מברקליס לבראקל: סיכום השנה של משה ויסברג

קוראינו הנאמנים יודעים בוודאי כי בלתי אפשרי לסכם שנה שלימה ביריעה כה קצרה. גם בהתייחס למספרים: הרי לא ניתן להסתפק בעשרה דברים על מנת לתמצת מדור צבעוני תוסס ומופלא כמו 'חצרות הקודש' והמסתעף.

עם זאת, ניסיתי בשורות הבאות להגיש בקצרה את עשרת האירועים (והאישים) המרכזיים של השנה כפי שהם מנקודת מבטי.

המגוון מרתק ושונה. היו דברים שהחלו כקוריוז ו'תפסו'. ומאידך, היו נושאים שאת השפעתם המלאה טרם ניתן לאמוד. אם כן, אלו הם עשרת הפעימות של השנה החולפת:

1. לקיים בנו: הנס רפואי של ראש הישיבה



בנר שני של חנוכה עצר העולם היהודי את נשימתו עת אושפז ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן במחלקת טיפול נמרץ. הדיווחים התכופים אודות מצבו לא הותירו מקום לספק - ראש הישיבה בן ה- 103 זקוק לרחמי שמים מרובים.

בכל בתי הכנסת והיכלי התורה התכנסו רבבות לתפילה וזעקה ובחסדי שמים שב ראש הישיבה לביתו להמשך סדר יומו.

במוצאי שבת פרשת וארא שוב חלה החמרה במצבו ושוב הוא אושפז בבית החולים. לאחר עשרה ימים שב ראש הישיבה לבית הישן ששופץ בינתיים למען בריאותו.

מאותו יום בו הנס הפך לגלוי, מקבל ראש הישיבה מידי יום קהל רב. אלפים גודשים בחול המועד ובזמנים את הבית הצנוע וזוכים לברכה. כל זאת לצד הכרעות ציבוריות לחברי הכנסת. זהו ללא ספק הנס של השנה. נס שייחרט לדורות.

2. סערת ה'בראקל' שהסעירה את העולם



חודש לפני פרוץ סערת עופות ה'בראקל' ובתיבת המייל שלי נוחתת הודעה על התרנגול החדש שהובא לארץ ועלול להכשיל משפחות רבות. ראשי היה טרוד באותה העת בעיצומה של סערת הזריקות בעופות של 'העדה החרדית', במהלכה אף ביקר השר אריאל הציוני בבית גאב"ד 'העדה'. לא ייחסתי לסיפורו של העוף הבלגי חשיבות רבה. מה גם שהיה נראה כי העוף החדש הולך לקבל כשרות מכלל גדולי ישראל ולהעלות על שולחנם של כלל קהילות ישראל.

עם זאת, מחובתי לדווח ועל כן פרסמתי כאן לראשונה ידיעה על סערת העוף המוזר. ואז החל השטפון להכות: הפרסום עורר סערה גדולה שלאחריה הגיע גל של התנגדות עזה בקרב גדולי פוסקי ההלכה בדורנו - עד לסתימת הגולל על כשרותו של העוף. גם אלו שהתירו בתחילה, נאלצו לחזור בהם. העוף שהיה תקוותם של "המחמירים" בהשקעה כספית אדירה - ירד מסדר היום הציבורי ונשאר נחלתם הבלעדית של אותם מחמירים.

מי שלמעשה היה הנחשון לאסור את העוף באופן גורף הוא הפוסק הנודע הגאון רבי משה ברנסדרופר אב"ד 'היכל הוראה' שהצליח לאגד את הגרמי"ל לנדא, ראב"ד 'העדה', הרב רובין וחוגי סאטמר. הרב ברנסדרופר, בשר מבשרה של 'העדה החרדית', מקובל כיום בכלל החוגים ונחשב לאחד הפוסקים המוערכים בעולם ההלכה והכשרות.

3. סערת עצרת הגיוס בברקליס



זה היה קרב בלימה של ממש. חצרות גדולי ישראל בישראל יצאו בחרב ובחנית כנגד הכינוס הענק שנקבע בחודש סיון באצטדיון ברקליס בברוקלין כנגד גזירת הגיוס. היומונים כתבו בחריפות. עסקנים וחכי"ם נזעקו לבתי האדמו"רים בניו יורק, הכל בכדי ליצור מצג שעל פיו נושא הגיוס איננו קיים.

לרגעים היה נדמה כי הכינוס אכן יתבטל מאחר ורוב גדולי ישראל ואדמו"רי ניו יורק ייעדרו ממנו. בסופו של יום, המהלך שהוביל האדמו"ר מהרי"י מסאטמר הוכיח את עצמו: 14 אלף איש מילאו את האצטדיון הענק. האדמו"ר מפשווערסק הופיע למרות שקיבל מכתב אישי מהגאון רבי דב לנדו שביקש ממנו להדיר רגליו מהאירוע.

כמו כן זקן ראשי הישיבות הגאון רבי אהרן שכטר השתתף אף הוא. בכך הוכיח הרבי מסאטמר את מנהיגותו בארה"ב שעל אף אי הצטרפות אחיו הרבי המהר"א וחוגים נוספים הצליח הרבי לאחד את כולם.

4. הגבאי המיתולוגי שהסתלק ואיננו



כשחשבתי על אנשי השנה שלי, אחד מהראשונים שעלו בראשי הוא הרב ר' יהושע (שוקי) גריינימן זצ"ל שנלב"ע בחודש אדר, לאחר שנים של ייסורים קשים המשברים גופו ורוחו של האדם.

כינויו של ר' שוקי ז"ל דבק בו כ"גבאי המיתולוגי" ובצדק. תפקידו כגבאי הראשי של בית הכנסת הגדול בעולם 'איצקוביץ' השוכן בטבורה של עיר התורה והחסידות בני ברק, הצמיד לו את הכינוי החביב. היו שהדביקו לו את הכינוי "מכריז ההלוויות המיתולוגי" בשל היותו המכריז הראשון בעירו, עוד קודם היות מכל'ה גוטווין לאיש על המיקרופון. תפקיד אותו עשה ר' שוקי במסירות עד אין קץ.

אך האמת שאני הקטן ראיתי בתפקידו כגבאי או כמכריז הלוויות ובשאר צרכי ציבור שעסק בהם רק כענין שולי, איזוטרי, כפרט קטן באדם גדול הרבה הרבה יותר. בשבילי שוקי היה "משמח הלבבות המיתולוגי". נדיר למצוא בעולמנו הסוער והפעלתני אדם שמשרה נעימות ושמחה מיוחדת על כל הסובבים אותו, צעירים כמבוגרים, זאטוטים כישישים. כל מי שזכה להימצא בקרבתו - תכף ומיד העלה לו שוקי חיוך על שפתיו. שוקי מאז שאני זוכר אותו היה כל כולו טוב ומיטיב לזולת, לעשות לשני טוב, למלאות את כל צרכיו ולא משנה מה הם יהיו.

כתוצאה ישירה מהאישיות המיוחדת, המיתולוגית הזו, אישיות שמעוררת געגועים עזים, נולדו שאר עיסוקיו שהמכנה המשותף שלהם לעסוק בצרכי הציבור באמונה מתוך איכפתיות יתירה להנעים להקל, לשמח. יהי זכרו ברוך.

5. הרבי מויז'ניץ נלחם בטכנולוגיה



כמידי חודש בחדשו שומעים על כינוסים ואזהרות על סכנות פגעי הטכנולוגיה. מי שהשנה יצא בחרב ובחנית הוא כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ שבשורת כינוסים סגורים לחסידיו עמד על המשמר והורה על התנזרות מוחלטת מהכלים והמחשבים ללא שום שייכות כלל.

כפי שפורסם לראשונה ב'בחדרי חרדים' אמר הרבי "גם מי שקיבל היתר מוועד החינוך להשתמש במכשיר לצורך פרנסה - זה לא מביא פרנסה, אין שום היתר כעת להשתמש ולהחזיק את המכשירים". בנוסף אמר הרבי "אני הולך לקרוא לכל האברכים שיש להם מכשירים ולהציב בפניהם את הברירה - אם הם רוצים להחזיק מכשיר, שיילכו מפה".

הכינוסים הסגורים עוררו התעניינות מוגברת והנושאים שהרבי דיבר עליהם הביאו לכך שמספר משפחות בודדות לא עמדו בכללים ונאלצו לעזוב את הקהילה.

גולת הכותרת של המסע הזה היה שריפת מכשירים ברחובה של עיר. הרבי הגיע לאלעד וערך את מעמד ההדלקה בעצמו וביער את המכשירים של חסידיו.

6. המהפכה של הרבי מקרלין והריקוד המסעיר עם הכלה



מי שחולל מהפך טכנולוגי לכיוון ההפוך הוא הרבי מקרלין סטולין. במהלך היסטורי שנחשף ב'בחדרי חרדים' היינו עדים לראשונה בהיסטוריה הממסדית - חרדית לדמות רבנית שבאה הישר ממעמקי המיינסטרים החרדי ואמרה בקול ברור את מה שעד עכשיו איש לא העז לומר בעניין פגעי הטכנולוגיה.

האדמו"ר מקרלין סטולין העביר מסר מכונן לחסידיו, באמצעות מקורבו המגיד שיעור הרה"ג רבי שמעון שפיצר, שהתייצב ונשא דרשה ארוכה בה פירט את דעת משלחו הרבי ואת השקפתו בסוגיית המלחמה על הטכנולוגיה.

לדעת האדמו"ר במצב בו יש איסור גורף, המון העם שאין בכוחו לעמוד באפשרויות הקורצות משתמש בשקט ברשת בלי חסימה, וכך אלפים נופלים ונכשלים ואין זו גישה אחראית. מצד שני, יש חובה לחסום תועבה וכדומה, ויש להקפיד על שימוש בסמרטפון כשר.

האדמו"ר אף הקים "ועדת רבני קרלין" כדי להחליט בנושא. על רקע דעתו הייחודית, פרצה סערה בביתר עילית סביב חנות "לחסימת אינטרנט" ולטלפונים מתקדמים כשרים (וייסטק), שפעלה באישורו נגד כל רבני העיר ביתר - מערכה שהסתיימה בניצחונו של האדמו"ר.

חידוש נוסף נרשם בהיסטוריה החסידית: היה זה בעת חתונת בתו הצעירה של האדמו"ר שנערכה במתחם החדש של גני התערוכה בתל אביב, כשבסיום המצווה טאנץ רקד האדמו"ר יחד עם החתן וצירף את הכלה למעגל יד ביד.
הריקוד ההיסטורי
היה זה מאורע שטרם נראה כמותו בשמחות בעולם החסידות, גם לא בנישואי ילדיו של הרבי מקרלין, שתמיד נהג לרקוד עם בתו הכלה יד ביד ולאחר הריקוד שלו, החתן והכלה רוקדים יד ביד.

הריקוד היה במשך דקות לא מעטות, לעיני אלפי החסידים, זקנים וצעירים שהתרגשו ורקדו בדמעות שליש, לדברי החסידים האדמו"ר חרג ממנהגו עקב כך ששמע שאדמו"רי קרלין רקדו כך, בעת שהמחותן לא היה מאנ"ש.

7. האדמו"רים שפרחו השנה



זו כבר הפכה לתופעה של ממש - אדמו"רים צעירים מתרבים כפטריות אחר הגשם והציבור נוהר אחריהם ומתבטל אליהם כאל היו מנהיגים שמנהלים קהילה בת אלפי חסידים.

הראשון שבהם פרץ בתחילתה של השנה. היה זה הרבי הצעיר ממעזיבוז' (29) שבחר לנהל חסידות שונה משאר החסידיות. אחריו נוהרים רבים, מחסידי גור עד אחרון הבעלי בתים בדור, לצד אנשי עסקים רבים. במרוצת השנה האחרונה חנך האדמו"ר עשרות בתי עסק ברחבי הארץ לצד ביקורים בניו יורק שם מקבל את חסידיו לעצה וברכה.

בכל יום חמישי האדמו"ר מוסר שיעור בבית הכנסת בפתח תקווה - לשם מגיעים המונים ולאחריו עורך האדמו"ר טיש. בכל תקופה ייסע האדמו"ר בראש שיירת אוטובוסים לקברי הצדיקים כאשר החסידים מצטרפים לתפילות.

קבלו את הדבר הבא בתחום - "האדמו"ר ממבקשי השם", הרב אשר ישראל ליסואר, אברך חסידי בשנות העשרים לחייו שנישא רק לפני שנתיים ונחשף לראשונה ב'בחדרי חרדים'.

הרבי הצעיר שמנהל חצר כאילו הייתה קהילת ענק, מדביק את המודעות על הטישים בעצמו והחידוש הגדול שהוא אינו נצר לאף שושלת חסידית.

בחתונות ובשמחות אדמו"רים הוא יושב אחר כבוד בשולחן המזרח כרבי רגיל לכל דבר וכל אורח חייו מנוהל כמו אדמו"ר בקי ורגיל כבר שנים רבות.

באחרונה נשאל על פשר ההתעניינות בו ברשתות החברתיות ענה הרבי כי זה 'מופת'.

עוד אדמו"ר שפרץ לתודעה הוא הרבי מפאשקאן בנו של הרבי הישיש מפאשקאן זצ"ל מזקני אדמו"רי רוז'ין חתנו של הרבי ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל שלמרות היותו אלוף בצה"ל וחובש כיפה סרוגה החל לנהל טישים וללבוש 'קולפיק' לראשונה כמנהג אביו, וכן את האבנט המיוחס לרבי ישראל מרוז'ין. הרבי החדש ממשיך את מסורת אביו בשכונת גילה בירושלים ועורך טישים בהשתתפות כיפות סרוגות לצד שירה חסידית אותנטית.

8. הטלטלה המסעירה בעולם הכשרות



זו היתה טלטלה של ממש בעולם הכשרות ובענף החלב: לאחר שישים שנה שבהם העניק בד"ץ 'אגודת ישראל' כשרות למחלבת טרה, הודיעו הבד"ץ על הסרת ההשגחה מהמחלבה.

במודעה שפורסמה בערב תשעה באב ביומונים החרדים הודיעו בד"ץ 'אגודת ישראל' על הסרת הכשרות וההשגחה למוצרי המחלבה של טרה מוצרי מולר ומשק צוריאל.

זה היה מאבק יצרי על השתלטות העדה החרדית על המשק בישראל עד לנתינת הכשר למחלבת טרה ולתנובה במקביל. בטרה לא נשארו חייבים ויומיים לאחר הסרת הכשרות החלו בשיווק המוצרים ופרסומם תחת כשרות 'העדה החרדית' אין ספק כי בשנה הקרובה עולם הכשרות ימשיך להעסיק אותנו עוד רבות.

9. הקמת 'הדרך' – כבוד לעולם התורה הספרדי



אבן דרך במהלך השנה שחלפה היא הקמת עיתון 'הדרך' של ש"ס. אריה דרעי, במהלך זריז ביותר, לאחר אינספור הבטחות, הצליח להקים עיתון יש מאין. הוא אמנם שבועי ולא יומי, אך בתנאים שעמדו לרשותו ובהתחשב בתוכן העיתון המוצג מידי שבוע - זה נחשב להצלחה מסחררת.

השר דרעי שלא אהד את מכירת עיתון 'יום ליום' החליט ללכת על מהלך שלא היה נראה מובן בהתחלה. אך הלך הרוח בעולם התורה הספרדי הוכיח כי זהו המוצר שחיפשו בני התורה הספרדים שלא זכו לביטוי הגון כל השנים. העיתון מדבר אליהם בשפה של בני תורה ולא כדעת בעלי בתים. ועל כך שאפו.

10. בהתאסף ראשי עם



אין ספק שבסיומה של השנה מה שייחרט בדברי הימים הוא בהתאסף ראשי עם כינוס חברי מועצות גדולי וחכמי התורה לקראת סיומה של השנה על נושא חילולי השבת.

זכיתי להיות שם בתלמוד תורה 'חוות דעת' בירושלים. בזה אחר זה נכנסו גדולי ישראל אל מקום האסיפה. ניסיתי להתרכז בפניהם, לנסות ללמוד משהו על מחשבה טהורה שכואבת מתוך צער אמיתי את כאבה של השבת. ניסיתי ככל יכולתי להסיר מעליי את הרהורי התועלת מול ההפסד, ואז ברגע אחד הוארתי בהבנה.

חשיבותה המכרעת של האסיפה, אינה טמונה בהחלטות שייצאו ממנה. בטח לא ברכילות סידורי המקומות שמן הסתם ירעישו אחר כך את חובבי תעשיית מאחורי הקלעים. עוצמתה של האסיפה - בעצם קיומה, בהמשכיות אותה החלטה היסטורית של הקמת מועצת רבנים, ובמסר שהיא מנחילה לדורות הבאים.

שנה טובה לכולם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!