קינוח לחג: ח"כיות בוחרות שיר מהמקורות

חג הסוכות מתאפיין בשירה, בריקוד, בשמחה. "ושמחת בחגיך והיית אך שמח". יש סיבות רבות לעובדה שהצטווינו לשמוח בחג הסוכות, ביניהן העובדה שקיבלנו את חיינו ביום הכיפור שהסתיים רק ימים ספורים קודם לכן.

אירועי מוזיקה, שמחות בית השואבה והופעות שונות מתקיים במהלך החג. גם אנחנו ב'בחדרי חרדים' יצאנו בפרויקט מוזיקה יחיד מסוגו, שסוקר את מהפכת המוזיקה החסידית בשנים האחרונות.

לקראת סיום החג, ולאחר שכולם חגגו ורקדו בהקפות השניות עם התורה, ביקשנו לשמוע מה מחבר את נבחרות הציבור שלנו עם המקורות. שאלנו אותן מהו השיר מהמקורות אליו הן הכי מתחברות, ועדיף שיגיע גם עם הסבר קטן.

קיבלנו כמה תשובות והרי הן לפניכם.

יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם





"הפיוט שבחרתי הוא 'סוכה ולולב', אוגד יחד משפחתיות ואת מהות החג. רבי משה בן יעקב אדהאן שחיבר את הפיוט במאה ה 18, מגיש בלשון ייחודית את הלכות החג ואת העקרונות העומדים מאחורי מצוות הסוכה וארבעת המינים. אולם רב הנסתר על הנגלה - 'מה עצמו רזי לולב ומיניו'. הנגיעה בסודות הקבלה סביב מצוות החג, היא אולי טפח קטן שנחשף אלינו, השמור כולו אך ורק 'לטהורי לב'.

עד היום הפיוט הזה מעלה בי זיכרונות ילדות – הסוכה שבנינו כל האחים שהייתה מקושטת כולה בקישוטים שהכנו בעצמנו. וכמובן את שולחן החג של אבא ואמא שלי שבו כל המשפחה יושבת מסביב ושרה את שירי החג ובהם כמובן את סוכה ולולב".

סגנית שר החוץ, חה"כ ציפי חוטובלי: (הליכוד)



צילום: מרים אלסטר פלאש90

"השיר שבחרתי הוא 'הנה ימים באים' של הרב קרליבך, שמילותיו כתובות בפסוקים בנביא עמוס: 'הנה ימים באים נאום השם ושלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר השם'.

השיר הזה שהולחן על ידי הרב שלמה קרליבך, מאוד מדבר אלי בגלל שהוא מתאר את התקופה שלנו, בה השפע הוא גדול, ועדיין יש חיפוש אדיר למשמעות, חיפוש אדיר למה שהוא מעבר לחומר, וגם רצון להתחבר למקורות היהודיים ממקום יותר עמוק. אני מרגישה שכל השיח על ההדתה מחמיץ את הציבור הגדול שדווקא צמא ליהדות עמוקה. השיר זכה לחידוש יפה של ישי ריבו, אבל אני באופן אישי מתרגשת במיוחד מהלחן של הרב קרליבך".


חה"כ נורית קורן: (הליכוד)





"בחרתי בשיר 'לך אלי תשוקתי' ויש גם הסבר: כאישה שבאה מבית דתי, גדלתי והתחנכתי על ערכי היהדות ועודני אישה מסורתית שומרת מצוות, בחרתי בפיוט 'לך אלי תשוקתי' שמיוחס לרבי אברהם אבן עזרא ומתקשר לתקופת חגי תשרי. מילותיו של השיר מעוררות את נפש האדם, את הכמיהה שלו לאלוהיו והוא מכיל התוודות כנה על חטאיו. באופן אישי, אני מתחברת לביצוע ולצליליו של הזמר סגיב כהן שמכניס לשיר ניב תימני מרגש ועוצמתי. זהו שיר שורשי שבא מתוך תפילה, שאבי ז"ל היה נוהג לשיר אותו סביב שולחן החג, שיר חודר שמחזק אותי ומעלה בי זיכרונות. 'ואור גנוז לפניך יהי סתרי וסוכתי ותחת צל כנפיך תנה נא את מחיצתי' חג סוכות שמח ומלא אור לכל עם ישראל".

חה"כ מירב בן ארי: (כולנו)





בחירתה של בן ארי זהה לבחירת קודמתה. "בחרתי בשיר 'לך אלי תשוקתי' בלחנו של מאיר בנאי.
אני מחוברת מאוד לתפילות ביום הכיפורים ונוהגת ללכת לבית הכנסת לשמוע אותן. זו אחת התפילות היפות בעיניי, המחברות בין אדם למקום. הביצוע של השיר נפלא ומרגש".

חה"כ ד"ר ענת ברקו: (הליכוד)



צילום: נועה מלמד

"בחרתי בשיר 'כל העולם כולו גשר צר מאוד'. כמובן שהדגש הוא על המילים 'לא לפחד כלל'.

חה"כ עליזה לביא: (יש עתיד)



צילום: פלאש90

"בחרתי בשירת דבורה. בזיכרון ההיסטורי דבורה הנביאה לא זכתה לתהילה ולהילה שעוטפת רבים מן הנביאים והמנהיגים בתקופת המקרא. משך שנים היא סבלה מהתעלמות ומהתייחסות חסרה במדרשים ובפרשנויות השונות. לפני כ- 150 שנים, כאשר החלו בנות באיטליה לחוג את בת-המצווה, נבחרה דבורה כסמל לתקוותיהן. כך חזרה דמותה של דבורה, שנזנחה לאורך הדורות. שירת דבורה נכללת בטקס שנערך בבתי הכנסת האיטלקיים, ובשנים האחרונות אומץ גם בישראל על ידי קהילות רבות.

דבורה הקדימה את זמנה בפעילותה הציבורית, כנביאה, כמצביאה וכשופטת אליה בני ישראל הגיעו בהמוניהם. והיא מודל להשראה ולחיקוי, אות ועדות למקומן של נשים מנהיגות למציאות ימינו. דבורה הנביאה בולטת בשונותה וביכולותיה הנדירות לתקופתה: "וּדְבורָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידות הִיא שׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא" (שופטים ד, ד).

ברוח זאת, יזמתי את הפניה לשרה לשעבר לימור לבנת, לפתוח את חגיגות יום העצמאות ה- 66 למדינת ישראל, שעמדו בסימן "זמן נשים - הישגים ואתגרים", בשירת דבורה הנביאה, שהייתה לאחת המנהיגות החשובות במורשת היהודית. התרגשתי מאוד שהטקס נפתח בפסוקי שירת דבורה, בביצועה הנפלא של הזמרת אסתר ראדה. את היצירה המוזיקלית המרגשת הלחינה במיוחד לאירוע זה נורית הירש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!