כיצד, מתי ומדוע: כל מה שרציתם לדעת על מנהג הכפרות

מנהג הכפרות מובא בפוסקים, כאשר המובחר שבהם הוא לעשות כפרות עם תרנגול לבן, שיישחט מיד אחרי הכפרות, ואת הבשר יחלק כצדקה לעניים. (וכן כתב האר"י ז"ל בספר הכוונות על פי הקבלה ושל"ה) ואין לשנות כי הוא מנהג.

הרמב"ן והרשב"א ביטלו מנהג הכפרות משום דרכי האמורי (שו"ע תרה א). דהיינו שהיו עושים כן לשם ניחוש.

והטעם שאין אנו חוששים לזה, דכל דבר שיש בו טעם – אין לחשוש (מהרהי"ק ריב"ש עין שו"ע יור"ד קעח א).

הטעם בעשיית כפרות

וטעם המנהג הוא כדי לעורר האדם בתשובה ויחשוב שכל מה שנעשה לתרנגול היה צריך להעשות לו (טור).

טעם אחר: שדומה לשעיר המשתלח, שהיה מכפר על כל ישראל, דהיינו, כשם ששעיר המשתלח נשא את עוון ישראל אל ארץ גזירה, כך התרנגול נושא עוון כל אחד ואחד, וכאשר שוחטים אותו נעלמים העוונות וכלים מן העולם (מחזור ויטרי הלכות יום הכיפורים ה).

טעם אחר: זכר לעקידת יצחק, שעל כל איבר שהקריב אמר: זה תחת איבר של פלוני בני (א"ר תרה ז בשם ספר אמרכל מטה אפרים תרה ס"ק ב).

הטעם שעושים בתרנגול [ולא בשאר עופות או בהמות]

לפי שתרנגול מצוי בחצרות הבתים ונוח להשגה (טור תרה).

טעם אחר: לפי שהתרנגול נקרא גבר [ונראה שזהו כדברי המהרש"א בגטין (נ"ז, א) על אמרם דמפקי תרנגולא ותרנגולתא קמייהו דחתן וכלה, לפי שהתרנגול נקרא גבר (נפש חיה תרה א), ו] והאדם נקרא גבר והוי גבר במקום גבר (שם טור). וזהו כפעולה דמיונית לאדם (נפש חיה שם).

ויש שהקשו על טעם זה: מדוע לאשה לוקחים תרנגולת, הלא הנקבה והתרנגולת שתיהן אינן קרויין גברא. (יעב"ץ במור וקציעה תרה)

טעם אחר ללקיחת תרנגול: לפי שרצו דבר שאינו קרב על גבי המזבח, כדי שלא יראה כמקריב קדשים בחוץ, ותרנגול אינו קרב על גבי המזבח (נוהג כצאן יסף בהלכות ערב יו"כ סימן ב, יעב"ץ מור וקציעה תרה).

"ובוחרים תרנגולים לבנים" (שו"ע תרה א)

הטעם שלוקחים תרנגול לבן דווקא הוא על דרך הפסוק (ישעיה א יח) "אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו" (שו"ע שם א)

טעם אחר: לפי שהתרנגול הלבן הוא המובחר כדאמרינן בב"מ (פו, ב) מובחר שבעופות תרנגולת, וגם הם טובים יותר לאכילה מצד הרפואה, א"כ נעשית המצווה כפולה ועל הצד היותר טוב (אלף המגן תרד ב).

טעם אחר: כיון שהשחור הוא תוקף הדינים המחשיך פני הבריות כמש"כ בזוהר (אלף המגן תרד ב פ' ויחי ח"א ריח ע"ב).

תרנגול גדול: לכתחילה ייקח תרנגול גדול שנקרא גבר, ונקרא גבר משהתחיל לקרות קריאת הגבר (מטה אפרים תרה ד מקור חיים תרה).

ענין התרנגול במנהג הכפרות

הגריש"א כתב, שראוי להקפיד על מנהג הכפרות, שייעשה דווקא בתרנגולים, ואף מי שמנהג אבותיו מחו"ל או מא"י לערוך כפרות במעות צריך לנהוג בא"י כמנהג המקום ולעשותם על תרנגולים, (הלכות חג בחג ימים נוראים עמוד רעו הערה 2), וכשיש חשש כשרות ודאי שעדיף לעשות על מעות (גלאט תשסה עמוד 154).

דגים: באלף המגן (תרד יא) כתב לעשות כפרות בדגים, וכתב שיותר טוב מעופות כיון שבעופות יש חשש בשעת השחיטה והבדיקה, ובמשנ"ב (תרה ס"ק ד) כתב לעשות בדגים אם אין לו תרנגול, ומכל שכן לאשה, כי עיקר הטעם שלוקחים תרנגול משום שתרנגול נקרא גבר, וגבר תחת גבר, אבל בנקבה לא שייך טעם זה כי הנקבה והתרנגולת שתיהן אינן קרוין גברתא (מגן האלף תרד יא).

בכסף: בחיי אדם (כלל קמד ד) כתב, שיש נוהגים לסובב על הראש בכסף וליתן לצדקה, וכתב המגן אברהם (תרה ה) כשעושה עם כסף צריך לעשות כפי שיווי העוף (משנ"ב שם ס"ק ו).

וכתב באו"ח הטעם, כי כסף בכתיב מלא כ"ף סמ"ך פ"א בגימטריא כפרה (הובא באלף למגן תרד יא).

השל"ה כתב שלא ייקח כסף מעשר אלא ממון שלו בלבד (של"ה א"ר תרה ו, בבאר היטב תרה ד, משנ"ב שם ס"ק ו).

זמן עשיית הכפרות

את הכפרות על תרנגול יש לעשות לכתחילה באשמורת הבוקר של ערב יו"כ (מטה אפרים תרד ג), והטעם: דאז גוברים הרחמים (משנ"ב תרה ס"ק א).

מנהגינו לעשות הכפרות בכל עשרת ימי תשובה, והטעם: משום ריבוי השחיטה אצל השוחטים ועלול לבוא לידי נבילות, שכבר נמצאו כמה פעמים סכינים פגומים, לכן טוב יותר לשחוט כמה ימים לפני יו"כ, כי כל עשרת ימי תשובה הוא זמן לכפרות (משנ"ב תרה ס"ק א).

כשעושה כפרות בדגים או במעות אין שעת הדחק, וראוי לעשות בערב יו"כ (אלף המגן תרה ב פרי מגדים).

המנהג לקחת תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה (ב"י תרה בשם תשב"ץ)

אשה מעוברת – יש אומרים שצריכה לקחת גם תרנגול זכר, הטעם: אם העובר זכר התרנגול על הזכר ואם העובר נקבה יתכפרו שניהם היא עצמה והעובר באחד, דסברי ששנים רשאים ליקח כפרה אחת (משנ"ב תרה ס"ק ג).

ויש אומרים שיש ליקח ג', ב' נקבות לאשה ולעובר ותרנגול שמא העובר זכר דסברי שאין ליקח כפרה אחת לב' אנשים (עיין שו"ע הרב תרה ג).

מן הראוי לקחת לכל אחד מבני הבית תרנגול בנפרד

ומי שאין ידו משגת לקחת לכל אחד מבני הבית תרנגול, יכול לקחת לכל הבנים תרנגול אחד ולכל הבנות תרנגולת אחת והעיקר הכוונה, שהוא ראוי למיתה ומחליף זאת עם התרנגול ויתחזק לבקש רחמים (מטה אפרים תרד ב, משנ"ב שם ס"ק ד).

אין לעשות כפרות בזה אחר זה עם אותו תרנגול, אלא אם עושה לכמה אנשים – יעשה לכולם ביחד (הגריש"א הלכות חג בחג ימים נוראים עמוד רעו הערה 21).

סדר עשיית כפרות

טבילה קודם כפרות- יש שנהגו לטבול קודם עשיית הכפרות (מט"א תרד ס"ק ו).

אמירת הפסוקים "בני אדם וכו'" לפני הכפרות, הטעם: באמירת פסוקים קודם הכפרות כדי שלא יטעו לומר שעושים הכפרות משום נחש (מאירי בחיבור תשובה עמוד 398).

צורת הכפרות: לוקח התרנגול ביד ימין, ואומר הפסוקים "בני אדם" וכו' ואחר כן מסובב התרנגול [או הכסף או הדגים] ואומר ג' פעמים: "זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי (ר"ת חת"ך והוא שם המלאך הממונה על החיים], זה התרנגול ילך לשחיטה ואני אלך לחיים טובים וארוכים" (לבוש תרה א, משנ"ב שם ב"ק ג).

ואם עושה במעות אומר "זה הכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים טובים וארוכים" (טור תרה יא).

סמיכה

יש אומרים דיסמוך, והטעם: בסמיכה דוגמת סמיכה בהבאת קרבן. זמן הסמיכה אחר אמירת ג"פ זה חליפתי וכו'.

ויש שאומרים: שיש למנוע הדבר, והטעם: משום דנראה כמקדש קדשים ושוחטן בחוץ (ט"ז תרה ס"ק ג), והטעם לחולקים: דסברי דאין לחוש לכך כיון שהתרנגול אינו ראוי לגבי מזבח (משנ"ב תרה ס"ק ח).

נשים בסמיכה נשים אינן סומכות, והטעם: דומיא דקרבן שאינן סומכות (טהרת השולחן תרה) וכן קטן (ע"פ הרמב"ם מעשה הקרבנות פ"ג ה"ח דקטן אינו סומך).

כוונה בעשית הכפרות

כשהוא מסובב מעל ראשו יחשוב שהוא חייב מיתה וזה נכנס תחתיו, ולכן יש הנוהגים לזורקו מיד אחר הכפרות לרצפה מדין סקילה, ומה שהשוחט תופסו אצל הצוואר ושוחטו ומחרכין אותו באש היא דוגמת שרפה הרג וחנק, ואין לו לאדם לחשוב שהתרנגול נכנס תחתיו להיות נידון במקומו על ד' מיתות ב"ד, אלא רק שעל ידי זה יתעורר האדם לתשובה וישים בלבו כי הוא ראוי שיעשה לו כן וישוב בתשובה שלמה (משנ"ב תרה ב).

שוחטים התרנגול ואת הבשר נותנים לעניים, ונוהגים לזרוק את המעיים שלהם על ראש הגג שיהיה לעופות השמים (טור תרה)

הטעם: לפי שתרנגולים נהנים מהגזל, והמעיים הם בית הקיבול שלהם לגזל, לפיכך זורקים אותם והוי אזהרה לבני אדם ליזהר מהגזל (מרדכי סוף יומא ס"ס תשכז).

טעם אחר: כדי לרחם על עופות השמים שיהיה להם מה לאכול, ואע"פ שאין חיוב מזונותיהן עליו, שהרי אינם שלו, "דכתיב ורחמיו על כל מעשיו", וכל המרחם על חבריו (ולאו דווקא חבריו אלא על כל בריאה ובריאה) מרחמים עליו מן השמים, ובמיוחד בימים אלו שמבקשים שהשי"ת יחון אותנו וירחם עלינו יש לנהוג ברחמים גדולים (תשב"ץ קכו הובא בב"ח תכה).

זהירות באמירתו

יש ליזהר שלא לומר הפסוקים במקום טינוף מצואת התרנגולות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!