הרבנית גיטל מלכה בריסק ע"ה

ביום כ"ח אלול תשע"ז, הלכה לבית עולמה הרבנית הצדקנית, המחנכת הדגולה, ממקימי יסודות החינוך החרדי לבנות ישראל בעיר נתניה ושהעמידה אלפי תלמידות לשם ולתפארת בדרך ישראל סבא, מרת גיטל מלכה בריסק ע"ה.

הרבנית המנוחה ע"ה נולדה בחודש מרחשון שנת תרצ"ג בעיר ניגרעשט שברומניה, לאביה הרה"ג ר' דוד דוידוביץ זצ"ל, נצר למשפחת פרוכטר המפורסמת שתורה וגדולה התאחדו על שולחנם. נכד הרבנית פעסיא ע"ה, שהיתה בת הרה"ק רבי צבי הירש מטשורטקוב, שנודע בבניו וחתניו הגדולים והקדושים, ביניהם האחים הקדושים הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג ובעל ה"הפלאה" זצוק"ל, ומצאצאי השל"ה הקדוש זיע"א.

חוטר מגזע של מייסדים ובוני עולם היתה. זקנה רבי שלמה פרוכטר זצ"ל היה היהודי הראשון שהתיישב בעיר אויבער-ווישווא המפורסמת, והניח את היסודות לקהילה הקדושה והגדולה שקמה בעיר והתנהלה עד למלחמת העולם השניה כעיר ואם בישראל מלאה חכמים וסופרים. בנו רבי אליהו פרוכטר זצ"ל עלה לארץ ישראל בערוב ימיו והחזיק את כל העיר צפת מממונו שהביא עמו מחו"ל, ושם זכה להיטמן באדמת עיר הקודש צפת ת"ו, באהל של הצדיקים הרה"ק בעל "בת עין" זי"ע והרה"ק בעל "לבושי שרד" זי"ע. הם ובניהם היו מן היושבים ראשונה אצל הרה"ק בעל "צמח צדיק" מוויזניץ זי"ע וצאצאיו אחריו.

אביה, הרה"ג ר' דוד דוידוביץ זצ"ל שימש כמו"צ, שו"ב ומוהל בניגרעשט, כממשיך דרך חמיו הרה"צ ר' איסר הכהן אברמוביץ זצ"ל, ולימים שימש בתפקידיו אלו גם בעיר הגדולה טעמעשוואר. בנוסף לתפקידיו הרשמיים, היה רבי דוד ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ומעסקניה הנלהבים של היהדות החרדית בעירו - היה ממקימי מקוה הטהרה, מבוני התלמוד תורה, ומגבאי קופת רבי מאיר בעל הנס. גם ביתו היה אכסניה לאדמו"רים וגדולי הדור שביקרו בעירם. בבית זה שתמיד שררה בו אוירה של חינוך וקירוב לתורה ויראת שמים, גדלה וינקה.

לשם ולתהילה היתה ידועה המשפחה הכבודה, ובייחוד זקנתה הרבנית הצדקנית מרת פייגא יוטא בתיה אברמוביץ ע"ה, אשר במסירות נהגה ללכת אל המאפיות העירוניות בכדי להדליק בהם את התנור, למנוע מכשול פת עכו"ם, ולא פעם היתה לבוז בעיני הגויים, שהיו משליכים עליה בצקים וכדו', ומכל מקום המשיכה במלאכת הקודש במסירות ונאמנות. עם סיום מלאכת זיכוי הרבים היתה נוהגת ללכת אל בית הכנסת המרכזי להתפלל תפילת שחרית עם הנץ החמה. מופלגת גם היתה במידת הצדקה והחסד: בכל ליל שישי היתה יוצאת עם סלים מלאים מתבשילי השבת ומכל טוב ומחלקת "מתן בסתר" לעניי העיר לכבוד שבת קודש. היה בזה משום חידוש עצום בזמנו, הן בשל העלות הגבוהה והן בשל המסירות וההקרבה.

אביה, בהיותו תלמיד חכם, מחנך ומשפיע, היה מלמד אותה בביתו בזמנם הפנוי את סידור התפלה ופירוש המילות, דבר שבכלל לא היה נפוץ אצל הבנות באיזור מגוריהם בימים ההם.

בהיותה צעירה זכו ועלו לארץ ישראל, ותיכף נתקבל אביה להיות שו"ב בטירת הכרמל, וגם בה שימש לצד תפקידו במלאכת השחיטה, כמורה הוראה, מוהל, רב בית הכנסת ובעל תפילה בחסד עליון, אשר בתפילותיו עורר את בני ישראל. מתמיד עצום היה ושוקד על תלמודו בכל רגע פנוי, ולימים אף דחה הצעות רבניות חשובות שהגיעו אליו, בכדי שיוכל לעסוק בתורה, כי היא חייו ומשוש נפשו.

על אף היותה בת יחידה, נשלחה ללמוד בעיר תל אביב, שהיה אז מקום חרדי, ובהמשך אף קיבלה עבודה בעיר. אביה, למרות המרחק הגדול וקשיי התנועה, היה מגיע לעתים מזומנות וכשמצא כי מקום העבודה אינו לרוחו, הורה לה להתפטר תיכף ומיד, למרות ההפסד הכספי העצום שהיה כרוך בכך.

בראשית דרכה בשדה החינוך התמנתה למחנכת בעיר חיפה. בתלמידותיה החדירה אהבת תורה ויראת שמים, ואף העשירה את ידיעותיהם בביאורי תפילה ובדקדוק לשון הקודש כאשר למדה מפי אביה הגדול.

בהגיעה לפרקה באה בברית האירוסין עם בעלה הגה"צ רבי יהושע בריסק זצ"ל, בן כ"ק אדמו"ר מהרא"ץ מטשעקא זצוק"ל, אשר נשלח על ידי האדמו"ר מהר"א זי"ע וה'חזון איש' זצוק"ל להקים מוסדות תורה בנתניה, בנו של כ"ק אדמו"ר בעל מהר"ם בריסק מטאשנאד זצוק"ל הי"ד. השידוך החשוב נעשה בברכתו של מרן זי"ע שבירך את הבית הגדול אותו עמדו להקים, ושני המחותנים נכנסו יחד לקבל את ברכתו הקדושה.

אחרי נישואיה בשנת תשי"ז, התחילה לחנך בביה"ס "בית יעקב" בנתניה, שם המשיכה בעבודת הקודש במשך כששים שנה ברציפות, עד לשנת תשע"ז. מדי יום ביומו, חינכה והקימה תלמידות יראי שמים, בדרכה האצילית והמיוחדת. משפחות רבות למדו אצלה יותר משלשה דורות בזה אחר זה. בדרכה לבית הספר מדי יום, היתה נוהגת לומר פרקי תהלים ומתפללת להצלחת משפחתה ותלמידותיה.

היא שראתה עולה ביישובו, בחרבנו ובתקומתו מחדש, ידעה להלך כנגד רוחה של כל תלמידה ותלמידה. בתבונה יתירה היתה לוקחת בחשבון את הרקע המשפחתי והחינוכי, בכדי להעלות כל אחת על פי דרכה אל המסילה העולה בית א-ל. כמקשרת בין דורות, אשר דמות אבותיה וזקניה הגדולים לנגד עיניה, עמלה וטיפחה את הדורות הבאים, הן ילדיה שלה והן בפעליה בשדה החינוך במסירות נפש, והתייחסה אל תלמידותיה באהבה שאין לה שיעור וגבול. בכל מאודה כיהנה בתפקיד נעלה זה של הקמת בתים נאמנים בישראל וקירוב בנות ישראל לאביהן שבשמים. עם הרבה מתלמידותיה שמרה על קשר כל ימיה, והמשיכה לחזקן ולעודדן בכל נפתולי חייהן, וכך הכניסה תלמידות רבות תחת כנפי השכינה ושמרה עליהן מכל משמר שלא יושפעו מסביבתן החלשה.

כשנתיים לאחר נישואיהם נפטר חמיה מהרא"ץ מטשעקא זצ"ל בפתאומיות ובעלה הגדול הגה"צ רבי יהושע זצ"ל התמנה לממשיך דרכו בכינון מוסדות התורה והחסד בעיר נתניה ולעמוד בראשות ישיבת מהר"ם ומהרא"ץ בריסק בנתניה. כשכ"ק האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' מצאנז קלוזנבורג זצ"ל הגיע לייסד את קרית צאנז בעיר נתניה העלה על נס את השקעתו הרוחנית של הרב מטשעקא ואמר כי הוא "המזוזה" של העיר. אכן, בשנים הראשונות להשתקעותו בנתניה, היה הרב מטשעקא מגיע מדי בוקר, מלווה בתלמידיו, בכדי להשלים למנין לתפילה בציבור. במשך כל אותם שנים עמדה לצד בעלה הגדול וסייעה בידו להקים עולה של תורה.

מתלמידיו של הרב מטשעקא שנישאו עם תלמידותיה של הרבנית ע"ה, הקימו בתים נאמנים בישראל, ורבים מהם מהווים היום את סלתה ושמנה של הקהילה התורנית בנתניה. למרות עיסוקיה הרבים, היתה נוסעת מנתניה לירושלים, כמה פעמים בכל שבוע לבקר את הוריה. אחרי פטירת אמה ע"ה, עבר אביה לגור בביתם בנתניה, ובמשך שמונה שנים טיפלה בו במסירות אין קץ, יחד עם בעלה, שהתמסר לחמיו בכל נפשו ומאודו.

אחרי שהוריה ע"ה שיכלו את בנם הרב אייזיק צבי דוידוביץ ז"ל, בהיותו אברך צעיר לימים, בן כ"ז שנים, התמסרה ביותר כדי לחזקם ולעודדם במצבם הקשה, ועמדה לימינם בעוז ותעצומות, וכן המשיכה ועברה בתעצומות נפש את התקופה הקשה כששכלה את אחיה השני הרב אריה לייב דוידוביץ ז"ל ונשארה שריד יחיד ממשפחתה.

בתנאים המיוחדים של מגורים בעיר חילונית עשתה הכל בכדי שבניה אותם אהבה והתמסרה אליהם, יתעלו בתורה ויראת שמים. חינכה להתבדלות מוחלטת מכל הסביב אך בד בבד הקפידה ללמדם להקדים שלום לכל אחד ולקדש שם שמים ולהיות שם שמים מתאהב על ידם, ומגיל צעיר ביותר שלחה את צאצאיה ללמוד במקום תורה ומסרה את נפשה למען טוהר חינוכם.

זכתה ביחד עם בעלה אב"ד טשעקא, לדורות ישרים ומבורכים, ממשיכי דרך עץ החיים, ה"ה: בנה הגדול, ממשיך דרך אביו, הגאון רבי אליהו יצחק בריסק שליט"א, אב"ד ור"מ טאשנאד וטשעקא במונסי, בתה, מנהלת בית הספר החסידי באלעד, אשת הגאון רבי משה יוסף טישלר שליט"א, אב"ד דבית הוראה מעגלי צדק בב"ב. בנה הרה"ח ר' אהרן צבי, מזכ"ל מוסדות דחסידי בעלזא בב"ב. בנה הרבני החסיד רבי מרדכי, יו"ר "קהל מחזיקי הדת" בא"י ויו"ר "מכון תורת מהריא"ץ וצאצאיו". בנה הרה"ח ר' אברהם איסר, יו"ר מכון "נחלת אבות". בנה הרה"ג ר' רפאל, ראש הכולל טשעקא בנתניה. נכדים ונינים זרע ברך ה' שיחיו.

שישים שנות התמסרות לחינוך נגדעו באחת, אף כי הפירות ופירי הפירות קיימים לעד. לפני שנה בחודש אלול נאלצה לוותר על עבודת הקודש לאחר שהוגבלה בהליכתה, והביעה את חששה הגדול כיצד תחיה מעתה. ואכן לדאבון הלב נתקיים דברה, וכעבור שנה מעת חדלה מעבודתה, נדם לבה הטהור ביום ג' כ"ח אלול, במעמד שלשה דורות מיוצאי חלציה, שעמדו לפני מיטתה ואמרו וידוי ופרקי תהלים. וכך יצתה נשמתה ביום שלפני ערב ראש השנה, ונגדע שריד לדור דעה, בהשאירה אחריה דורות ישרים ומבורכים שיזכרו לעד את דמותה ואת אישיותה וימשיכו את דרכה לשם ולתפארת.

בהלווייתה שיצאה מעיר בני ברק, בה התגוררה בשנים האחרונות סמוך לילדיה, השתתפו המונים מסלתה ומשמנה של העיר, ביניהם רבנים ואדמו"רים חשובים. ליד ביתה בבני ברק נפרד ממנה בדברי הספד בנה הצעיר הרה"ג ר' רפאל, משם המשיך מסע ההלוויה לעיר נתניה, שם הוכנסה מיטתה בכבוד גדול לבית המדרש טשעקא, בו שפכה שיחה בתפילה מדי שבת בשבתו למעלה משישים שנה, כאשר גם עזרת הנשים מלאה היתה במכירות ותלמידות רבות שבאו לחלוק לה כבוד אחרון. נשא דברי הספד חתנה הגרמ"י טישלר, אחריו נפרד ממנה בבכי ובמספד בנה הרב מרדכי, נכדה הרב ר' שמואל יהודה בריסק שליט"א, בן גאב"ד טאשנאד טשעקא שליט"א במאנסי, שנשא דברי הספד בשליחות אביו הגדול, ואחריו הגאון רבי משה חיים לאו שליט"א רב בנתניה שכל בנותיו נמנות על תלמידותיה. המספידים קוננו על אשה משכלת שזכתה להעמיד מאות תלמידות לשם ולתפארת ובזכותה נמשכת שרשרת הדורות בדרכי התורה והיראה.

נטמנה בליל כ"ט אלול, ערב ראש השנה, באוהל הרבנים הגאוה"צ מהרא"ץ ומהר"י בריסק זצ"ל לבית טשעקא, בסמוך לציון בעלה הגה"צ מהר"י זצ"ל אב"ד טשעקא, בבית החיים בשכונת ותיקים בנתניה.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!