מהפכת הסינגלים: 4000 שקלים יכולים לקנות תהילה ומקצוע לחיים

המהפכה במוזיקה החסידית - פרויקט סוכות תשע"ח ב'בחדרי חרדים':מי שחי ונושם מוזיקה, לא יכול להתעלם מהתופעה שצברה תאוצה בשנים האחרונות - תופעת הסינגלים. אין יום - בניכוי ימי העומר ובין המצרים כמובן, שלא מפציע בו לאוויר העולם לפחות סינגל אחד.

תופעה זו מסמלת נקודה נוספת במסגרת המהפכה שעוברת על המוזיקה החסידית - למעשה אמנים שעבדו עשרים שנה והוציאו אלבומים בהשקעה של מאות אלפים, לעיתים שיריהם מוכרים פחות מזמר או יוצר אלמוני, שהבליח עם שיר אחד או שניים וכבש את כל העולם. קחו לדוגמא את 'ואפילו בהסתרה' (יואלי קליין ושייע גרוס), או את 'והנה ה' ניצב עליו' (הרב אשר ישעי' רוזנבוים הלחין) - שירים שהתפשטו בכל רחבי העולם היהודי.
אלפי יהודים מכל הסוגים שרים את 'ואפילו בהסתרה' בכותל המערבי. ארכיון בחדרי חרדים

עד לפני כשני עשורים, לא היה בנמצא זמר שהוציא סינגל (שיר בודד), ללא אלבום. הזמר היה מפתיע כשבועיים קודם יציאת האלבום מקסימום, עם פרסומות במגזינים או בשלטי חוצות על כך שאלבומו עומד להופיע בקרובבב. תחילה הופיעו האלבומים בקלטות עם החוטים מניילון ובהמשך בדיסקים הנשרטים מיד עם פתיחת המארז. כיום רוב השירים מוחזקים ומועברים בנגני MP3 לסוגיהם גדולים כקטנים.

אנו עדים לתופעה שהפכה לנורמה ולהכרח, שכל זמר המכבד את עצמו ושמו הולך לפניו בתעשייה ורוצה לקדם את אלבומו לקראת צאתו - משחרר סינגל תקופת מה טרום הופעת האלבום, בדרך כלל זהו אחד השירים המרכזיים באלבום שיהפוך עד מהרה ללהיט חתונות או קומזיצים.

יש המשקיעים יותר ומפיקים בהשקעה - בהתאם לתקציב, קליפ המתאר את אותו סינגל יחיד מיני עשרה או תריסר שירים בממוצע באלבום. זה יכול להיות המקום בו מצולם השיר, למשל הכותל המערבי או ציון רשב"י, תלוי במילות השיר. או לבוש ייחודי וססגוני המשוייך בצורה כלשהי לסינגל. (ראו הרחבה בנושא בכתבתו המושקעת והמצוינת של כתבנו קובי הר צבי).

מילא הזמרים הגדולים, אותם אלה שמתפרנסים מכך ומופיעים מידי ערב או לפחות שני ערבים בשבוע באירוע כלשהו ויש בידם היכולת להפיק סינגל או קליפ הכולל את הסינגל, אבל כיום נוצרה תופעה שבחורים ואברכים שאינם עוסקים בתחום יום יום כי אם חנן אותם אלוקים בכשרון הלחנה או שזכו להלחין שיר בודד והם רצים לאולפן להקליט אותו ולשחרר לציבור הרחב. עלות סינגל יכולה להגיע למינימום ארבעת אלפים שקל שכוללת את שעת האולפן, הנגנים, המקהלה ועד עשרת אלפים שקלים הכוללים את היח"צ והקידום.

לא כל סינגל שכזה באמת שווה את ההשקעה, ולפעמים נדמה שחבל על הכסף שהושקע. אותם בעלי אולפנים מרוויחים וכולנו מפרגנים להם מכל הלב - הרי זו פרנסתם, אך הפנייה היא דווקא לאלה הבטוחים כי השיר שלהם הוא הלהיט הבא ולבסוף מתברר כי אינו לחן כי אם "לחם" מולחם - חציו לקוח מלהיט עבר של אברהם פריד והמשכו בקרליבך עובר דרך חסידיש.

ישנם גם את אלה שלא משקיעים הרבה, מקליטים את עצמם במיקרופון המחובר למחשב ומשפרים את קולם הנוראי באמצעות תוכנות שונות, כשהם בעצם עשו הכל בסינגל, הם אפילו ילד הפלא בעל הקול הענוג, גם המקהלה שהוכפלה פי שבע, גם הגיטריסטים וגם הכנרים. ובלי עטיפה ובלי כל יח"צ וקידום מפיצים אותו בקבוצות הוואטסאפ. אז נכון אין הגבלה לכמות האחסון בוואטסאפ וחבל שכך.

תוסיפו לכל האמור את תופעת יחצני השירים - שרבו כפטריות בגשם - ורצונם להתפרנס, ותגיעו לתוצאה, שכאמור לא תמיד ברוכה.

במקרה והשיר מוצלח, הבחור הצעיר ברוך הכישרונות, אכן הצליח ונגע באמצעות הלחן שלו בכמה אנשים, כעבור זמן הסינגל שהושקע בו ממון רב נגנז ונשכח כי למחרת ובחודש הבא כבר יצאו עוד עשרה ועשרים ושלושים סינגלים אחרים, בשונה אגב מאלבומים שבדרך כלל זוכרים אותם יותר בשל שמם וקיבוץ השירים שבתוכם.

ויהיו רחמיך אפקט הפוך



אך לתופעה הזו יש גם אפקט הפוך. היו גם סינגלים שדווקא הצליחו והפכו לנכס צאן ברזל במוזיקה החסידית. ניקח לדוגמא את הלחן 'ויהיו רחמיך מתגוללים' של אלי ביר מארה"ב, לחן שהצליח אפילו להעלות לבמה 'החשובה' - כמה חצרות חסידים מכובדות. היו שאמרו על השיר כי הוא נותן השראה כאילו הולחן בתקופת הבעל שם טוב זי"ע וללא ספק מתחבר בדמיון למחוזות החסידים והרבי שהיה משורר בדביקות עם החבורה הקדושה שסבבה אותו.

הלחן אכן הצליח, ובגדול איני זוכר סינגל נוסף בעשור האחרון שתפס כל כך חזק בכל רבדי הציבור - לאורך תקופת זמן של שנים. קחו לדוגמא את הקליפ הבא - קאבר של נתנאל ויהונתן מנת, שפורסם כאן ב'בחדרי חרדים' לפני חצי שנה, חמש שנים אחרי יציאת הסינגל. השיר צבר רבבות צפיות שלכם הגולשים.


אפשר וסיבת הצלחת השיר הזה היא המילים. הלקוחות מזמר ידוע לכל - "קה אכסוף" המושר ממילא מידי שבת בשבתו בבתי ישראל בכל מקומות שהם, כך שבסיום ה'קה אכסוף' של קרלין או ויז'ניץ כבר שרים גם את לחנו הבאמת נדיר והנוגה של אלי ביר.

אלא שהצלחה זו מעידה יותר מכל על התופעה. אלי לא חישב נכון את ההצלחה והקליט תקופה קצרה לאחר מכן אלבום שלם שלא ממש הצליח במכירות וגם אף שיר מתוכו לא הפך ללהיט. אבל בכל זאת הותיר את חותמו עם הלחן הנדיר שזכה להנות, להרטיט ולרגש בו את עם ישראל.

המסקנה היא: להמעיט בכמות ולהרבות באיכות. תופעת הסינגלים באמת הפכה לחסרת מעצורים וחסרת פרופורציות.

חברים, לפחות חלקכם, חשבו מסלול מחדש. לא כל לחן ולא כל לחם ראוי להפצה. חג שמח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!