הח"כים השתעממו בדיון, עד שהוצב גביע הקוטג'

העיתונאים שצעדו לעבר המליאה, דיברו על העונש לו יהיו עדים בעוד דקות אחדות.

לראות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, מהאנשים היותר עסוקים במדינה, נאלץ לשבת במשך למעלה משעתיים בכיסאו רק משום שהאופוזיציה הצליחה לגייס 40 חתימות לשם כך. אין תענוג גדול מזה.

אולי כדי להקל בעונש, החליטו ב'קדימה' להפוך את הזמן למשעשע.

מי לא זוכר את מטהרי האוויר עמם ריססו לפני מספר חודשים לחלל המליאה, היום הייתה זו קופסת קוטג', שהונחה על שולחנו של נתניהו. רונית תירוש, שבתפקידה הקודם כיהנה כמנכ"לית משרד החינוך, מבינה משהו בנושא אמצעי המחשה. אם מדברים על מחאת קוטג', חשוב שראש הממשלה יידע במה מדובר.

אפילו חברת הכנסת זהבה גלאון, שאינה חשודה באהדת יתר לממשלה הנוכחית, כעסה. "אופוזיציה היא לא גימיק, תפקידה לשמש אלטרנטיבה, אבל קדימה מסוגלת רק לבדיחות קרש״, אמרה.

וגם ח"כ אחמד טיבי, שניהל את הדיון במקום יו"ר הכנסת, מחה וטען שהדבר מנוגד לכללי הכנסת.

כשהשיבו לו שגם נתניהו עצמו בילה יפה עם ופלים וכוס קפה, השיב: "קפה מותר, כי הוא נאלץ לשבת פה לאורך כל הדיון, הוופלה לא. והקוטג' בטח לא".

אחר כך עלו הנואמים בזה אחר זה. דליה איציק הודתה ש"לנאום, אדוני ראש הממשלה, אתה יודע", אבל התקשה על כך שבגללו "ישראל מפסידה".

"זה מרגיז שאתה לא עושה כלום, רק כי אתה מפחד להרגיז מישהו בממשלה או במפלגה שלך. עכשיו אני רוצה לומר משהו ברוח יותר חברית. שים רגע את הפוליטיקה בצד. זה בסדר, אתה רוצה להמשיך ולשבת על הכיסא, ואנחנו רוצים להחליף אותך. אבל בישראל פוליטיקה זה לא רק משחק פוליטי, יש פה מדינה!".

"ומשפט לסיום - תחזיר כבר את גלעד שליט הביתה!".

"אל תעשה לי עם האצבע"

מתעניינים לדעת איך הגיב נתניהו לדבריה? ובכן, כל מי שצופה בו בקביעות במהלך נאומי האופוזיציה אינו יכול שלא לחוש בזלזול הנשקף מפניו. לא זלזול מעושה, זלזול אמיתי. לעיתים, נדמה כי הוא מביט בחברי האופוזיציה בכלל, וביו"ר 'קדימה' בפרט, כמו שישיש מסתכל על תינוקת. אגב, מתקשה להסתיר זאת.

יש והוא מעלעל בניירותיו. לעיתים קורא מסמכים. הפעם, בחר לשתות כוס קפה ולאכול ופלים. כאילו חשב לעצמו: אם הם לא אוהבים זאת, שפשוט לא יחתימו 40 ח"כים. יש לי דברים חשובים יותר לעשות בזמני הלא פנוי.

את התחושה הזו, אגב, ביטא ח"כ רוני בראון בעלותו לדוכן הנואמים. "ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, אדוני היו"ר, אני ראיתי אותך אדוני ראש הממשלה שכל התנהגותך אומרת זלזול כאשר דיברה פה ח"כ דליה איציק, היית עסוק בקפה ובוופלה", הטיח.

גם הוא סנט בתחושת "שביעות הרצון העצמית שלך בחודש האחרון", תחושה הניבטת מהבעותיו של נתניהו ואשר בבסיסה עומד גל התמיכה הנדיר לו זכה בארה"ב, הן באיפא"ק והן בקונגרס.

ב'קדימה', כך נראה, לא אוהבים את זה. "אם אתה מוליך את עצמך שולל, זה רע מאוד למנהיג", התרה בו בראון. אחר-כך הטיח בראש הממשלה צרור האשמות בנושא הכלכלי, האשמות ששיאן אירע אתמול. "אתמול הלכת לוועדת הכספים והצעת לגזול 180 מיליון שקל מניצולי השואה, תשאל את גפני".

כשסימן לו נתניהו באצבעו לשלילה, לא ויתר לו בראון. "אל תעשה לי עם האצבע לא! איתי זה לא עובד. שחור על גבי לבן בקשת העברה של האוצר שלך".

ולקינוח סיים בסיפור עסיסי. "בערב פסח כבה החשמל בבית רה"מ. זה לקח כמעט לילה שלם עד שבבית הצליחו לסדר את החשמל. אתם ישבתם בחופש כל הלילה. אדוני רה"מ, מדינת ישראל יושבת בחושך במשך שנתיים, תחשוב על זה בבקשה".

אגב, יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, ניסה להזכיר לבראון כי דווקא בתקופת האיש שלהם במשרד האוצר, הירשזון, הוסר הפיקוח על מוצרי החלב. אבל הוא לא הצליח ליטול את העוקץ מקופסת הקוטג' הססגונית.

"אתה מברך, אבל אין דירות"

אבל אז עלה נתניהו אל הדוכן והחל לפרט - אחד לאחד - את הישגי ממשלתו במהלך הימים שחלפו מאז נאומו האחרון. הוא חילק ברכות לשרים, כולל לשר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ולסגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

"אתה מברך את כולם, אבל אין דירות!", נשמע קולו של יוחנן פלסנר (קדימה).

"אתה שר הבריאות, ושביתת הרופאים נמשכת כבר כמה שבועות", הזכירה לו ח"כ רחל אדטו (קדימה) כי מוקדם לברך.

"ומתי יהיה כביש בטייבה?" ביקש אחמד טיבי לדעת. עכשיו הוא כבר ישב בכסאו הרגיל, ורובי ריבלין שב לנהל את הדיון.

"רשמתי את הערתך", התייחס נתניהו לבקשתו, והבטיח כי הוא נושא עמו את הפתק בנושא.

מכאן עבר נתניהו אל הנושא המדיני, וסיפר על התמיכה המדינית לה זכה בארה"ב.

"נו, בטח, הם לא חיים פה", קראה לעברו ח"כ אורית זוארץ (קדימה).

"גם אתם לא חיים פה", השיב לה, מכיוון ספסלי הקואליציה ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד).

"אנחנו לא יודעים מי יהיו השותפים שלנו מחר", המשיך נתניהו להסביר.

"אז לכן לא עושים כלום", קרא יואל חסון (קדימה), ששב ונקרא לסדר, אך הפעם לא הוצא פיזית מן האולם.

"לא לבכות", צעקו הח"כים לליבני

מי שחשב שהשקט ישוב אל המליאה עם עלותה של יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, לנאום, טעה בגדול.

"לא לבכות", החלו הקריאות מיד כשעלתה אל הדוכן. מתברר, שיש חברי כנסת שלא שוכחים לה את הנאום הבכייני הקודם.

"מעולם לא היה פער גדול בין זחיחות ראש ממשלה לבין המצוקה אליה הוא מוליך את העם", שבה גם היא על האמירה. אין ספק שבאופוזיציה מתקשים לעכל את התחושה הטובה של נתניהו, ומתעקשים על כך שאין לה כל כיסוי.

היא הסבירה בצורה יסודית למה ראש הממשלה שוגה שגיאה היסטורית, שבעתיד נבכה עליה. "אתה מחזיר את ישראל לא ל-48 ואולי אפילו ל-47, לדיון סביב עצם הגדרתה", אמרה.

"אתה מדבר על הנכונות שלך אבל האמת שלך יצאה לאור בשיחה נינוחה עם סופר מצוין. השלת לרגע את הפוזה שיש לך מעל כל במה ואמרת את עמדתך האמיתית - הסכסוך לא פתיר. מי שמך לקבוע את זה? מי שמך לומר לאזרחי ישראל שלעולם הם וילדיהם, וילדיי אחריהם ימשיכו לחיות על חרבם? מי שמך לקבור את הסיכוי להסדר ולחיים נורמליים כאן, אחרי שעות ספורות בחדר המו"מ שלא ניהלת?" – שאלה רטורית.

"הערבים", צעק אחד מחברי הכנסת.

אבל היא כבר עברה אל החלק הבא: שלב חמשת המילים. "לראש הממשלה יש את העניין הזה של 5 מילים – גם את ההתנהלות שלך ושל ממשלתך אפשר לתאר ב-5 מילים:

נתניהו לא יפתור את הסכסוך,
נתניהו לא מתכוון לעשות דבר,
נתניהו רוצה רק להישאר בכסא,
נתניהו מבודד את מדינת ישראל,
נתניהו מוליך את ישראל לתהום".

"לא תיקח אישה לבני"

לקול שאגותיהם של חברי כנסת רבים, שזעמו על הטון ועל הסגנון. אפילו ריבלין, המתעקש תמיד לשמור על אובייקטיביות, העיר כי "מעולם לא שמעתי דברים כאלו".

ורק ניסים זאב הצליח להצחיק את כולם כשמצא לו ארבע מילים לסכם את העניין: 'לא תיקח אשה לבני'...

"הציבור ישפוט", אמרה לבני.

"אכן, הציבור ישפוט", השיב לה ריבלין.

"נתניהו, לא תקבל הקלות משר ההסטוריה על זה שאמרת, דרשת, נזפת בפלשתינים ובעולם כולו. ההיסטוריה לא זוכרת מנהיגים שלא עשו דבר מלבד לומר 'אני צודק'".

"והציבור לא יסלח להם", סיימה בפאתוס.

תם, ולא נשלם. ראש הממשלה קם מכיסאו, ממהר לפנות את השטח. גם חברי הכנסת, ברובם, שעטו החוצה. דבר אחד בטוח: ראש-הממשלה מתגעגע - כל-כך מתגעגע - למנות הכבוד והנימוסין שקיבל בנדיבות אצל האחות הגדולה באמריקה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!