הנגיד שמימן את ה'בראקל' וניסה להביא לשלום בסאטמר - נחשף לראשונה

זו פרשה שליוותה את בין הזמנים האחרון מכל ההיבטים. אתרי החדשות דיווחו, אברכי הכוללים פלפלו, ופוסקי ההלכה הגדולים בדורנו המירו את שעות הנופש המועטות שלהם בכתיבת תשובות הלכתיות אודות תרנגול חדש בשם בראקל שכונה 'הנזירה' ויובא לאזורנו מבלגיה.

פרשת הבראקל שנחשפה ב'בחדרי חרדים' חשפה גם את השם "בערי וייס", הוא המממן הגדול ידעו הנייעסנים לספר בכל פינה, והוא תרם למיזם 20 מיליון שקל, על מנת שיהיו עופות כשרים לכלל ישראל.

האמת כרגיל נמצאת איפה שהיא באמצע. עשרים מיליון ש"ח לא גלשו מכיסו, אבל כמה מאות אלפי דולרים אכן שפך הנגיד הנודע מלוס אנג'לס על המיזם.

מי שמכיר את ר' בערי וייס יודע כי הכול נעשה לשם שמיים באמת ובתמים לסייע לאותם עסקנים שביקשו להאכיל את עם ישראל בעופות כשרים. לפי דבריהם העופות הרגילים אינם כשרים עקב הכלאה שנעשית בהם, ועוד נימוקים אחרים. לבסוף נמצא ה'בראקל' על ידי רוב הפוסקים כעוף טרף, ובכך ירד מעל שולחנות בתי המטבחיים. אי שם, בקצוות, הוא ממשיך להיות משווק למחמירים בלבד, או למקלים, תלוי איך יוגדרו, כמו חוגים מסוימים בבני ברק, אך לא על ידי בד"ץ 'העדה החרדית' כפי שתוכנן מראש.

דומה כי הגיעה השעה לחשוף מיהו אותו נגיד ומהן מטרותיו. 'בחדרי חרדים' מסיר את הלוט וחושף לראשונה מי הוא המיליארדר האגדי הרב החסיד ר' דב בערל - המכונה בערי וייס היושב בלוס אנג'לס ומצודתו - מעשי הצדקה הרבים שעושה פרוסים בכל העולם.

ממשפחה מודרנית



בהיותו בחור צעיר הגיע בערי וייס לישיבת 'תורה ודעת' שהייתה באותם ימים בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין כיום בפלטבוש, מי שכיהן כבר באותם ימים כמשגיח והנחה את המתיבתא היה המשפיע הגאון הצדיק רבי משה וולפסון מנהיג קהילת 'אמנות ישראל' בבורו פארק. בערי היה בן למשפחה מודרנית וזכה לקרבה גדולה מר' משה שקירבו עד מאוד ואצלו אף סעד בשבתות, במשך שלש שנים.

בערי מחזיק עצמו כתלמידו של הרב וולפסון ומרגיש שהוא חייב לו את חייו. מספר פעמים התבטא כי "הוא זה שהכניס לי טעם רוחני בחיים". בערי מגיע לר' משה מספר פעמים בשנה בשבתות ובחגים. כשהוא נמצא לצורך עסקיו בניו יורק הוא מתפלל ב'אמונת ישראל' שם התפילה שאורכת שעתיים ויותר. בשביל בערי אלו הרגעים שנשמתו נקשרת בנשמת רבו, וזכרונות ימי בחרותו צפים ועולים בו. הוא רואה בכך חשיבות עליונה ולשם כך יקדיש יותר מכל. לשהות במחיצתו החמימה של ר' משה.

אביו של ר' בערי, הנגיד ר' משה ווייס ז"ל, היה מקורב מאוד לאדמו"רי בית סאטמר זי"ע, הוא התגורר בלוס אנג'לס אבל היה מקפיד בכל שנה לחגוג את חודש תשרי בויליאמסבורג בחצר סאטמר כחסיד מן השורה. לר' משה היה חזקה בכל שנה לקנות את זכות אמירת 'אתה הראת' בליל שמחת תורה לרבי מסאטמר זי"ע בסכומים אדירים. את ה'חזקה' ממשיך עד היום הזה בנו ר' בערל, שקונה את הזכות לאדמו"ר מהרי"י מסאטמר.

ביתו פתוח לכל



ר' משה נפטר לבית עולמו בל"ג בעומר תש"ס, והוא הובא לקבורה בארץ הקודש, על הדרך מלוס אנג'לס המיטה נחתה בשדה התעופה קנדי בניו יורק לשם הגיע ללוות הרבי ה'ברך משה' מסאטמר ובנו האדמו"ר מהרי"י.

עסקיו של ר' בערל מפוזרים בכל רחבי העולם אך רובם בעיר מגוריו, בבתי אבות של לוס אנג'לס. אלו עסקים שאותם הקים ופיתח אביו ז"ל. בנו ר' בערל סייע בידו עוד בחייו, ולאחר פטירתו העסקים נשאו פרי, צמחו והיו למעצמה אדירה שהפכה אותו לאחר האנשים העשירים בלוס אנג'לס.

נאמן לדרכי אביו, ר' בערל עומד לימין חצר הקודש סאטמר בהתלהבות וברגשי קודש שאין שני להם. בכל שנה הוא תורם סכומים עצומים לכל עניין שריח בית סאטמר נודף ממנו. כל המנהלים של מוסדות סאטמר ברחבי תבל מגיעים לפחות פעם בשנה לביתו בלוס אנג'לס, לקבל ממנו את התמיכה השנתית שמסתכמת בעשרות אם לא במאות אלפי דולרים בשנה. במיוחד נודע ר' בערל כמי שעומד מאחורי החזקת בית האדמו"ר והשמחות בחצר הקודש - בסכומים אסטרונומיים.

ביתו בלוס אנג'לס פתוח לרווחה, משולחים מכל העולם מישיבות ליטאיות עד חצרות חסידים עוברים בכל יום בדלתות ביתו. ביחס למעמדו ואם לשפוט על פי הספרות שמייחסים לו עיתוני הכלכלה בארה"ב, אזי יש לומר כי ביתו הוא פשוט וצנוע.

תופעת בואם של המשולחים ללוס אנג'לס, כולה ביוזמת של ר' בערל שמעודד את המשולחים להגיע לעיר על מנת לתת בה חיות ולעורר את הקהילה החרדית בעיר, שעצם קיומה נזקף לא מעט לזכותו של ר' בערל שמתקצב באופן שוטף את החיידר המקומי, בית הספר בית יעקב לבנות החסידי בעיר וכן את הכולל החסידי המפורסם בו שוקדים על התורה עשרות אברכים תלמידי חכמים שר' בערל ממן את רוב משכורתם מכיסו.

בישראל ובניו יורק מחזיק ר' בערי גבאי צדקה שאמונים עליו, והם אחראים על כספי החלוקה, לאן ינווט שביל הזהב הזה בצורה ישרה ואמינה, ועל פי העקרונות שהנחיל.

חותם על סכומים אדירים



קשר מיוחד יש לבערי עם חצר הקודש סקולען: לפני כחמש עשרה שנים כשעבר הרבי הישיש מסקולען ניתוח מסובך בלוס אנג'לס, שהה האדמו"ר בביתו של ר' בערל במשך כחודשיים, בערי עזב בימים ההם את כל עסקיו המסועפים ושימש בקודש את הרבי כל העת כמו משב"ק רגיל מן המניין.

זו הייתה תופעה חד פעמית שמכריו מעידים כי היא הפעימה את רוחם. "לראות את הגביר האגדי שחולש על מיליארדים, משמש את רבו כעבד ממש, זה היה לקח בהערצת צדיקים ותלמידי חכמים".

מלבד חלוקת הצדקה היומיומית מתקיימת קבלת קהל רשמית אצל בערי בביתו שבלוס אנג'לס בכל יום רביעי. לפני החלוקה, מספרים לבחדרי חרדים יודעי דבר, בערי הולך לטבול במקווה, ומתקשר לרבי מסקולען לבקש ברכה שלא יגרום חלישות הדעת למישהו חס ושלום.

החלוקה מסובכת מאין כמותה, וקשה גם למומחים פיננסיים בעלי שם. אל הבית שבשכונה החרדית בלאס אנג'לס נוהרים המונים, ראשי ישיבות, אדמו"רים לצד פשוטי עם. אלו מגיעים כבר שעה קודם החלוקה כשסלון הבית פתוח לרווחה עבורם. טבחים עומדים ומכינים עבורם את מיטב המאכלים, כאן בערי לא חוסך. הסלון כולו ערוך בטוב טעם, ועשרות סועדים על שולחנו כסעודת שלמה בשעתו.

רק לאחר שסיימו לסעוד את ליבם הם פונים אל חדרו הצנוע שבקצה הבית, שם יושב בערי בפשטות ובענווה ובהינף יד חותם על צ'קים בשווי עשרות ומאות אלפי דולרים. בערי אינו נותן לאנשים להתחנן לפניו ולשטוח את צרתם יתר על המידה, מיד כשהוא קולט במוחו החריף את היקף המקרה שלפניו, הוא רושם את הספרות במהירות על גבי פנקס הצ'קים שלפניו, וללא היסוס חותם על סכומים אדירים. בשלוות נפש שקשה להישאר אדיש אליה.

דואג לשכנים



ראוי לציין, כי מטבע הדברים בחלוקה שכזו נוצר עומס רב בכבישים המובילים על הבית. בערי שחושש מכבודם של הבריות, ואף מחילול השם, העמיד שומרים שתפקידם לנווט את התנועה בחן ובנחישות, ובעיקר לשמור שהאורחים הרבים לא יחנו על הציר המוביל אל הבית. "השכנים לא צריכים לסבול" הוא אומר.

בכל שבת מתארחים בביתו אדמו"רים ורבנים מכל העולם, ולכולם הוא נותן את הכבוד כאילו הוא החסיד הכי גדול שלהם. "לא כאילו, מדגיש אחד ממקורביו, הוא באמת מרגיש חסיד הכי גדול של כל רבי ורבי. האמונת תלמידי חכמים שלו חוצה גבולות ומחנות".

הוא ידוע כאיש צנוע ופשוט, ביתו בלוס אנג'לס הוא מהפשוטים ביותר. יש לו את הרכב הכי לא עדכני שניתן לתחזק. הוא מתנזר מכל פרסום, חובש כובע קנייטש של אחרון האברכים, רק בשבת ובמועדים נוהג לעטות על ראשו כובע המבורג כדי לפאר ולרומם את קדושת היום.

הוא גם נודע כתלמיד חכם עצום שדברי חז"ל וספרי חסידות לא פסקו מלשונו אף לרגע, וראשי הישיבות השוהים בביתו נהנים להשתעשע עמו בדברי תורה עד לשעות הקטנות של הלילה.

בטריה של סאטמר



בשנתיים האחרונות לקח על עצמו ר' בערל משימה קשה -להביא לשלום אמיתי בין שני אדמו"רי סאטמר, עניין שכבר דשו בו גדולים וטובים אבל לא עלתה בידם.

כמו בכל דבר שבקדושה ר' בערל לא אמר נואש, ובמשך חודשים ארוכים טס בקו ניו יורק - לוס אנג'לס לפחות פעם בשבוע, (הטיסה בקו זה אורכת כשש שעות!) כשהוא אף הצליח לשם כך להפגיש את שני משבק"י אדמו"רי סאטמר: המשב"ק המיתולוגי ר' משה פרידמן מחצר המהרי"י והמשב"ק ר' חיים שלמה פישר מחצר המהר"א.

שלום של ממש בתוך סאטמר הוא עדיין לא הצליח להביא, אבל המאמצים שלו לא ירדו לטימיון: ל'בחדרי חרדים' נודע כי בימים אלו מתחלקת הירושה של הרבי ה'ברך משה' בין כל בניו בתיווכו של ר' בערל. ללא ספק, סיטואציה שלא הייתה יכולה להתרחש בשקט מופתי שכזה, בחצר המפולגת, אילולי ידו של בערי נגעה בדבר.

בחודש סיון במהלך חתונת נכדתו, הרקיד בערי את שני הצדדים מחצרות סאטמר. היה זה בעת שמחת החתונה שנערכה במרכז האירועים כתר הרימון - לשם הגיע הרה"צ רבי צבי טייטלבוים רב חסידי סאטמר בירושלים ובנו הגדול של האדמו"ר מהרי"י, וכן הרה"צ רבי חיים צבי מייזליש ראש ישיבת סאטמר ואחיין האדמו"ר מהר"א.

במהלך הריקוד שנערך בשולחן המזרח חיבק הנגיד את שני הרבנים לריקוד משותף לקול שמחת המשתתפים שראו בכך את תחילתו של השלום העתידי.

בהמשך אף ערך שבע ברכות בהשתתפות הצדדים ואמר: "אבי ר' משה וייס זצ"ל השאיר לי 'בטריה' בירושה, השם של הבטריה זה סאטמר וזו הירושה שהשאיר לי. בשביל זה חשוב לי סאטמר ולעשות שבע ברכות לנציגי סאטמר. כל העולם עומד בזכות סאטמר ושני נכדי ה'ברך משה' שקוראים להם חיים צבי הקרויים על שם ה'עצי חיים' שסבי מצד אמי היה תלמידו. נקווה שלדבר הזה יהיה המשך" .

את חג הסוכות השנה עושה בערי בישראל במחיצת משפחתו בציון הרשב"י במירון,שם שכר מתחם גדול לכל ימי החג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!