רוצים חרדים בשוק העבודה? פנו לחוצניקים ומזרחים

בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הציג הבוקר (א) ד"ר אביעד הכהן, דקן מכללת שערי משפט, את נייר העמדה העוסק בשילוב חרדים בשוק העבודה, אותו כתב יחד עם ד״ר לי כהנר, מומחית לציבור החרדי מאוניברסיטת חיפה.

מתוך המחקר עולה, כי רובם המכריע של בני האוכלוסייה החרדית בישראל, בגילאי 22-18 אינם משולבים בכלכלה הישראלית. לתופעה זו יש מחיר גבוה הן מנקודת המבט החרדית-הפנימית הן מנקודת המבט הישראלית-חיצונית.

מנקודת המבט החרדית, ככל שעוברות השנים ובני המגזר החרדי אינם משתלבים בשוק העבודה, כך קשה להם יותר להדביק את הפער בשנים מאוחרות

מנקודת המבט הישראלית-משקית, מדובר בבני ארבעה "מחזורים", בני 22-18, שנמצאים בשיא כוחם, הפיזי והאינטלקטואלי, אך זה אינו מנוצל לרכישת מקצוע שימקסם את כישוריהם או לתועלת המשק, אלא מתועל לתחום שמועיל לפרט או למגזר מצומצם ביותר ולא לכלל החברה.

ד"ר אביעד הכהן וד"ר לי כהנר מציעים למקד את מאמצי השינוי באותם מגזרים שבאופן בסיסי "פתוחים" יותר לקלוט כל פתרון עתידי שיוצע, בלי להרהר או לערער על מידת נאמנותם לתורה ולערכיה, או על הקפדתם בשמירת המצוות.

חלוקה לקבוצות

בקרב הקבוצות המרכיבות כיום את האוכלוסייה החרדית בישראל אפשר אולי להתייחס לקבוצות שלהלן כ"ראש גשר" לשילוב האוכלוסייה החרדית בחברה הישראלית הכללית:

א. ילידי חו"ל (חוצניקים) - חרדים שהם או הוריהם נולדו או גדלו בחו"ל. מהיכרותם עם בני משפחתם, קרוביהם וידידיהם, הם מודעים לכך שאפשר לקיים אורח חיים חרדי, ללא כחל ושרק, ובד בבד להשתלב בחיי החברה והכלכלה, לרכוש מקצוע, לקנות דעת, ובצד העיסוק בתורה והקמת בית ומשפחה לפרנס ולכלכל את עצמם, ללא צורך בקיום חיי דלות ותלות בהישענות על צדקה וסיוע מהמדינה.

ב. חרדים מזרחים. בקרב מגזר זה יש פתיחות רבה יותר לשילוב "תורה ועבודה". הדבר נובע הן ממסורות הלכתיות "מתונות" יותר הן ממבנה האוכלוסייה, הכולל נתח נרחב של בעלי תשובה, אשר מרבית החסמים האובייקטיבים שצוינו לעיל אינם רלוונטיים בעניינם.

ג. "המודרנים". שינויים בפריסה המרחבית החרדית, כמו גם תהליכי חשיפה למקורות צריכה ושירותים "חילוניים" אשר עברו הכשרה עבור הציבור החרדי, יצרו שכבה בורגנית חרדית, המורכבת מנושאי משרות מוניציפליות בעלות השפעה, אנשי עסקים, עורכי דין, אקדמאים ועוד, אשר רובם ככולם בעלי רכב, בעלי תרבות צריכה ופנאי שונים, והחיים בתא משפחתי שבו שני בני הזוג עובדים. ציבור זה ניזון משני העולמות – זה של "חברת הלומדים", שממנה הוא בא במקור, וזה של החברה הישראלית המודרנית, שעמה הוא בא במגע יומיומי.

ד. נוער נושר. נוער שאינו מוצא את עצמו במסגרות הישיבתיות המקובלות ומשוטט בחוסר מעש ברחובות החרדיים. בעבר היו אלה בעיקר בני משפחות שלא התאקלמו היטב בחברה החרדית, אולם בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה גם בבנים למשפחות מובילות בקהילה.

עבור נוער זה מרבית החסמים הסובייקטיביים – או לפחות המנופים הקיימים בחברה החרדית לאכיפתם – אינם רלוונטיים, שכן הם כבר נמצאים בנקודה שבה הם במידה מסוימת חיצוניים לחברה.

הכהן וכהנר מסיימים את נייר העמדה במילים: "האתגר בשילוב החרדים בני 22-18 ניצב לפתחנו. יש לעשותו בשיתוף פעולה עם ההנהגה החרדית, באמצעות מהלך רצוני ולא כופה. מהלך זה חייב להביא לידי ביטוי את ייחודה של החברה החרדית, לכבד את ערכיה ובד בבד לתת מענה למצוקות – הכלכליות והחברתיות –שפוקדות גם אותה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!