האם לבטל את מנהג הכפרות בתרנגולים // דעה

בשבועות האחרונים מתנגן לו ברשת האינטרנט ובתחנות הרדיו, קמפיין אגרסיבי למדי נגד מנהג הכפרות. הקמפיין התמים לכאורה, הגיע ובא כדי "למנוע 'צער בעלי חיים' והפצת מחלות".

הקמפיין מרשה לעצמו ליהנות מהפופוליזם הרווח בשנים האחרונות והוא, להגיב ולהביע דעה לפי הרושם הראשוני והשטחי מאוד, ומכוון את המסרים שלו בדיוק לשם.

צפו בסרטון האנימציה המושקע, ותקבלו את הרושם שמנהג הכפרות פירושו שחיטת-עופות. כלומר, במשך כל ימות השנה לא שוחטים עופות, לא אוכלים במסעדות, ולא בבית. רק בערב יום-כיפור. אם הקמפיין היה מתכוון להעביר את המסרים של התנועה הטבעונית, ניחא. אבל הוא לא עושה את זה. הוא מכוון אך ורק נגד מנהג-הכפרות, אבל מייחס רק לו, את עובדת השחיטה.

בסרטון המדובר, נראה תרנגול שנלקח למנהג הכפרות, פונה לאדם המחזיק בו וקורא בפאתוס: "יום הכיפורים הוא יום של כפרה וערבות הדדית!", ונוזף בו על כך שהוא מוביל אותו לשחיטה. אבל כפי שכתבתי קודם, שוחטים כל השנה. והנה לפניכם פופוליזם מובהק.

מסר נוסף ומשעשע בטיפשותו: "השנה עושים כפרות על כסף – ועוזרים לנזקקים", קורא הקמפיין בקול נרגש. ולא, לא ריגשתם אותי. כבר שנים שאני מכיר את המנהג הזה, ואחד מהדברים האינטגרליים שלו, זה שהעופות נמסרים לנזקקים. כן כן, העופות נמסרים לנזקקים. אז שקט. מישהו כבר הקדים אתכם בעניין הזה.

כמובן שהבעיות האלו שמעלה 'משרד החקלאות' בקמפיין הזה, 'צער בעלי חיים' ו'הפצת מחלות', הן בעיות שיש להתייחס אליהן ולטפל בהן ברצינות ובכובד ראש. אבל הקלות הבלתי נסבלת הזו, של יאללה מבטלים את המנהג, כי משהו בו לא תקין – היא נוראית. תארו לכם שיבוא מאן-דהו ויציע לבטל את מנהג חביטת-הערבות בהושענא רבה, כי זה גורם ללכלוך סביבתי, וגם מרעיש לשכנים. תחשבו על זה, זה לא שונה הרבה מהניסיון הזה של ביטול מנהג-הכפרות.

הרב עובדיה יוסף עשה כפרות בכסף

נכון, הרב עובדיה יוסף זצ"ל לא צידד בעשיית כפרות על תרנגול. אבל עדיין, זו ממש לא סיבה לבטל מנהג קדום.

היהדות מורכבת מקהילות וזרמים שונים, שכל אחד מהם מלא במנהגים שונים שיסודותם בהררי קודש.
אם נזרום עם הטיעון הזה, של "גדול בישראל לא נהג בזה", אז האשכנזים מוזמנים להתחיל לאכול קיטניות בפסח, והספרדים יפסיקו לומר סליחות בחודש אלול. הקהילות החסידיות יפסיקו לטבול יום יום במקווה, ויוכלו כולם גם לצעוד לאורם של אדמו"רי חב"ד, ויקפידו גם שאר קהילות-ישראל שלא לישון בסוכה. ואם נמשיך את האנלוגיה הזו, נבטל כמעט כל מנהג. שלא לומר נחריב את היהדות.

העניין הוא, שכשזה לא המנהג שלנו, אז קל לנו לזלזל בו ולבטל אותו. כדי לשמור על היהדות ועל כבוד הקהילות והעדות השונות, נצטרך לדעת להתעלות על עצמנו, ולכבד גם את מנהגו של האחר.

אדמו"ר הזקן כותב בסידורו כך: "בערב יום הכיפורים מנהג לשחוט תרנגול לבן, הנקרא גבר. ושוחטין אותו באשמורת הבוקר אחר סליחות, כי אז 'חוט של חסד' גובר בעולם. ואנו שוחטין אותו להכניע הגבורות ומוציאין ממנו דמו כדי להמתיקו, ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח".

בכן, מגיעים אנשי 'משרד החקלאות', ומשדלים אותנו להפסיק את המנהג החשוב הזה, וזאת כדי למנוע 'צער בעלי חיים' והפצת מחלות. 'משרד החקלאות' תקשיבו, אנחנו אנשים מספיק כישרוניים כדי להיות מסוגלים גם למנוע 'צער בעלי חיים' והפצת מחלות, וגם להמשיך ולקיים את מנהג-הכפרות.

זה לגמרי אפשרי, ואם זה חשוב לכם, אתם גם יכולים לעזור בזה. לקראת השנה הבאה, תוכלו ליצור קמפיין המסביר את חשיבות העניין של 'צער בעלי חיים', ולהשתמש בכוח הפרסום ובתקציב שלכם כדי להעביר מסרים חשובים של התנהגות נאותה עם בעלי החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!