הסיפור המסעיר מאחורי השיר • כך ניצל המלחין האגדי

את יוסי גרין כולכם מכירים וכולכם שמעתם אודותיו, בזכות מאות לחניו שמנעימים את אוזנכם זה כארבעה עשורים. אין איש בתעשיית המוזיקה החסידית שלא כולל באלבומו לחן או שניים או אפילו יותר פרי יצירתו של האיש והאגדה, שלא מפסיק להפתיע עם לחנים, יצירות ונעימות מופת שלא נס ליחם וזוכים למקום מכובד באירועים החרדיים הציבוריים והפרטיים.

גם הזמר הלונדוני בעל הקול המתוק והענוג שלומי גרטנר, שגם אותו מן הסתם רובכם מכירים, לא הוציא את אלבומו הראשון "ניסים" מבלי שפנה למלחין האגדי יוסי גרין שחתום על הלחן המופלא הנושא את שם האלבום, אך את הסיפור המפעים מאחורי השיר "עושה ניסים" שהפך ללהיט ענק - לא כולם מכירים, בטל לא אלה שעדיין לא רכשו את הספר הנפלא 'מנגינת חיי' שיצא בחודש האחרון, בו מספר יוסי גרין ומגלה לראשונה על מאחורי השירים הגדולים אותם הלחין לשלל זמרים חסידיים בארבעת העשורים האחרונים - בעריכתו המופלאה והמדהימה של העיתונאי המוכשר חנני בלייך.


והרי הסיפור והתובנה לפניכם, כפי שכותב יוסי גרין בספרו:

זה קרה בסוף חודש סיוון תשס"ה. עשיתי אז את דרכי לישראל עם עצירת ביניים בלונדון. תכננתי לשהות בלונדון במשך 36 שעות, בהן אמשיך בעבודה עם זמר צעיר מ"סטמפורד היל" שהכרתי זמן קצר לפני כן, וכבר אז יכולתי לראות את עתידו המבטיח, שלומי גרטנר שמו. עוד קודם לכן נפגשנו בביתי בסיגייט, שם ערכנו היכרות ראשונית, ולאחר שישבנו יחד ושמעתי ממנו את סיפור חייו שהיה לי להשראה, חיברתי בס"ד את מה שהפך להיות הלהיט הראשון שלו, "קודש היא לכם". השיר הזה נודע לימים בשם "מלכה'לה" - וסיפורו הוא נושא לפרק שלם בפני עצמו.

אחרי הפגישה הראשונית ההיא, חשבתי לעצמי שכעת הגיע התור שלי להיכנס לטריטוריה שלו, להכיר את הסביבה הטבעית בה הוא גדל וחי, וכך אולי להצליח בס"ד לכתוב עבורו את השירים הבאים לאלבום. הנסיעה שלי לישראל שנקבעה לאותו זמן, הייתה הזדמנות מצוינת למטרה הזו, כך שהחלטתי שאעצור ללונדון למשך 36 שעות, כאמור.

את הלילה לאחר הנחיתה עשיתי במלון במרכז לונדון, בקרבת תחנה מרכזית של הרכבת התחתית (ה"אנדרגראונד"), כדי שאוכל להתנייד בעיר ביתר קלות. תכננתי לעזוב את המלון בבוקר, לנסוע ברכבת התחתית לסטמפורד היל, להתפלל שם שחרית, ולהיות במשך כל אותו היום יחד עם שלומי, להכיר אותו קצת יותר, ואם ירצה ה' אולי גם להצליח לחבר עבורו את השיר הבא שלו. לאחר מכן, תכננתי להמשיך לשדה התעופה, לעבר התחנה הבאה בנסיעה שלי - ישראל.

וכך אכן התנהלו הדברים, להוציא דבר יוצא דופן אחד: שלומי, שהתברר כמכניס אורחים מיוחד במינו, החליט באותו בוקר להתעורר מוקדם, ולהפתיע אותי עם רכבו בבית המלון, כך שלא אצטרך לנסוע ברכבת התחתית לסטמפורד היל. כשהוא הגיע למלון, אני כבר עזבתי את המלון, כשאני סוחב אתי את מזוודת הטרולי לכיוון הרכבת התחתית. בדיוק אז צלצל הטלפון הסלולרי שלי, כשמעבר לקו אני שומע את שלומי שאומר לי: "יוסי, חכה! אני ליד המלון שלך, באתי לאסוף אותך!"
אותו יום היה יום חמישי בבוקר, השבעה ביולי 2005, תאריך שנצרב לנצח בזיכרונם של תושבי בריטניה.

מסתבר שכאשר עשיתי את דרכי לתחנת הרכבת התחתית, טרוריסטים ביצעו בדיוק שם פיגוע רב נפגעים, רח"ל. את זאת גילינו רק כאשר ניסינו להבין מדוע אנחנו תקועים בפקק תנועה כבד ביותר בלי יכולת להתקדם לאף כיוון, ואז האזנו לרדיו במכוניתו של שלומי, ושמענו את החדשות הקשות. כששמעתי על המיקום המדויק של הפיצוץ, ממש ברכבת שבה הייתי אמור לנסוע, הזדעזעתי עמוקות. אני זוכר שישבתי לצד שלומי שנהג, והבטתי בו. הוא היה עסוק בחדשות ובמה שקורה, ולא היה מודע לסערת הרגשות שטלטלה אותי במרחק כה קטן ממנו... כשהגענו סוף-סוף לביתו, נזכרתי בכרטיס קטן שנשאתי עימי בכיס באותה תקופה, כרטיס שבו היה כתוב:
"הוא יתברך עושה ניסים לכל הבוטחים בו".

גרשי מוסקוביץ', צעיר מלא בכישרונות ברוכים, שאחד מהם הוא מציאת טקסטים מיוחדים, ראה את המילים הללו כתובות בכתב יד על קיר בבית-חולים, והביא לי את המילים הללו כדי שאנסה להלחין אותן. כדי שאזכור אותו, כתבתי אותן על כרטיס אותו נשאתי עימי באותו הזמן.

המום ומוצף רגשית מאירועי אותו יום, כשאינני מעז אפילו להעלות בדעתי מה עלול היה לקרות לולי הגיע שלומי לאסוף אותי במכוניתו, הוצאתי זמן מה לאחר מכן, כשהגענו לביתו של שלומי, את הכרטיס מכיסי, הנחתי אותו על הפסנתר והתחלתי לחבר את המנגינה.

מאחר והטקסט הזה היה קצר, החלטתי להוסיף לו כמה משפטים ביידיש, משפטים שהם למעשה פרפרזה על הביטוי "לכל הבוטחים בו":

"מִיט אַ בִּיסֶעלֶע בִּטָחוֹן קֶען מֶען זִיךְ בֶּעטְ'ן אַלֶעס גוּטְס,
אַ בִּיסֶעלֶע בִּטָחוֹן קֶען מֶען זִיךְ וֶועלְ'ן אַלֶעס גוּטְס,
אַ בִּיסֶעלֶע בִּטָחוֹן קֶען מֶען זִיךְ פּוֹעלְ'ן אַלֶעס גוּטְס,
אַלֶעס גוּטְס אֲפִילוּ גְרוֹיסֶע נִסִּים".

פירוש המילים הוא:

"עם קצת ביטחון יכול אדם לבקש כל דבר טוב,
עם קצת ביטחון יכול אדם לבחור כל דבר טוב,
עם קצת ביטחון יכול אדם להשיג כל דבר טוב,
כל דבר טוב, אפילו ניסים גדולים".

כעת, היה לי כבר את כל הדרוש כדי להלחין בס"ד את המנגינה, והשיר הזה, לימים שיר הנושא של האלבום "ניסים", היה מוכן למעשה כבר באותו אחר-הצהריים בביתו של שלומי. שנינו אהבנו אותו ומאוחר יותר כאמור גם הקלטנו אותו, וב"ה הוא אכן נכנס לפנתיאון השירה היהודית, וכמו שאומרים - ובא לציון גואל...

אך עדיין נותרה אצלי שאלה שהטרידה אותי לא פעם: מניין שאבתי את הרעיון למילים הנוספות הללו ביידיש? מי אמר שבאמת בעזרת ביטחון אנחנו יכולים להשיג כל דבר טוב? נכון, מאחר ואני אדם מאמין, ברור לי - כמו לכל אדם מאמין - שביטחון ואמונה הם מיסודות היהדות והמפתח לעולם ומלואו. מי שעיין פעם בספר "חובת הלבבות" - ומי לא? - בוודאי שם לב לדגש הרב ששם המחבר על נושא האמונה ב"שער הביטחון" בספר. אבל השאלה ששאלתי את עצמי הייתה: האם באמת הבנתי את משמעות המסר? האם הפנמתי כיאות מהו משקלו של ה"ביטחון" בחיי? והיה לי קשה לענות על כך בחיוב. בכל פעם ששמעתי אנשים שרים את השיר הזה, תמהתי קצת על עצמי, מהיכן הגיע לראשי הרעיון לכתוב ש"מעט ביטחון" ייתן את האפשרות לבקש ואף להשיג כל דבר טוב?

הספר 'מנגינת חיי' שהפך לרב מכר





בסוף שנת 2012, העיר ניו יורק הייתה נתונה לאסון הטבע המפחיד והחמור ביותר שעבר עליה מזה 132 שנה, כשסופת ההוריקן "סנדי" הגיעה בסערה לעיר וגרמה לנזקים של ביליוני דולרים, ובדרכה "השמידה" גם חלקים מהשכונות היהודיות. כפי שסיפרתי בפרקים הקודמים, ביתנו הפרטי, כמו גם העסק שהקמתי עם שותפי העשי רובין 30 שנה קודם לכן, ספגו נזקים כה כבדים עד שלא היה לי מושג קלוש איך עושים, אם בכלל, אפילו את הצעד הראשון כדי להתחיל להיחלץ מהמיצר. מצאתי את עצמי עומד מול המשבר הכלכלי החמור ביותר שחוויתי מעודי. האירועים הקשים ביותר שהתרחשו בתקופת הפוסט-טרגדיה של "סנדי" עוד חיים בתוכי בכל יום ויום, אבל לא זה הנושא כעת (ראו ביתר הרחבה בפרק "החכה שלא אשכח"). עד היום, כמה שנים לאחר מכן, אני עדיין מנסה להבין חלק גדול מהשיעור שהאסון הזה בא ללמד אותי.

אבל בהחלט אירעו בי כמה שינויים מאז: ראשית, התחלתי להעריך מחדש את טוב הלב וגמילות החסדים של עם-ישראל. היו כל-כך הרבה שנענו ותרמו מהונם וממרצם לטובת אלה שביתם נהרס, וסייעו לשיקום ולפריחה המחודשת של האזורים היהודיים בניו יורק, ובין השאר של השכונה שלנו בסיגייט. הם ממש הקימו אותנו מהבוץ אליו נקלענו, בחזרה לקהילה הפורחת שהיינו עד אז. ושנית, העובדה שנוכחתי בעצמי באצבע אלוקים הברורה בשיקום ובבנייה מחדש של העסק שלי, חיזקה אצלי עוד יותר את האמונה והביטחון והעמידה אותם באור אחר. הביטחון, והחיים מתוך אמונה עמוקה שהכול לטובה, קיבלו משמעות חדשה. והראייה הזאת שלהם באור חדש, הביאה אותי להבנה יסודית הרבה יותר של המושגים הטמירים האלה, אמונה וביטחון.

ואסביר קצת למה כוונתי:

אני מאמין באמונה שלימה שלכולנו יש מתנת שמים מולדת: הכוח להתגבר על מרבית המשברים והאתגרים שנקרים בדרכנו במהלך החיים. ריבונו של עולם יצר אותנו ללא ספק כשהכוח הזה כבר נטוע בתוכנו. הכוח הזה שכבר נמצא אצלנו נקרא "ביטחון ואמונה", והקושי היחיד שצריך לעבוד עליו הוא להשיג את הגישה אליו, להיות בוטחים ומאמינים בכל לבנו. בשנים האחרונות שמתי לב שגם המושג האוניברסלי "חשיבה חיובית" קרוב מאוד לגישה הזאת, כאשר חשוב לציין שבאנגלית למונח "פוזיטיבי" ("חיובי"), יש גם משמעות נוספת: "בטוח". במילים אחרות, כדי להשיג, או למעשה למצוא בתוכנו את היכולת להשתמש בכוח הביטחון, ניתנה לנו הבחירה לראות את המצבים השונים בהם אנו מוצאים את עצמנו באופן החיובי ביותר שניתן.

תמיד תהיתי לעצמי, מה בכלל הטעם ב"חשיבה חיובית" כשאדם נתון ח"ו במצב קשה? נניח שציפית להגיע להישגים אישיים או עסקיים ועבדת קשה להשיג אותם, אבל אחרי כל העבודה זה פשוט לא קרה וגם לא נראה שזה עומד לקרות בעתיד הקרוב לעין. מה פתאום לחשוב חיובי עכשיו? מה כבר יכול להיות חיובי במצב שכזה? ואיך בכלל חשיבה חיובית אמורה לעזור? אז מהו הפירוש האמתי למשפט הרווח "תחשוב טוב - יהיה טוב"?

ובכן, אני מאמין שהתשובה לכך היא אולי שההגדרה של "לחשוב חיובי" במצב כזה היא בעצם לומר לעצמך: אני בטוח לחלוטין בכך שה' הביא עליי את הדבר הכי טוב עבורי בזמן ובמצב העכשווי. אין דבר אחר שיכול היה להיות טוב עבורי כעת.

כשאתה מתבטא בצורה כזו, אתה כביכול אומר לה': "אני בוטח בך, ואני בטוח במאה אחוז שאתה עושה עבורי כל רגע ורגע את הדבר הכי נכון לי באותו רגע".

ולהיפך, כאשר אנחנו מתבטאים בצורה שלילית על משהו שקרה לנו ונראה בעינינו לא טוב, אנחנו כאילו אומרים לקב"ה, חלילה: "אני מרגיש שאני כן הייתי צריך להצליח! זה פשוט לא הוגן שנכשלתי לבסוף. אני יודע הכי טוב מה נכון עבורי!".

אפשר גם לראות את זה אצלנו עצמנו: עם מי אנחנו מעדיפים להתחבר ולהיות ידידים וחברים? עם אלה שמתלוננים על כל דבר, שמסתכלים על העולם במשקפיים שלילים ומחפשים את הלא-טוב בכל דבר, או באלה החיוביים, השמחים, המאירים, שמוצאים בכל דבר את הטוב? ברור שעם אלה החיוביים, שמשפיעים עלינו לטובה.

כמה ברורה הבחירה בין להיות "בטוח" ו"חיובי" לבין, חלילה, להיות "שלילי". הצורה החדה ביותר בה יכול להתבטא חלילה חוסר הביטחון של האדם בה', היא השליליות, האכזבה, התסכול.
ובכנות, האם לא כל יהודי מאמין באשר הוא יודה שהקב"ה עושה תמיד את מה שבאמת טוב עבורנו באותו רגע? ודאי שכן! לכן, יהודי מאמין צריך לדעת שהביטחון (והביטוי המעשי שלו, "חשיבה חיובית") יכולים להפוך זאת מאמונה פאסיבית - להצהרה פעילה. וכשהוא יפגין ביטחון מלא בה' שכל מה שקורה איתו הוא לטובה, גם מה שממש לא נראה כך, בהחלט ייתכן שתבוא לכך גם תגובה מהשמים. ומה יותר מסמל "יהודי" בעולם מלבטוח בה' שיש לו עליו בכל רגע ורגע השגחה פרטית? מה יכול יותר מזה לגרום להצלחה בחייו של יהודי? אפשר רק לדמיין את המשקל שיש בשמים לחשיבה החיובית שלנו על כל מה שקורה לנו!

כעת, מובן לחלוטין שאם הצהרה חיובית שכזו יכולה ממש לפעול לשינוי חיובי בתוצאה של מצב נתון, הרי שנוצרת בהחלט אפשרות גם למה שכתבנו באותו שיר: "מִיט אַ בִּיסֶעלֶע בִּטָחוֹן קֶען מֶען זִיךְ פּוֹעלְ'ן אַלֶעס גוּטְס אֲפִילוּ גְרוֹיסֶע נִסִּים" (עם קצת ביטחון יכול אדם להשיג כל דבר טוב, אפילו ניסים גדולים)...

זהו סיפור אחד על שיר אחד. בספר מובאים סיפורים רבים על מעט מזעיר על מאחורי השירים הגדולים שעשו את המוזיקה החסידית והפכו לחלק מהפנתיאון והפרטואר של חיינו המוזיקליים. אז אל תפספסו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!