האוצר: היעד הממשלתי לתעסוקת חרדים בסוף העשור יושג רק ב-2030 - במקרה הטוב

אם קצב הגידול בשיעור התעסוקה של גברים חרדים יישאר דומה לזה שנרשם בחמש השנים האחרונות, הדבר יוביל לכך שהיעד הממשלתי ל-2020 יושג לא לפני 2030. זאת עוד בלי לקחת בחשבון את האפשרות שקצב הגידול יירד בשנים הקרובות בהמשך למגמה בשנתיים האחרונות - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית שפירסם היום (ב') משרד האוצר ומתמקדת בתעסוקת חרדים.

שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד כיום על 51%, רחוק מהיעד הממשלתי ל-2020, שהוגדר על 63%. אם בתחילת 2016 היה שיעור התעסוקה בקרבם 53.8% לפי הלמ"ס, הרי שכיום הוא קבוע על 50.9%. זאת לעומת שיעור תעסוקה של 87.6% בקרב גברים יהודים-לא חרדים.

אצל נשות המגזר החרדי המצב שונה בתכלית.

לפי האוצר, מערך התמריצים הכלכליים לעידוד תעסוקת החרדים שיצרה המדינה מתחילת שנות האלפיים, התמיכה בהכשרה מקצועית וברכישת השכלה גבוהה, הקמת מרכזי הכוון, ייעוץ תעסוקתי וסיוע בהשמה, וייסוד מסלולים ייעודיים לשירות צבאי ואזרחי – כל אלה הביאו לשילוב מהיר של הנשים החרדיות בשוק העבודה, מה שלא בא לידי ביטוי בצורה דומה אצל הגברים. כבר ב-2012 עברו הנשים החרדיות את יעד התעסוקה הממשלתי ל-2020 (63%), והן מתקרבות בקצב מהיר לשיעור התעסוקה של הנשים היהודיות הלא חרדיות.

לפי האוצר, בלימת המגמה החיובית בקרב הגברים החרדים נבעה, בין היתר, משינויים במערך התמריצים שחלו בתקופה זו, בהם ביטול מבחן התעסוקה במבחני הסבסוד של מעונת היום.

סקירת האוצר מלמדת כי לנשים החרדיות העובדות יש מוטיבציה גבוהה יותר לעבוד מאשר לחילוניות. בעוד ש-24.2% מהנשים החילוניות העובדות השיבו שלא היו עובדות אם היו יכולות להרשות זאת לעצמן - רק 21.4% מנשים החרדיות ענו כך. לעומת זאת, 45.4% מהגברים החרדים אמרו שלא היו עובדים אם היו יכולים להרשות זאת לעצמם לעומת 21.4% מהגברים החילונים העובדים.

בקרב החרדים שאינם עובדים, לעומת זאת, נמדדה סרבנות גבוהה יותר לעבודה מאשר בקרב החילונים שאינם עובדים - 96.9% מהגברים החרדים הלא עובדים ו-89.3% מהנשים החרדיות הלא עובדות אמרו שלא היו עובדים גם אם היתה מוצעת להם עבודה מתאימה. זאת, לעומת 78.3% מהגברים החילונים הלא עובדים ו-83.9% מהנשים החילוניות שאינן עובדות.

שיעורי העבודה בקרב החרדים משתנים בהתאם לעיר מגוריהם. שיעור התעסוקה הממוצע של כלל החרדים היה בשנתיים האחרונות 52%, אבל בביתר עילית ובאלעד הוא היה 58% ו-56% בהתאמה, בעוד שבבני ברק ובמודיעין עילית הוא היה 39% ו-40% בלבד.

ביתר עלית ואלעד הן שתי הערים שהציגו זינוק משמעותי בשיעור העבודה של תושביהן. בשנים 2010-2006 היה שיעור התעסוקה של גברים יהודים בערים אלו 35% ו-34% בהתאמה בלבד, פחות משיעור התעסוקה באותה תקופה בבני ברק - 37%.

באוצר מסבירים כי קרבתה של בני ברק למרכזי תעסוקה, כמות שטחי התעסוקה בעיר, איכות התוכניות להשמה בעבודה המונהגות בה ומחירי נדל"ן גבוהים - עשויים כולם לדחוף את תושביה לשוק העבודה.

ההשוואה שביצע הכלכלן הראשי מראה עוד כי אלעד, עיר שבה יש רוב למצביעי ש"ס (55.7%), היא גם העיר עם שיעור הניגשים לבגרות הגבוה ביותר (42%) מבין הערים החרדיות שנבדקו, כמו גם שיעור העובדים המדווחים הגדול ביותר (61.7%). בביתר עילית, מודיעין עלית ובני ברק, שם יש רוב למצביעי יהדות התורה, שיעור העובדים והניגשים לבגרות נמוך יותר, והוא יורד ככל ששיעור התומכים במפלגה גדול יותר. כך, במודיעין עלית, שבה שיעור ההצבעה ליהדות התורה הוא 75.7%, רק 12% מהתושבים ניגשים לבגרות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!