ומי המגיד-שיעור של הש"סניקים? יוסי ביילין...

בחורף, לפני כשנה ומחצה, נערך אירוע הסיום המתוקשר של תוכנית הכשרה ארוכת טווח, אותה ערך האו"ם ל...קבוצת ש"סניקים, אותה בחר בקפידה.

לפני מספר ימים, לאחר תקופה ארוכה שהחבר'ה לא נפגשו, ולקראת חודש ספטמבר, אז מתכננת הרשות הפלסטינית לבקש מהאו"ם להכיר במדינה פלסטינית, הם נפגשו שוב - הפעם במרכז רבין בתל אביב.

אל האירוע הגיעו, לא פחות, מאשר נציגי האו"ם בישראל, ונציגים בכירים שהגיעו היישר מז'נבה.

מיד לאחר שסיירו במוזיאון, המספר את סיפורה של מדינת ישראל ואת סיפור חייו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, התיישבה הקבוצה כדי לדון בקונפליקטים בחברה הישראלית, ולבחון את המשך הפעילות המשותפת בעתיד.

בין הנוכחים באירוע היו אישים בכירים בש"ס, כמו הרב רפאל פנחסי - מזכיר מועצת חכמי התורה, ח"כ אברהם מיכאלי, משה אילוז - מנכ"ל אל-המעיין, יואב בן צור - מנכ"ל רשת החינוך, יצחק עידן - ראש עירית אלעד, ועוד.

צריך לחנך את העם

מה באמת עומד מאחורי האירוע, שהוא חלק מתוכנית רחבת-היקף?

תחילתו של הסיפור במחקר שנערך לפני כשמונה שנים באו"ם, שם ביקשו לדעת איך יתכן שתהליך השלום בו מושקעים כל-כך הרבה אנרגיות, עדיין תקוע.

ישבו חוקרים על המדוכה והחליטו - בין השאר - כי האשמה אינה בפלסטינים שאינם רוצים שלום ומפעילים טרור, אלא בכך שהעם הישראלי עצמו לא ממש בקי בנושא. לדעתם, לא בהכרח כל מי שמדבר על "שתי מדינות לשני עמים" הוא שמאלני, ולהיפך.

החוקרים גם גילו שהתערבות בינלאומית בסכסוכים כמו הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, רק מזיקה. לישראלים, כך מצאו, אין תחושת שייכות לתהליך.

תוצאות המחקר הועברו לאגף לפרויקטים משותפים ולעמותה השוויצרית "אינטרפיס" (Interpeace), שפועלת בעיקר ב"סכסוכים מדממים", ושם החליטו לעצור את היוזמות המדיניות ולערב, תחילה, את האוכלוסייה הישראלית בתהליך.

השלב הבא היה מיפוי יסודי של החברה הישראלית, שבסופו סומנו חמישה גושים מרכזיים: ערבים ישראלים, מתנחלים, מחנה שלום מסורתי, ליבה (חילונים "רגילים") ודתיים.

עשרות אלפי דולרים הוקצו לשלב המימוש, והתוכנית יצאה לדרך.

תוכנית בלי אג'נדה

ובכל זאת, החיבור בין ש"ס לבין האו"ם היה נראה לי 'הכי לא טבעי' שבעולם. בשיחה עם איציק סודרי, מנהל התוכנית, לא הסתרתי בפניו את פליאתי.

ש"ס מזוהה כתנועה הנוטה ימינה, מה לה ולחומר אקדמי המנוהל בידי האו"ם? - ניסיתי להבין.

איציק התקשה להבין למה אני מתעקשת להשתמש במושגים של שמאל וימין. מבחינתו, מדובר בתוכנית אקדמית לחלוטין - נטולת דעות לכאן ולכאן.

אפילו רשימת המרצים אותה הציג בפני מאוזנת לגמרי: בוגי יעלון - מימין, מול יוסי ביילין - משמאל. הד"ר מרדכי קידר - מימין, מול הד"ר מנחם כהן - משמאל. ובכלל, כשמכללה אקדמית כמו אונו מנהלת תוכנית שכזו, היא חייבת להיות מקצועית נטו, בלי אג'נדה.

בלי אג'נדה? - המשכתי להקשות. אומרים, שאין דבר כזה.

"מקצועי ואקדמי" - הוא המשיך להתעקש.

תנועת ש"ס, בגדול, תומכת בארגון. יו"ר התנועה, אלי ישי, הרצה בפניהם, ואפילו הרב הראשי לישראל, הגר"ש עמאר, היה פעם אורח הכבוד. מה שאומר, שהתוכנית קיבלה את ברכתו של הגר"ע יוסף, אחרת לא הייתה יוצאת לדרך. ברור למנהליה שברכת הרב ניתנת לא רק בתנאי שהכשרות באירועים תהיה 'בית יוסף', מן הסתם, אלא גם משום שהסכים לעצם הרעיון.

"אנחנו לא רוצים להשפיע"

אגב, איש הקשר בין מנהלי התוכנית לבין הרב הוא עו"ד דוד גלס, המזוהה עם השמאל, הנחשב לבן בית אצל הגר"ע יוסף.

"אין כאן ניסיון להשפיע", עומד סודרי על דעתו. "נתנו למשתתפים כלים וידע, בצורה אוביקטיבית, כדי שהחבר'ה האלו שנמצאים בעמדות מפתח בעולם התורני או בעולם הפוליטי, יידעו איך לגשת לנושא השלום".

פתאום לומדים הש"סניקים למה מתכוונים כשמדברים על נסיגה, מהי מפת הגבולות, איזה כוח מצרי תקף בעבר ומאיזה כיוון, מי היה משה דיין ועוד ועוד.

זה לא עלול להזיק לש"ס? לצייר לה תדמית 'שמאלנית'? לעשות לה שם של תנועה, שהאו"ם חינך לה מחדש את דור העתיד? - אני חושבת בקול.

אבל סודרי ממשיך להתעקש: "יש כאן העברת ידע בלבד. אנשים צריכים לדעת הכול על תולדות הסכסוך, על ההיסטוריה, להכיר את הדעות השונות, ובזה תם הסיפור. אף אחד לא הולך לגבש להם את הדעה".

כלומר, אני מנסה לרדת לצד המעשי, רגע לפני שהשר ישי יילך אל הגר"ע להתייעצות מדינית, הוא יכנס את חברי התוכנית כדי לשמוע פרק מפי המלומדים?

טוב, על כך אין גם לסודרי תשובה. הוא רק יכול לקוות שאכן כך יקרה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!