קְהִלּוֹת קֹדֶשׁ יַקְדִּישׁוּ בְקוֹל: כל מה שקרה בראש השנה בחצרות הקודש

• בחצר חסידות גור: השנה לראשונה עברו לאמירת 'לשנה טובה' לאדמו"ר כבר מערב ראש השנה בצהריים בכדי למנוע את העומסים הכבדים בלילות ראש השנה, השנה היתה גם בשורה לתושבי העיר ערד למשפחות שיש להם 2 ילדים ומעלה שאכלו בחינם בסטנציה בראש השנה.

חידוש נוסף השנה בגור, כבר מערב ראש השנה הוזמנו השנה בקבוקי מיץ ענבים של 'קדם' ולא של 'כרמל' עקב כך שהבקבוקים המיוצרים עבור כרמל הם ממפעל מחלל שבת וזאת בהוראת האדמו"ר מגור.

• בחצר חסידות ויז'ניץ: האדמו"ר נשא דברים בטיש בליל א' דראש השנה, ואמר "ראש השנה זה זמן שצריך להתפלל ולהתחנן לפני הקב"ה וצריך להידבק בצדיקי עליון שנמצאים בשמים בגנזי מרומים, וכן בצדיקי אמת הנמצאים בעולם הזה, והם הרבי מויז'ניץ-מונסי שהוא הויז'ניצ'ר רב'ה האמיתי מכ' אדר תשע"ב (יום פטירת ה'ישועות משה' מ.ו.), אתם קוראים לי רב'ה אבל אני לא ויז'ניצ'ר רב'ה ואני מבקש שכולם יתפללו עליו ויש עוד צדיקי אמת בדור - הרבי מסקולען והרבי מפשעווארסק והם ביקשו ממני שיתפללו עליהם בראש השנה, אך מכיוון שאני לא יכול כי אני לא ערלכער איד אז אני מבקש מכולם תתפללו איתי ביחד עליהם". הרבי הזכיר את דבריו של ה'אהבת ישראל' שיש לו שני יהלומים ה'ישועות משה' והרבי מויז'ניץ-מונסי וכעת נשאר רק יהלום אחד. ביום טוב שני הכריז הגבאי כי בערב שבת מנחה ב-6:20. הרבי ביקש מהגבאי שיוסיף, ש"אלו שמגיעים מאוחר שיגידו קרבנות בדרך".

בחסידות ערכו השנה לראשונה את תפילות ראש השנה באוהל ענק שהוקם על רצפת בית המדרש העתידי של החסידות שהולך ומוקם, ובשלב זה אוחזים רק ברצפה של בית המדרש, ולכן בכדי שיוכלו להתפלל במקום, הוקם אוהל ענק על הרצפה, ובו נערכו התפילות בראשותו של האדמו"ר מויז'ניץ שגם משמש כבעל תפילה בימים הנוראים כמנהג אבותיו הקדושים.

(מלווים את הרבי מויז'ניץ הערב לאחר טיש נעילת החג)


• בחצר הקודש באיאן: הוסיפו השנה עוד 500 מקומות ובערב החג בנו רמפה מיוחדת בהוראת האדמו"ר - בשביל הנכים, שיוכלו להכנס בקלות לבית המדרש. בנוסף חודש השנה מנהג התקיעות לנשים באוהל של הטישים מחוץ לבניין עקב כך שאין מקום ב'קלויז' לכולם באותו זמן. את התפילות בבאיאן סיימו ביום הראשון בשעה 16:00 וביום השני בשעה 15:00.

• בחצר חסידות ויז'ניץ נרשמה התרגשות גדולה, במהלך הטיש בליל שני של ראש השנה אחרי תפילת מעריב, כאשר האברך יוסף יו"ט בן גיטל יוכבד - צין, על הבמה כשהוא עומד על רגליו לפני הרבי וקיבל מידיו קופסה עם גרעיני רימון. הטיש נערך בתוך היכל הטישים המשמש גם כסוכת החסידות - בו נפל לפני כשנה בערב שמחת תורה ונפצע באורח אנוש. את התפילות סיימו - ביום הראשון בשעה 16:15 וביום השני בשעה 15:15.

• בחצר חסידות סערט ויז'ניץ: האדמו"ר התפלל לאור הנרות. ביום א' סיימו את תפילת המוסף בשעה 16:30 ביום ב' סיימו בשעה 15:30. בליל ב' דר"ה נפל כל החשמל בסיום תפילת מעריב בביהמ"ד ואדמו"ר התפלל לאור הנרות. האדמו"ר ערך את ה'שהחיינו טיש' ועשה שהחיינו על צלחת מכסף טהור שאחד הנגדים בחסידות קנה לאדמו"ר. ביום השני של ר"ה נפטרה מרת יענטל קליין ע"ה אמו של המשב"ק הרב נפתלי קליין - בגיל 91. הלוויתה תצא הערב מבית המדרש הגדול ברמת וי'זניץ לביה"ח וי'זניץ בבני ברק.

• בחצר הקודש נדבורנה: השנה לראשונה, יצא לאור מחזור חדש 'שער התפילה' לראש השנה ע"י המכון 'דבר חיים', עם הנהגות והלכות של האדמו"רים לבית נדבורנה, אשר נודב ע"י אחד מנגידי החסידות. כמו"כ לראשונה האדמו"ר הורה לכל הכהנים בחסידות בער"ה לשיר יחד עם החזן את הניגון הנהוג לנגן בעת ברכת הכוהנים בר"ה ויום כיפור. חזרות מיוחדת נערכו על ידי בעל המנגן הרה"ח ר' הערשל בריסק להכנת הכוהנים. בליל ב' לאחר מעריב האדמו"ר נשאר דרשה מיוחדת לכל ילדי 'קול יעקב' וחיזק אותם בעניין שמירת הדיבור בתפילה. האדמו"ר ניגש בתפילת מעריב ומוסף בשתי הימים, וכן שימש כבעל תוקע, לתפילת מעריב בליל ב' ניגש בנו הרה"צ רבי חיים מרדכי רוזנבוים. גיס האדמו"ר - ראש הישיבה הרה"צ רבי שלום אהרן אשכנזי שימש כבעל מקריא בשתי הימים. התפילה ביום א' החלה ב-7:00 והסתיימה לאחר מנחה ב-17:15. וביום ב' החלו בשעה 6:00 בשל ערב שבת וסיימו בשעה 15:25.

בד"ת שנשא הרבי בסעודה שלישית ונעילת החג אמר: "אני רוצה שכל חסיד ילמד בעשרת ימי תשובה עד יו"כ הלכות תשובה ברמב"ם ולא ללכת לישון עד שמסיימים שני פרקים לכל הפחות. וזה סגולה לכפרת עוונות לקראת השנה החדשה".

• בחצר הקודש דאראג: האדמו"ר ניגש לתפילת מוסף בבית המדרש הגדול ברחוב יצחק נפחא בבני ברק, למרות חולשתו וניתוח הלב שעבר בתקופה האחרונה החסידים מיעטו בניגונים. והאדמו"ר ערך את השולחנות.

• בחצר הקודש קרעטשניף: בבית המדרש הגדול ברחובות סיימו ביום הראשון מוסף בשעה 18:40 ולכן לא נאמר תשליך ואף התפללו מנחה קצרה. ביום השני סיימו מוסף בשעה 15:20.

בלילה השני הרבי לא נכנס לתפילת ערבית בגלל שנחבל קלות ברגלו בעת ה'כורעים' - במוסף הרבי נוהג לכרוע עד הרצפה ממש.

• בחצר הקודש אלכסנדר: בבית המדרש הגדול ברחוב אחיעזר בבני ברק נערכו שיפוצים רבים לקראת הימים הנוראים. גבאי ביהמ"ד פעלו במרץ לקראת קבלת הקהל הקדוש בירח האיתנים וכחלק מההיערכות, חודשה מערכת המזגנים בבית המדרש, כמו כן נבנתה סוכה חדשה וקבועה בגג בית המדרש לצורך הטישים בחג הסוכות ולרווחת קהל החסידים. כחזקה מזה שנים, שכרו גבאי בית המדרש את האודיטוריום העירוני ברח' ירושלים לתפילות בימים הנוראים.

• בחצר הקודש תולדות אהרן: בליל א' דר"ה עברו בפני האדמו"ר כ-3 שעות להתברך בשנה טובה אלפי אנשים וגם רבנים מירושלים, ביניהם הרב יהושע דוד טורצ'ין מרבני הפרושים בירושלים והרה"צ רבי משה ברנדסדורפר אב"ד תולדות אברהם יצחק.

ביום הראשון של ר"ה החלו את התפילה בשעה 7:30 בבוקר וסיימו לאחר תפילת מנחה בשעה 18:00.
ביום השני החל ב-7:15 והסתיים בשעה 17:00.

בליל יום ב' וליל שבת נערך טיש ע"י האדמו"ר לאחר מעריב על הבימה על גביה מתפלל הרבי. האדמו"ר ניגש לפני העמוד בשתי הימים למוסף. לשחרית ניגש ביום הראשון הבן הבכור הרה"צ רבי ישראל יוסף קאהן, וביום השני הבן הרה"צ רבי משה קאהן אב"ד תולדות אהרן לונדון.

האדמו"ר שימש גם כבעל תוקע בשתי הימים וכבעל מקריא שימש ביום א' ראש הישיבה הרה"צ רבי משה קאהן, וביום השני הרה"צ רבי ישראל חיים קאהן אב"ד תולדות אהרן בית שמש.

כמו כן, שתי גלריות חדשות הוקמו בבית המדרש לכבוד הימים הנוראים. גלריה אחת של 150 מקומות בעזרת גברים, וגם גלריה חדשה השנה לילדי החסידות והיא ממוקמת בצד העזרת נשים, שם עמדו מאות הילדים יחד עם השגחה של הצוות החינוכי.

• בחצר הקודש תולדות אברהם יצחק: בעקבות מחסור במקומות הוחלט בחסידות להגדיל השנה את בית המדרש על חשבון שטיבל שנמצא בסמיכות לבית המדרש, שטיבל שנקרא בשם "קאסובער שטיבל" ע"ש הרה"צ ר' מנחם מונדרר זצ"ל האדמו"ר מקוסוב-ירושלים שהיה מחותנו של האדמו"ר מתוא"י. בכדי להרחיב את בית המדרש שברו את הקיר בין בית המדרש לבין 'הקוסבר שטיבל', וכך הרוויחו עוד כ-100 מקומות לתפילה בהיכל הגדול של בית המדרש. בחסידות גבו השנה עוד 150 שקלים עבור כל מקום תפילה בבית המדרש ובעזרת הנשים, וזאת בכדי לכסות את העלויות של רכישת מערכת המיזוג הגדולה לבית המדרש שהותקנה בימים אלו.

• בחצר חסידות טשערנאביל: התחדשו לראש השנה בארון קודש חדש ומפואר וכן בימה, סטנדר לחזן ולאדמו"ר בבית המדרש הגדול ברחוב חבקוק בבני ברק כשאת הפרוכת הביאו מארה"ב מבית 'מפואר' יודאיקה.

• בחצר חסידות קרעטשניף ירושלים: ביום הראשון של ר"ה החלו את התפילה בשעה 8:15 וסיימו בשעה 6 אחה"צ, ביום השני החלו את התפילה בשעה 7 וסיימו בשעה 3:45 אחה"צ. כל העליות נמכרו במהלך ר"ה בסכום של -100 אלף דולר עבור השיפוצים שנערכו לבית המדרש המחודש ועזרת נשים חדשה.

• בחצר חסידות מכנובקא - בעלזא, התפללו לראשונה בבית המדרש הגדול ההולך ונבנה ברחוב האדמו"ר מגור שעדיין לא הושלם, אך ההיכל הגדול הוכשר לראש השנה. השנה לראשונה ניגש הרב אהרן רוקח בן האדמו"ר לתפילת שחרית עקב שבעל התפילה הקבוע הרה"ח רבי יחיאל הירש משב”ק האדמו"ר זצ"ל שרוי בחולשה.

מערכת הביוב בחסידות קרסה ובעקבותיה נאלצו לחכות שעה וחצי לתקיעות של הרבי בכדי שיוכלו להספיק לנקות, כמו כן החשמל קפץ מספר פעמים, בלילה השני של ראש השנה הביאו צוות של ערבים מירושלים בכדי שיוכלו לסדר את התקלות.

בחצרות גדולי ישראל והיכלי הישיבות

• את תפילות ראש השנה התפלל ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן במניין מצומצם שנערך במעונו ברחוב חזון איש 5 בבני ברק. בלילה הראשון עברו אלפים להתברך בשנה טובה, וכן לאחר כל התפילות. ראש הישיבה עלה לתורה במהלך החג וערך 'מי שבירך' מיוחד עבור התורמים לקופות הצדקה והחסד ותומכי עולם התורה. יצוין כי ראש הישיבה נוהג לומר עד תפילת 'נעילה' ביום הכיפורים 'כתיבה וחתימה טובה', ולא 'גמר חתימה טובה' כיוון שאין גמר דין עד נעילה שזהו זמן החתימה.

• בליל ראש השנה עברו אלפים להתברך על יד ביתו של הגר"ח קנייבסקי ברחוב רשב"ם 13 בבני ברק. הגר"ח ישב במקומו הקבוע בבריתות בבית הכנסת 'לדרמן', ולמעלה מ-15 אלף איש עברו להתברך ב'שנה טובה' לאחר מעריב. במקום הוצבו מחסומים רבים לשמור על הסדר. לאחר מכן אלפים עמדו מתחת לגשר המחבר בין בית הכנסת 'לדרמן' לבית הגר"ח וכשחזר לביתו עמד הגר"ח על הגשר ובירך את הקהל ב'לשנה טובה'. כמידי שנה שימש הגר"ח 'מקריא' בתקיעות.

• הגאון הצדיק רבי יעקב מאיר שכטר מגדולי מנהיגי חסידות ברסלב ששהה באומן לאחר שלושים שנה שהה במתחם קריה נאמנה של קהילת 'קרן אור' שבנשיאותו – העלייה ביום הראשון נמכרה ב-72 אלף דולר, העלייה ביום שני נמכרה בסכום עתק של 300 אלף דולר תרומה לבניית בית המדרש קבע לקהילה באומן והערב תיערך הנחת אבן הפינה. בית המדרש יכלול בית מדרש אולמות ומקווה לטובת האלפים.

• גאב"ד 'העדה החרדית' הגרי"ט וייס התפלל כמידי שנה בישיבת 'עמלה של תורה' הסמוך לביתו שינוי מיוחד נרשם, בכדי להקל על הגאב"ד, הגדר המפרידה בין ביתו לישיבה נפרצה בכדי שיוכל להגיע בקלות לתפילות ולמסירת הדרשה בשבת שובה. בלילה הראשון לאחר התפילה בכל 10 דקות יצא הגאב"ד מדלת ביתו ובירך את הציבור בברכת שנה טובה והציבור ענו לו בחזרה. בקריאת התורה ערך הגאב"ד 'מי שבירך' לרב ברוך משה יעקב בן מרים - הצלם החסידי ר' ברוך אוביץ.

• ראש השנה בפוניבז': מעל אלפיים מתפללים התפללו בצל פטירת המשגיח הגאון הצדיק רבי אליעזר גינזבורג זצ"ל, הבעל התוקע היה כרגיל ראש השנה הגרי"ג אדלשטיין, המקריא ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי. בעל התפילה המיתולוגי הגר"צ אייזנשטיין היה חזן בתפילות מעריב ומוסף. ביום ראשון סיימו מוסף בשעה 2:40 ביום השני בשעה 2:22.

• ראש השנה בסלבודקה: בימי החג התפללו כ - 800 מתפללים בחורים ואברכים בהיכל הישיבה יחד עם מרנן ורבנן ראשי הישיבה. בתפילת שחרית בשני הימים ניגש לעמוד הגר"י גפן שהחליף את ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שלראשונה לא ניגש לעמוד עקב כך שלא חש בטוב בחג. בתפילת מוסף ניגש לעמוד כבכל שנה הגר"ש אדלשטיין. את התקיעות דמיושב תוקע הגר"ש אדלשטיין ותקיעות דמעומד תוקע הגר"י גריינמן, המקריא: ראש הישיבה הגר"ד לנדו. התפילה הסתיימה בשעה 2.20 בשני הימים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!