ירידה במחירי הדיור? הנגיד: "לא מאמין"

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הרצה בפני משתתפי כנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

פישר סקר בפתיחת דבריו את הממצאים המצביעים על צמיחתו של המשק הישראלי: "הצלחת המשק באה לידי ביטוי בצמיחת התוצר – התוצר צומח ביציאה מהמשבר בשיעור ממוצע של כ-5%, וזהו הישג משמעותי למדינה מפותחת שרמת התוצר לנפש שלה גבוהה כשל ישראל. שיעור האבטלה, שעמד במיתון הקודם, בשנת 2003, על רמה גבוהה של כ-11%, ירד למינימום ערב המשבר הנוכחי. בעוד האבטלה שבה ועלתה במשבר האחרון, הגידול באבטלה היה מתון בהרבה משהיה צפוי בעת שפרץ המשבר. ביציאה מהמשבר האבטלה שבה וירדה לרמות שהן כמעט מינימום היסטורי, ובמקביל, חלה עליה מתמדת בשיעור ההשתתפות בכח העבודה. המשמעות היא שהיקף התעסוקה במשק הישראלי הולך ומתרחב, וזהו בהחלט הישג משמעותי".

בהמשך התייחס הנגיד לתגליות הגז ואמר: "התפתחות חיובית נוספת הנה הגילויים האחרונים של גז, נפט, ואולי גם פצלי שמן. ישראל לא עומדת להיות נורבגיה, שם הממשלה נהנית מתקבולים בהיקף של כ-10% מהתוצר מדי שנה. היקף התקבולים הצפוי של ממשלת ישראל ממאגרי הגז לא צפוי להיות גבוה מכ-1.5% מהתוצר, אבל ההשפעה על החשבון השוטף, ולכן גם על הלחץ לייסוף בשער החליפין, צפויה להיות גדולה יותר, בעוד מספר שנים".

פישר הציב את 2 הבעיות המרכזיות העומדות בפני המשק הישראלי - שוק הדיור ומצב המטבע: "מחירי הדירות עולים בקצב מהיר בשנים האחרונות. עליית המחירים הנה גם תוצאה של ירידת מחירים מתמשכת מאז סוף שנות ה-90 כתוצאה מהמחזוריות הטבעית בענף, אבל היא גם תוצאה של העובדה שהמערכת הבנקאית הגיבה כצפוי להורדת הריבית, והעניקה אשראי למשכנתאות בהיקפים נרחבים.

"מדוע, אם כן, קובעי המדיניות בבנק ישראל ובאוצר מודאגים? ובכן, קצב עליית המחירים הנוכחי לכל הדיעות איננו בר קיימא. במידה ויחול היפוך מגמה מהיר וירידת המחירים תהיה פתאומית, כפי שראינו במשקים אחרים בשנים האחרונות, עשוי להיווצר מצב בעייתי במערכת הבנקאית והפיננסית. איננו רוצים להגיע למצב אליו הגיעו משקים אחרים. ישנן שמועות שונות אודות ירידה שמתחילה להתרחש במחירי הדירות. נתוני הלמ"ס, שאני מעדיף להתבסס עליהם, אינם מראים זאת בינתיים".

"דאגה נוספת נובעת מרמת שער החליפין. הצלחת המשק הישראלי מביאה להתחזקות של המטבע המקומי. אני מעדיף את המצב שבו המשק מצליח ועלינו להתמודד עם מטבע חזק, לעומת מצב בו המשק נמצא בקשיים אבל נהנה ממטבע חלש. היצואנים מצליחים להמשיך להרחיב את היקפי היצוא למרות שער החליפין, מה שמצביע על רמת היעילות הגבוהה שלהם. כמו כן, ענף ההיי-טק בארה"ב, שהוא אחד מיעדי היצוא העיקריים שלנו, ממשיך לצמוח, מה שמאפשר גם ליצוא שלנו להמשיך לשגשג".

"המצב הפיסקלי, כאמור, יציב כעת, אולם התמונה לשנים הבאות מדאיגה יותר. היות והממשלה צפויה להמשיך להגדיל את ההוצאות על פי הכלל החדש אבל מתכננת גם להפחית את המיסים, הגירעון צפוי לגדול ב-2013 ל-3% ולהמשיך לגדול, ויחס החוב לתוצר צפוי להתייצב על שיעור של 75%. רק אם תתרחש צמיחה מתמדת בשיעור של 4.5%, הרבה מעל לממוצע ארוך הטווח, תוכל הממשלה להגדיל את ההוצאות וגם להפחית את המיסים באופן שלא ייפגע ביכולתה להשיג את היעד ליחס חוב תוצר, ולשמור על המשמעת הפיסקלית. במידה ויידרשו הוצאות נוספות בתחום הבטחון לא תהיה לממשלה ברירה אלא להוציא אותן, ועלינו להיות ערוכים לאפשרות זו מבחינת השפעתה על המגמות ארוכות הטווח של התקציב".

ואיך אפשר בלי המגזר החרדי? פישר הדגיש: "ישנן דאגות גם בתחום המבני, ארוך הטווח. שיעור העוני אצל המגזר החרדי והערבי עולה באופן מתמיד בעשורים מאז שנות ה-90. המגמות הדמוגרפיות צופות המשך גידול של חלקן של אוכלוסיות אלו בסך האוכלוסיה. במידה וההתנהגות של אוכלוסיות אלו בשוק העבודה לא תשתנה, תהיה בטווח הארוך בעיה משמעותית במשק הישראלי – בעיה כלכלית ובעיה חברתית, שאנו חייבים למנוע אותה".

לסיום שלח הנגיד עקיצה ליוזמי מחאת הקוטג' כשציין "תופעה נוספת שמדאיגה בישראל הנה תופעת הפופוליזם. בכל פעם שמוצר כלשהוא מתייקר באים אנשים לירושלים ודורשים שהממשלה תשלם. מבלי לקבוע עמדה על רמת המחירים הנוכחית, הדרישה המתמדת ש"הממשלה תשלם" בוודאי איננה מהווה דוגמא להתנהלות רצינית".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!