכון כי בסופו של דבר רשות המסים תצליח להניח את ידה על אותם עברייני מס, בזכות השינוי במהלכים הגלובליים לחשיפת מעלימי מסים.

במקרה של חברות הארנק, לרשות המסים יש טיעון מוצלח לא פחות: המדינה הציעה הנחת מס מתונה, של 5%–8% בלבד, ועדיין גבתה מס נאה של 25% על אותם רווחים (זהו מס הדיווידנד המלא על מי שאינם בעלי שליטה). משמע, תמורת הנחה מתונה הצליחה הרשות לגבות מיליארדי שקל מס, ולחסל תכנון מס בסכום של עשרות מיליארדי שקלים. ברשות המסים טוענים כי מדובר במחיר כדאי עבור ההצלחה.

שווה לבצע תכנוני מס - ואף להעלים מסים

הטיעונים של רשות המסים בעד מבצעי המס הם חזקים — ובכל זאת הספקות סביב מבצעים כאלה רבים. ראשית, ההחלטה על המבצעים מתקבלת על ידי רשות המסים לבדה, בדרך כלל בלי התייעצות עם גורמים נוספים במשרד האוצר, בממשלה או בכנסת — בלי שקיפות ובלי בקרה. מבצע הגילוי מרצון, למשל, העלה שאלות כבדות לגבי זהות מקבלי הפטור מהעמדה לדין, ועד כמה ההחלטות היו לפי קריטריונים שקופים ושוויוניים.

שנית, אי־אפשר להתעלם מהאפקט המצטבר של ריבוי מבצעי המסים. פעם אחר פעם העשירים למדים ששווה להם לבצע תכנוני מס, או אפילו העלמות מס, כי תמיד יגיע היום שבו המדינה תציע להם לשחרר את אותם רווחים מוסתרים בהנחת מס. במשך שנים, המדינה ממצמצת ראשונה, וכשהמצמוץ הזה חוזר על עצמו בעקביות אחת לכמה שנים הוא יוצר תמריץ להעלמות ותכנוני מסים. שווה לתכנן ולהימנע מתשלום מס מלא, כי בסוף המדינה תישבר.

הרגל זה גורם למחלוקת קשה בתוך משרד האוצר בנוגע להנחת המס שנית­נה השנה לבעלי חברות הארנק. לא רק שצ'יפרו את האלפיון העליון, לא רק שאיבדו הכנסות ממסים של 1.5 מיליארד שקל לפחות, לא רק שהקדימו תשלומי מס של 5.5 מיליארד שקל, בשנה שבה יש עודף מסים בכל מקרה (כספי המס הזה יחסרו בשנים הבאות, אולי לחוצות יותר), אלא שעל הדרך גם ביססו את ההרגל ההתנהגותי השלילי של העשירים בדבר ההתחמקות הנמשכת שלהם מתשלום מס מלא. האם זה מצדיק את עצמו? ברשות המסים חושבים שכן. במרבית אגפי האוצר האחרים חולקים על כך.

המחלוקת הזאת, אגב, עשויה לקבל ביטוי גם בהמלצות הצפויות בקרוב של הוועדה לבחינת מבנה הנהלת משרד האוצר (ועדת קוצ'יק), שבין השאר שוקלת לקבוע כי כל החקיקה של האוצר, לרבות חקיקת המסים, תיעשה בידי יחידה ייעודית בתוך משרד האוצר. האוטונומיה של רשות המסים בהציעה הנחות מס צפויה כנראה להשתנות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!