כ"ב כסלו התשפ"ה
23.12.2024

סאגת חיי עולם: צו ביניים לעיריית בני ברק

במסגרת ההליכים משפטיים של מוסדות חיי עולם נגד ועדת ההקצאות של עיריית בני ברק, קיבל היום בית המשפט את בקשת מגישי העתירה, והורה על צו ביניים עד לסיום הדיון בעתירה

סאגת חיי עולם: צו ביניים לעיריית בני ברק



בית המשפט קיבל את בקשת מוסדות חיי עולם לצו ביניים נגד עיריית בני ברק.

במסגרת ההליכים משפטיים של מוסדות חיי עולם נגד ועדת ההקצאות של עיריית בני ברק והרב אליהו דדון, קיבל היום (שלישי) בית המשפט את בקשת מגישי העתירה המיוצגים ע"י עו"ד שרית נעמן-שאג, והורה על צו ביניים עד לסיום הדיון בעתירה.

מוסדות 'חיי עולם' בנשיאות הרב עוזיהו אלכורת ובניהולו של הרב יעקב אלרואי, הגישו לפני כשלושה חודשים עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שפורסמה לראשונה ב'בחדרי חרדים'. בעתירה כתבו מנהלי העמותה כי הבקשה מוגשת "בלית ברירה ונוכח התנהלותה החד צדדית של רשות מקומית בישראל, עת היא נוהגת בהליך הקצאות בתחומה, כבמעין שלל שהיא מחלקת למקורביה ו/או למבקשי טובתה, בניגוד מוחלט וגמור להוראות הדין".

שלושה שבועות לאחר הגשת העתירה, העירייה הגישה את תגובתם לבית משפט המחוזי בתל אביב, ובה הם ציינו כי עוד בטרם הגשת הבקשה והעתירה לבית המשפט - התכנסה ועדת ההקצאות לדון בהתנגדות מוסדות 'חיי עולם' להקצאות, והחליטו להקצות להם קרקע בגודל דונם. אולם כפי שפורסם ב'בחדרי חרדים', על פי התאריכים שציינה העירייה, עולה כי הדונם שהוקצה לעותרים - אושר בוועדת ההקצאות "לאחר שהוגשה העתירה לבית המשפט".

בעקבות כך עורכת הדין שהגישה את העתירה עו"ד שרית נעמן-שאג עמדה על בקשתה הראשונית והשופטת צילה צפת נעתרה לבקשתה ונתנה צו ארעי עד להחלטה אחרת למניעת הליכי ההקצאה לעמותות; שיח ודעת, טובו מיזם, חסדי ציון ובנימין ישמח ישראל, תורת המשכן ותפארת ישי.

לטענת מגישי העתירה, העירייה לא גילתה שבעניין הקרקע אותה ביקשה להקצות למוסדות חיי עולם - ישנם צווים שיפוטיים שניתנו במסגרת ההליכים של מוסדות 'אור דוד'. "הליך ההקצאה צפוי להתנגדויות רבות והוא משמש ככסות לתכלית האמיתית לפעולות העירייה אשר רצונה הוא להסיר את העתירה ולהכשיר את ההקצאות הפסולות" טענו.

לטענת עיריית בני ברק וסגן ראש העיר אליהו דדון, צריך לדחות את בקשת מוסדות 'חיי עולם' היות והקרקע פנויה ונמצאת בחזקת העירייה. עוד טענו כי משהוחלט להקצות קרקע למוסדות חיים עולם, "לא ייגרם להן כל נזק מקידום הליכי ההקצאה בעניינן של המשיבות 5-10 וכי שהתנגדותן לא העלו המבקשות טענות נגד המשיבות 7-10". לטענת העירייה, הנזק שייגרם להן כתוצאה מהעתירה "כבד יותר מזה שיכרם למבקשות, שכן הראשונות יאבדו זמן יקר במהלכו יוותרו ללא מבנים לקיום פעילותן".

עוד אמרו בעירייה כי הקרקע המדוברת מיועדת לחינוך בנים בלבד, אולם לא תהיה מניעה להתאים זאת גם לבנות, וזאת לאחר השלמת ההקצאה. הרב אליהו דדון הוסיף כי הוא אינו מעורב בהחלטות הנוגעות למקבלי ההקצאה והדגיש את היעדר מעורבותו בהחלטות הוועדה ומועצת העיר. העמותות 6-10 לא הגיבו לעתירה.

כאמור, בהחלטה של השופט ד"ר קובי ורדי היום (שלישי), ניתן צו ביניים "האוסר על עשיית כל פעולה להקצאת מקרקעין למשיבות 5-10" הכוללות את טובו מיזם, שיח ודעת, תורת המשכן, תפארת ישי, חסדי ציון וישמח ישראל. עוד כתב השופט כי הצו כולל "להימנע מחתימה על הסכמים ו/או הגשתם לאישור משרד הפנים - וזאת עד להכרעה בעניין".



"העתירה מתבססת על עבודה שנערכה במשך כחודשיים על ידי חוקר פרטי שהוזמן על ידי מוסדות חיי עולם" אמרה ל'בחדרי חרדים' עו"ד שרית נעמן-שאג עם הגשת העתירה, "אין למוסדות את האנשים בעירייה שיתנו לנו את המידע, אין להם פטרונים או נציגים בעירייה".

בדומה לטענות שהועלו בעתירה של מוסדות 'אור דוד' כשבוע לפני כן, גם במוסדות חיי עולם טוענים כי עיון ברשימת ההקצאות שאושרו על ידי העירייה מעלה כי מקורבי ראש העיר חנוך זייברט וסגנו אליהו דדון זכו בהקצאות ובכלל זה עמותות שהוקמו 'אד הוק' על ידי בני משפחה ומקורבים, או עמותות שנרכשו על ידי אותם גורמים - "במשטרה אחת בלבד, והיא קבלת הקצאת קרקעות מעיריית בני ברק".

מגישי העתירה הגישו בקשה להקצאת מבנים על מנת להקים שני בתי בספר לכ-400 תלמידים הלומדים במוסדות חיי עולם, שלומדים כיום בצפיפות נוראית, פחות מ-1 מ"ר לילד בכיתה, וחלקם לומדים בכיתות העשויות מפחונים "בתנאים מחפירים החורגים מכל קנה מידה ראוי וסביר".

לטענתם, העמותות 'תורת המשכן', 'תפארת ישי בני ברק' ו'חסדי ציון ובנימין בני ברק' קיבלו כל אחת מהן קרקעות בשטח של 420 מ"ר לשם הקמת בית כנסת, ולא בשל העובדה שהן הוקמו ע"י קרובי משפחתו של סגן ראש העיר אליהו דדון. לגבי עמותת 'ישמח ישראל קרית הרצוג' נטען כי מקים העמותה הוא קרוב משפחה של ח"כ יגאל גואטה מש"ס שהוקמה למטרה אחת והיא קבלת קרקע.

לגבי עמותת 'שיח ודעת' נטען כי למרות שקיבלה את אישור רשם העמותות כחודשיים לאחר חלוף התאריך, קיבלה הקצאה של קרקע בשטח 500 מ"ר. עמותת 'טובו מיזם' חסכה, כך על פי הנטען, הקמת עמותה ורכשה פעילות של עמותה קיימת שפועלת בכלל באיזור רמת גן, וקיבלה הקצאה "מבלי שכלל הגישה בקשה, ולא בשל העובדה שהגורם שרכש את העמותה מקורב לראש העיר".

בעתירה הודגש כי הבקשות להקצאה הוגשו לשם הקמת מבנים אשר ישמשו בעיקר עבור מוסדות חינוך לחברי הקהילה. "מדובר בקהילה המונה כאמור למעלה מ-2,000 נפשות (למעלה מ-250 משפחות) של בעלי תשובה ותיקים, אשר רובם ככולם מתגוררים בעיר התורה בני ברק והעמותות הינן עמותות הפועלות מזה שנים, ובין היתר, מסייעות באופן שוטף למשפחות נזקקות, ועוסקות בפעילות חינוך ובעשיית חסד".

"במוסדות חינוך אלה מוענקים שירותי חינוך ייחודיים לקהילה של בעלי תשובה, אשר לה יש צרכים מיוחדים. שכן, קהילת בעלי תשובה נמצאים במצב של קשיי השתלבות בקהילה חרדית ביו ליטאית ובין חסידית. הדבר נובע מהרקע השונה ממנו הם מגיעים (המתבטא לעיתים בשוני בסגנון הדיבור, סננון הלבוש ואף בהרכב המשפחתי, כאשר לעיתים חלק מבני המשפחה נותרים חילונים). משפחה של בעלי תשובה מתמודדת עם קשיים רבים בהשתלבותה בחברה החרדית. בין היתר, איו להם רקע חינוכי ומסורת התנהגותית מן הבית, וההורים נמצאים בקשיים יומיומיים בחינוך ילדיהם ללכת בדרך התורה מבלי שהם למדו זאת מבית אבא".

"עוד הוסיפו כי בעלי תשובה זקוקים להדרכה וליווי מתמידים. בין היתר. בשל העובדה, שברוב המקרים יש להם משפחות חילוניות כאשר ילדים גדלים בעולם התורה כאשר במקביל יש להם סבא וסבתא חילונים ודודים ובני דודים חילונים, אותם חם פוגשים באירועים משפחתיים או בביקורים בביתם. הם מתמודדים, עם קשיים שהעולם החרדי הרגיל אינו יודע להתמודד. תלמידים אלו לעיתים נחשפים לטלוויזיה ולטכנולוגיות ומושגים הנחשבים למוקצים ומאיימים לע החינוך הטהור בציבור החרדי הוותיק. להורים עצמם יש לפעמים קעקועים על גופם.

"נוכח קשיים אלו, המציאות הינה שילדי בעלי תשובה לא מתקבלים במוסדות חינוך חרדים רגילים, והדברים ברובם נאמרים בצורה ברורה ובגלוי ע"י מנהלי המוסדות וידועים בציבור".
חיי עולם עיריית בני ברק ועדת ההקצאות בית המשפט

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}