ומי דאג לחרדים? רובי ריבלין

תחילתו של הסיפור כאשר ועדת החוקה של הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק אותה יזם ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו.

על פי ההצעה, כאשר שני מועמדים ניגשים למכרז בשירות המדינה, והם שקולים בתכונותיהם ובכישוריהם, תינתן עדיפות למי מביניהם שסיים שירות סדיר בצה"ל, במשמר הגבול, ביחידות אחרות במשטרת ישראל או בשירות מוכר אחר לפי חוק שירות ביטחון. זהו, למעשה, עוד חוק מסדרת חוקי ה"נאמנות-אזרחות" של המפלגה.

ההצעה, מיותר לומר, עלולה לגרום עוול גדול לציבור החרדי, אבל לא רק. גם למיעוטים נוספים. מי שיצא להגנת המיעוטים הוא יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שלא אהב את החוק. "יש לתגמל את בוגרי השירות הצבאי והלאומי בדיור, במלגות, בלימודים ובמענקים", אמר, "אך אין ליצור הטבות שיפגעו באוכלוסיות אחרות ובתפקידו המיוחד של השירות הציבורי. זו אינה הזירה לכך. מי שהופך את השירות הציבורי לקרדום לחפור בו, לזירת התגוששות או לכלי ניגוח פוליטי, פוגע בו ומערער אותו, ואסור שכך יהיה. עלינו לשמור על קדושת השירות הציבורי, כמשקף בהרכבו את כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית, גם את אלו שהמדינה פטרה אותם באופן רשמי וממוסד משירות צבאי".

הביקורת עליו לא איחרה לבוא. האם ייתכן שתינתן העדפה לאוכלוסיות שאינן תורמות למדינה?!

"השירות הציבורי איננו נחלתו הפרטית של איש"

מנגד, לא חסרו אישים שיצאו, כמובן, להגנת ריבלין. אחד מהם, מוטי פלדשטיין, מנכ"ל קרן קמ"ח, כתב לנו את הדברים הבאים:

"כמנכ"ל קרן קמ"ח, המעניקה אלפי מלגות לחרדים המעוניינים להשתלב במעגל התעסוקה בישראל.ואשר תומכת בהכשרת והשמת חרדים בתעסוקה, ברצוני להביע את תמיכתי בקריאתו של יו"ר הכנסת מר ראובן (רובי) ריבלין לייצוג הולם של מיעוטים בשירות הציבורי.

כפי שהסביר ונימק יו"ר הכנסת, השירות הציבורי איננו נחלתו הפרטית של איש הוא שייך לכלל הציבור, הוא משרת את כלל הציבור, וחובתו להיות מראה נאמנה של כלל האוכלוסייה בישראל. השירות הציבורי איננו שייך למפלגה זו או אחרת, גם אם היא חלק מהשלטון הנוכחי, וחובה עליהם להוכיח שהאמת והשוויון היא נר לרגליהם ולא רק אמירות שווא .

אמת, חלקינו שירת בצבא וחלקנו לא. אך מי מאיתנו שלא שירת בצבא קיבל פטור חוקי משירות צבאי, וכולנו הקדשנו ואנו מקדישים שנים רבות מחיינו למען עם ישראל בלימוד התורה ובמעשי צדקה וחסד.הממשיכים מסורת מפוארת של האומה הישראלית לדורותיה.

איננו דורשים הטבות או תגמולים, אך כאזרחים שומרי חוק ומשלמי מיסים אנו זכאים לכל הפחות ליחס הוגן ושוויוני.

לא ייתכן, שהממשלה תצהיר מחד על רצונה בשילוב החברה החרדית בכלכלה הישראלית, ומאידך תשים אבני- נגף בדרכם של חרדים החפצים בהשתלבות. כבר כיום האפליה נגד הציבור החרדי בשירות הציבורי היא עובדה ברורה ומצערת. הרי אפילו אם החרדים מהווים רק 10% מהאוכלוסייה היהודית, הרי שהעובדה שייצוגם בשירות הציבורי הינו פחות מחצי אחוז הינה אפליה הזועקת לשמים. למרות האשמות השווא כאילו איננו עובדים, הציבור החרדי צמא להשתלב בשוק העבודה, וצעיריו משקיעים רבות בהכשרה אקדמאית, ואלפי הבקשות שנבדקו בקרן קמ"ח יעידו. אך בבואו לחפש עבודה, הוא נתקל בחומה שלא מאפשרת לו להשתלב בשירות הציבורי.

על הממשלה להוכיח את רצינותה בשילוב מעשי של החרדים בכלכלה, גם על ידי הענקת תמריצים למעסיקים, וגם על ידי הוכחת דוגמה אישית טובה- קידום המיעוטים בשירות הציבורי!"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!