אנשים שהתפכחו ומעגלים שנסגרו: יוסף גליק מסכם את תשע"ז

בשנת תשע"ז נרשם מפנה של התפכחות בריאה בקרב הציבור בנושא "גזירת הגיוס" הבלתי קיימת. גם קרב הבלימה בו היהדות החרדית מכל החוגים התגייסה בכדי להסביר לכל העולם את מורכבות יחסי חרדים חילונים בארץ ועל חשיבות הסדרת מעמד בני הישיבות, לצד חשיפת שקרי "פרנסי גזירת הגיוס", הביאו לשינוי מהותי במחלוקת המיותרת שאמנם עדיין ממשיכה לפרנס את כלי התקשורת, אך בקרב רוב הציבור החרדי כבר נפל הפור.

השקרים נחשפו במלוא כיעורם בפרשת יהודה רבי. המק"ק שביכה מעל גבי במת עצרת סאטמר את לכתם לצבא של בחורים שנשרו והידרדרו - ניסה להפנות את האצבע המאשימה כלפי "גייסים" ו"ציידים" שכביכול דיברו עם הבחורים וכל זה כמובן בגלל ה"חוק", אולם בשיחות עם אותם בחורים התברר כי רבי עצמו היה זה שזרק את חלקם מהישיבה ובכך הביא אותם בידיו אל הצבא.

השיחות עם כל הבחורים שעזבו את הישיבה בה שימש רבי כשמשגיח קטן, העלו כי הכשל הוא דווקא חינוכי. כאמור, חלק מן הבחורים זרק מהישיבה רבי עצמו, למרות שאלו התחננו בפניו שלא יעשה זאת בכדי שלא יאלצו ללכת לצבא. אחרים לא מצאו את עצמם בישיבה, חלקם בשל התנהגותו של רבי. למעשה, אותם בחורים ברובם כלל לא רצו ללכת לצבא, ונאלצו להגיע לשם רק אחרי שלא הצליחו להישאר בישיבה.

הגר"ד לנדו במשרדי ועד הישיבות: "השנאה ששונאים אתכם זה אוצר"

"איפה היייתם כשהדרדרנו לרחוב?! עכשיו זה מאוחר מדי"

"למדתי בחיידר סאטמר בבני ברק", סיפר לי חברי יענקי פרבר. "נזרקתי משם בגיל 11. שנייה אחרי שנזרקתי. אף אחד בחיידר ולא בשום מקום אחר, לא חשב לשאול מה קורה איתי".

"בגיל 18 - אחרי שנים של בילוי ברחוב בהן אף עסקן חרדי לא התעניין בי - באנו לכינוס הראשון לפני הגיוס ל"נצח יהודה" - אותו כינו הנח"ל החרדי. כולנו נושרים שעיטרו את ברזלי השכונות החרדיות. היו שם רבני "נצח יהודה" הרב יצחק בר חיים והרב דוד בלוך, ומפקד הגדוד יהודה דובדבני.

"בעיצומו של הכינוס הגיעו אל המקום קנאים, הפגינו בחוץ וצעקו. הם ביקשו להיכנס ולהשמיע את דברם. דובדבני אמר שיכניסו נציג משלהם לדבר.

"הוא נכנס, נעמד על השולחן וצעק מול הבחורים "תקשיבו. הם לא באמת דואגים לכם. אתם סתם בשר תותחים. הם מנצלים אתכם".

"נעמדתי מולו" סיפר לי יענקי, "היישרתי מבט ואמרתי לו באידיש: "אתם! איפה הייתם כשזרקו אותנו מהחיידר ומהישיבה קטנה?! איפה הייתם כשהסתובבנו ברחובות?! אז לא באתם לדאוג לנו. מעולם לא ראינו אתכם. עכשיו אתם באים?! עכשיו זה מאוחר מדי. הם כבר ידאגו לנו!".

הוא נאלם דום. עמד שם על השולחן כשהוא חסר תשובה לחלוטין, אסף את עצמו ונשמט החוצה".

דומה כי מיום ליום, יותר ויותר מבינים, כי לא קיימת "גזירת גיוס", כי אם "גזירת נושרים". אם בנושא הזועק והכאוב של הנושרים היו מושקעים ולו עשירית מהמאמצים והכספים שנתרמו ע"י יהודים תמימים עבור "גזירת הגיוס" שקיימת רק בשלטי הרחוב ועלוני ההסברה - היו ידיהם של פרנסי גזירת הגיוס נותרות ריקות כמעט לגמרי.

נקודת שפל: ביקורם של ליצמן ופרוש אצל הרב שהודה והורשע במעשים חמורים


ביקוריהם של השר יעקב ליצמן וסגן השר מאיר פרוש, אצל הרב ברלנד, שהודה והורשע במעשים חמורים, הם שיא של ציניות, אובדן עשתונות ערכי וחוסר אחריות ציבורית.

ליצמן ופרוש, שניהם שלוחי ציבור חרדים מ'יהדות התורה, שאמורים לייצג את הציבור החרדי התורני בארץ ישראל - שמו פעמיהם לביתו של אדם שניצל את מעמדו הרוחני בכדי לבצע מעשים חמורים בנשים ובנות שומרות תורה ומצוות שבאו אליו מתוך הערצה למי שהיה בעיניהן דמות תורנית, וטלטל את עולמן באחת. השר וסגן השר באו לביתו של הרב ברלנד, כך מסתבר, במסגרת המאבק על הבעלות על קולות המצביעים בבחירות, כשכל אחד מהם מקווה כי ביום פקודה, יוכל להצביע על קולותיהם של אנשי הרב ברלנד - כמייצגם בכנסת.

אקט חמור שמעביר מסר שלילי

להגיע בביקור מתוקשר לביתו של אדם שעשה מעשים נפשעים, לכבד אותו ולהפיץ את תמונת הביקור בכלי התקשורת רק בשביל לקושש קולות, זהו אקט חמור שמעביר מסר שלילי עד מאד. אנחנו ראויים מנציגינו להרבה יותר.

סערת גואטה: כשאתה נפגש עם הבליץ התקשורתי מהצד של הקרבן


סערת התפטרותו של ח"כ יגאל גואטה מש"ס, מפלגת הבית שלו שאותה כה אהב, עוררה נימים רבים של חמלה והזדהות. מבלי להיכנס לשאלה הדתית או ההשקפתית במעשיו של גואטה, קשה שלא לחוש אמפתיה עם אדם שבסך הכל רצה לשמור על קשר חם ומשפחתי עם אחותו ובני משפחתו, ולא ליצור קרע ותחושות כעס בקרב האנשים היקרים לו. ובעטיים של קרבות פוליטיים הדהדו גורמים את דבריו, הפעילו לחצים ואילצו אותו להתפטר מן הכנסת.

כל זה נכון בכל מקרה. אולם, כשנזכרים במה שעשה אותו גואטה לבחור בשם רמי סדן, בלתי אפשרי שלא לזהות את אותו דפוס פעולה, כשהפעם גואטה עמד דווקא על רמפת התליינים. סדן - שבסך הכל ביקש להתמנות ליו"ר דירקטריון חדשות 10 ועל רקע מאבקם של אנשי הערוץ בראש הממשלה נתניהו שסדן איש אמונו - נקלע למבוכה קשה כאשר אנשי הערוץ הדליפו אמירה לא מוצלחת שלו מישיבה סגורה בה התבטא על המזרחיים באופן פחות מחמיא.

גואטה חיבק את הנושא בשתי ידיו ולא אבה להרפות. גם אחרי שסדן הכחיש את האמירה שיוחסה לו בכל מקום אפשרי ואמר כי אינו עומד מאחורי אמירות מסוג זה, גואטה התרוצץ מאולפן לאולפן והתעקש כי יש לפטר את סדן. גואטה לא הסתפק בראיונות והודעות לתקשורת, הוא אסף את פעיליו וקיים הפגנה מתוקשרת בפתח משרדי ערוץ 10 בה דרש מסדן להתפטר.

סופו של דבר הודח סדן ע"י מועצת הרשות השניה בשל זיוף קורות החיים שלו. כשסביר להניח כי הלחצים הכבדים שהפעילו אנשי ש"ס, לצד העיתונאים הסולדים מנתניהו לא הפריעו. רק אז נרגע גואטה, ופטרונו דרעי פירסם הודעת שמחה על תיקון העולם שהתבצע בשל לכתו של סדן.

וכל הכבוד לסדן

"על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון" ("על שהצפת הציפוך, וסופם של מציפיך לצוף"), אמרו חכמינו. תורו של גואטה לחוות את ה'ויה-דולורוזה' שהעביר את סדן, הגיע מוקדם מהצפוי ולימד את גואטה דבר או שניים על איך זה נראה מהצד המוכה של הבליץ התקשורתי. דווקא סדן עצמו התנהג באצילות וכשנשאל על תחושותיו בפרשת גואטה אמר כי "היה בי צער גדול על מה שקרה". ראוי להערכה.

עוף הבראקל: אנשי עסקים ובעלי אינטרס - לא רק מחמירים בהלכה


עוף הבראקל המזוקן פרץ לחיינו בחודשים האחרונים ומאז עבר מסע מפרך על שולחנם של רבנים, שוחטים וסתם מבינים. במקביל, נמרחו על לוחות המודעות, מודעות ענק המסבירות מדוע העוף הישן והטוב כבר לא ממש כשר, כשהמסקנה היא שכולנו חייבים להתחיל לרכוש את העוף הנכון אותו מצאו עבורנו בעלי נפש המדקדקים בהלכה שכיתתו את רגליהם במסירות לכפרים נידחים שבבלגיה, ובדקו לא מצאו אלא עוף אחד ובראקל שמו, ונעשה בו נס והספיק לכל ישראל.

אינני פוסק הלכה, לא שוחט וגם לא זאולוג, אבל אני כן יודע שכשקבוצת אנשים שבידם האחת קוראים תיגר על עוף אותו אוכלים יהודי כל העולם, ובידם השניה משקיעים סכומי עתק על עוף חדש עליו הם טורחים להשיג בלעדיות בגופי הכשרות הגדולים - צריך להסתכל עליהם גם כעל אנשי עסקים בעלי אינטרס, ולא רק כעל מחמירים בהלכה. תודו שיש קצת הבדל.

חוצפה וגסות כלפי רבנים ומורי הוראה

ועוד משהו: נראה שכישלון המשווקים נעוץ בהתנהלות שלהם. מצופה ממי שמנסה לשנות סדרי בראשית שיפעל בחכמה וברגישות. פרנסי הבראקל לא בחלו בחוצפה ובגסות כלפי רבנים ומורי הוראה, מה שהרחיק מקרבתם גם את אלו שהאמינו במוצר, אך לא יכלו להשלים עם ביזוי רבנים.

בחירת טראמפ: מיליוני אנשים אמרו 'די'


בבחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב, המיליארדר האקסצנטרי, הבוטה וחסר העכבות שהפך את המלחמה בתקשורת למפעל חיים שהוא גם תחביב, גילמו האמריקאים את התחושות שהלכו והצטברו במקומות רבים במדינות המערב.

נמאס לציבור מהמוסר הכפול והמיותר, מהדאגה לכולם - למוסלמים, למסתננים, למחבלים ולאויבים - חוץ מלעצמם. נמאס להם מהצדקנות והטהרנות שכופה התקשורת - שברובה תמיד שמאלנית - שמקדשת את ערכי האוניברסליות על פני הפטריוטיות.

האמריקאים השילו מעליהם את עולו של הפוליטיקלי-קורקט

מיליוני אנשים שבמשך השנים האחרונות חשקו שיניים כשהנשיא שלהם סירב להודות שיש בנמצא טרור איסלאמי, סירב לעצור את שטף המסתננים מדרום שהכניסו לארה"ב פשיעה וסמים והגבירו את האבטלה, וכפה עליהם את תכנית הבריאות הסוציאליסטית "אובמה קייר", שאילצה מיליוני אמריקאים שעובדים קשה בכדי לפרנס את עצמם, לממן ביטוח בריאות להמוני מהגרים שהתחילו ליהנות מהכסף של האזרחים הוותיקים, עליו הם עבדו קשה.

בהצבעתם לטראמפ הם השילו מעליהם את עולו המעיק של הפוליטיקלי-קורקט שכבר מזמן הפך לגולם שקם על יוצרו - ואמרו 'די'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!