הדרך הסלולה של איוונקה טראמפ לכיסא של אבא

״אם העובדות אינן מתאימות לתיאוריה, שנה את העובדות, אלברט איינשטיין

ובכן, העובדה היא שאלברט איינשטיין לא באמת אמר את המשפט הזה. אבל אי אז ביוני 2013, הרבה לפני שהיא בכלל חלמה להיות אחת הנשים המשפיעות בעולם ובעידן שבו המונח ״פייק ניוז״ עוד לא היה בשימוש, איוונקה טראמפ לא נתנה לעובדות לבלבל אותה, וצייצה בטוויטר את הציטוט המופיע לעיל, עם שיוך לפיזיקאי הנודע.

הציטוט שאיינשטיין מעולם לא אמר צף הקיץ מחדש ברשת, כשהנציג הרשמי של עיזבונו מסר תגובה בעניין – ארבע שנים אחרי הציוץ של איוונקה, שהפכה בינתיים לאישה הראשונה בבית הלבן. "אנחנו יכולים לאשר כי איינשטיין מעולם לא אמר את המשפט הזה״, נמסר בציוץ.

ברשת מיהרו ללעוג לאיוונקה. הציוץ שלה הוליד שורה של חיקויים סטיריים לציטוטים מזויפים של אישים ידועים בהיסטוריה. מצייץ אחד שייך את המשפט "אוקיי, תעצור, תשתף פעולה ותקשיב", למלחין האוסטרי וולפגנג אמדאוס מוצרט, כשבמקור זוהי שורה משיר של הראפר הנשכח ונילה אייס. מצייץ אחר ציטט את רודן קמבודיה פול פוט כמי שאחראי לשורה "תרקוד כאילו איש אינו צופה בך. תשיר כאילו איש אינו מקשיב. תאהב כאילו מעולם לא פגעו בך ותחיה כאילו החיים הם גן עדן" – כשמי שבאמת אמר אותו אינו אדם שאחראי לרצח עם של 1.7 מיליון איש, אלא הסופר האמריקאי הנודע מארק טוויין.

לא ברור מדוע האישור מטעם עיזבון איינשטיין לציטוט הכוזב שוגר דווקא כעת, אבל העיתוי שלו, והלעג שהתפרץ בעקבותיו כלפי איוונקה, בוודאי לא סייעו לאמינות הפגועה ממילא של המשפחה הנשיאותית, ולאיוונקה עצמה, שדווקא הצליחה לשמור על תדמית נקייה, אחראית ואמינה – לפחות בהשוואה לאביה. את התדמית הזו היא מנסה לחזק באמצעות ספר חדש פרי עטה, או לפחות בחתימתה, שיצא לאור במאי תחת הכותרת ״נשים עובדות: לכתוב מחדש את חוקי ההצלחה״.

בניגוד לציוציה בטוויטר, לצורך כתיבת הספר נעזרה טראמפ בבודק עובדות; וגם בחוקר ובסופר צללים – נוהג מוכר בקרב ידוענים שלאו דווקא עלו לגדולה בזכות כישרון הכתיבה שלהם. היא קיבלה כמקדמה 787 אלף דולר מהוצאת הספרים פינגווין – טיפה בים לאישה ששווה יותר מ־300 מיליון דולר, לפי נתוני האתר Celebrity Net Worth.

רוחו של טראמפ האב שורה על הספר מתחילתו ועד סופו. "כשכתבתי את הספר הזה, אבא שלי רץ לנשיאות ארצות הברית. כתב היד היה מוכן לפני שידענו את תוצאות הבחירות. וכשכתבתי את ההקדמה הזאת, ההשבעה של אבי לנשיאות היתה במרחק ימים ספורים. 19 החודשים האחרונים היו מסע מדהים – וזוהי רק ההתחלה", כותבת טראמפ, המגוללת את סיפור חייה כנצר למשפחת אנשי עסקים בשורה ארוכה של אנקדוטות מעברה, מאז היתה ילדה בת שמונה שמתלווה לאימה בפגישות במלון פלאזה בניו יורק, בעולם שבו "הכרתי רק קומץ קטן של נשים בחלונות הגבוהים של התעשייה שלהן", ועד לתיאור הצלחתה העסקית בקו התכשיטים שהקימה לפני כעשור.

לזכותה של איוונקה ייאמר שאת מטרת הספר – העצמה לנשים שאפתניות בשוק העבודה – היא מצליחה להעביר היטב לקורא(ת), ועושה זאת בשפה קולחת, מועשרת בנתונים רבים ובאיזון בין עצות מקצועיות לסיפורים אישיים. אולם העובדה שאת חלק הארי של הצלחתה ופרסומה היא חבה לאביה פוגעת ביכולת של האמריקאית הממוצעת להרגיש שאיוונקה יכולה ללמד אותה כיצד להתקדם כשמתחילים מלמטה, מהמדרכות של ניו יורק, ולא מהקומות העליונות של מגדל טראמפ.

הספר אמנם השתלב במהרה ברשימת רבי המכר של "ניו יורק טיימס" – המדד המובהק ביותר להצלחה בשוק הספרים – אבל ספג עד כה בעיקר ביקורות קטלניות, בשורה של ביקורות שפרסמו עליו בעיקר נשים מהסוג שטראמפ מתארת כמודל – לבנות, קרייריסטיות, מצליחות. ג'ניפר סניור מ"ניו יורק טיימס" תיארה אותו כ"מילקשייק תות של ציטוטים שאמורים לעורר השראה מותאם באופן מושלם לדור של נשים שמכורות לפינטרסט". סניור טענה כי ספרה של טראמפ הוא מעין לקט ציטטות משורה של ספרים ידועים בז'אנר. "להרוויח יפה מהעבודה הקשה שהשקיעו אנשים אחרים נראה כמו תכונה טראמפיסטית מאפיינת", הוסיפה.

ב"ניו יורק מגזין" הביקורת הקוטלת הופיעה כבר בכותרת: "איוונקה טראמפ כתבה ספר כה כושל עד שזה כואב, שמיועד לאף אחד", נכתב בביקורת של ג'יה טולנטינו. "הספר הזה הוא ערבוב של אינספור מאמרים שנכתבו בעשור האחרון ושמיועדות לנשים יזמיות", כתבה קייט טיילור ב"ביזנס אינסיידר". "אין זה אומר שכל העצות גרועות – הן פשוט לא מחדשות כמעט דבר", הוסיפה טיילור, וציינה כי הספר נשען במידה רבה על ספרה המצליח של סמנכ"לית פייסבוק שריל סנדברג, "לפרוץ קדימה" (Lean In).

את שלל הביקורות הקטלניות סיכם יפה דווקא גבר. "הנה הוכחה לכך שאישה מנכ"לית יכולה לכתוב ספר שהוא גרוע לא פחות – ומרופד בקידום עצמי ובדוגמאות שחוקות – מאשר ספר דומה שנכתב על ידי מנכ"ל גבר בעל עודף ביטחון עצמי", כתב כריס טיילור מאתר ״מאשבל״, תוך רמיזה עבה לרב המכר הנודע של דונלד טראמפ, "אמנות העסקה״ שיצא לאור בדיוק לפני 30 שנה.

איוונקה, שהיתה אז בת שש, אינה מורגלת בביקורות קטלניות. בבית שבו גדלה, כבתו הבכורה של טראמפ – וללא ספק המועדפת מבין חמשת ילדיו – היא הורגלה מקטנות בעיקר לליטופי אגו ומחמאות. היא נולדה ב־1981, מנישואיו הראשונים של דונלד לדוגמנית העבר הצ׳כית איוונה זלניצ'קובה, מהם נולדו לנשיא עוד שני בנים – דונלד ג׳וניור בן ה־40 ואריק בן ה־33. שניהם, בדומה לאחותם, בעלי תפקידים בכירים בתאגיד טראמפ. אולם בניגוד אליהם, ולשאר ילדיו, איוונקה היא היחידה שקיבלה מאביה תפקיד בבית הלבן, כיועצת מיוחדת של הנשיא. היא נחשבת אחד האנשים הקרובים לו ביותר, ומהיחידים שהוא נותן בהם אמון.

מינקותה, הגיחה איוונקה לתוך החיים הציבוריים והראוותניים של איש העסקים, בתקופה שבה הצליח טראמפ להפוך לאחד מיזמי הנדל״ן הבולטים ברובע המבוקש ביותר בניו יורק. היא למדה בבית הספר הפרטי והיוקרתי לנערות צ׳פין סקול במנהטן, שבו למדה בין היתר הגברת הראשונה לשעבר ז׳קלין קנדי. כשהיתה בת עשר התגרשו הוריה.

בגיל 15 עברה איוונקה לתיכון רוזמרי הול בקונטיקט, שבין בוגריו גם הנשיא לשעבר ג׳ון פ. קנדי. את שנותיה בתיכון המרוחק מביתה תיארה כ״אסירה בבית סוהר, בזמן שחברי בניו יורק עשו חיים״.

עם סיום לימודיה נרשמה איוונקה לאוניברסיטת ג׳ורג׳טאון בוושינגטון די. סי, אולם לאחר שנתיים עברה למוסד אקדמי שאביה אינו מחמיץ הזדמנות להצהיר כי הוא בוגר שלו – בית הספר למנהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה. באחד המקרים ניצל את המוסד האקדמי כדי להדוף טענות כי חיקה עיתונאי בעל נכות. ״מי ילעג לאדם נכה? אני לעולם לא אעשה זאת. אני אדם חכם. למדתי בוורטון״, הסביר.

איוונקה, שבהתנהלותה המאופקת ובנועם הליכותיה מזכירה הרבה יותר את קלי מאשר את אביה, ניסתה עם כניסתה לשוק העבודה לפלס דרכה במנותק מתאגיד טראמפ. קשה לומר שהיא הפגינה דבקות במטרה. לאחר לימודיה בחוג לכלכלה בוורטון ב־2004, אותם סיימה בהצטיינות, החלה לעבוד בחברת הנדל״ן הגדולה פורסט סיטי, אולם כעבור כמה חודשים עזבה, וב־2005 הצטרפה לעסקים המשפחתיים כשמונתה לתפקיד ניהולי בחברת הנדל״ן של טראמפ. באותה שנה טראמפ נשא לאשה את מלאניה.

זמן קצר לאחר שמלאניה ילדה את הבן הצעיר במשפחה – בארון, כיום בן עשר – הכירה איוונקה את מי שיהפוך לאבי ילדיה, ג׳ארד קושנר, או בשמו העברי יואל חיים קושנר – בן גילה, בן העיר ניו יורק כמותה, וכמוה דור שלישי למשפחת אנשי עסקים בתחום הנדל״ן. צ׳רלס קושנר, אביו של ג׳ארד, הקים את חברת הנדל״ן קושנר קומפניס בשנות ה־80, לאחר שקיבל מאביו את ניהולן של 4,000 דירות בניו ג׳רזי, והפך את החברה לאחת הגדולות באזור ניו יורק.

קורות החיים העסקיים של קושנר האב מזכירים כמעט במדויק את אלה של טראמפ, כולל העלמות מס, אבל בניכוי סעיף מרכזי אחד: ב־2005, כשהחברה שלו כבר שווה מיליארדים, נשלח צ׳רלס קושנר למאסר של שנתיים לאחר שהודה ב־18 סעיפים של תרומות בלתי חוקיות לפוליטיקאים, העלמת מס ושיבוש הליכי משפט.

ג׳ארד, שהתחנך במשפחה יהודית־אורתודוקסית ולמד בתיכון דתי, התגלה כתלמיד חכם שיודע את התורה. כשאיוונקה והוא כבר היו בזוגיות, הוא הוביל את הרכישה הגדולה ביותר של הבניין בארצות הברית: קושנר קומפניס שילמה 1.8 מיליארד דולר תמורת בניין משרדים בלב השדרה החמישית במנהטן. כעבור שנה מונה רשמית למנכ״ל החברה, וב־2009 נשא לאישה את איוונקה, בחתונה יהודית. היא עברה גיור אורתודוקסי והחלה לשאת את השם העברי יעל קושנר.

לזוג קושנר־טראמפ שלושה ילדים, ארבלה רוז בת השש, ג'וזף פרדריק בן ה־4 ותיאודור ג'יימס, שנולד בשנה שעברה. איוונקה מתייחסת ליהדותה ברצינות: היא שומרת שבת וכשרות, מקפידה לחגוג לפי המסורת את כל חגי ישראל, ומאז גיורה ערכה ביקורים מתוקשרים באתרים יהודים שונים, ובהם השתטחות על קבר הרבי מלובביץ׳ בקווינס ודמעות בכותל המערבי.

הרבה לפני שהובילה מהלכים בתוך החברה המשפחתית, החלה איוונקה לסלול את דרכה העסקית העצמאית. ב־2007 היא חתמה על שותפות עם תאגיד היהלומים דיינמיק דיימונד כדי ליצור קו תכשיטים ויהלומים על שמה, שהחל להימכר בחנות דגל משלה בלב מנהטן. המיזם נחל הצלחה יחסית, וב־2011 החנות עברה לחלל גדול יותר בשדרות מדיסון.

בשנים אלה הקימה איוונקה קו אופנה – נעלי נשים שמייצרת חברת פישר, תיקים אלגנטיים בייצור המותג מונדאני, ובגדים בייצור המפעל הסיני G-III, שפועלי הייצור בו נתונים להפרות שיטתיות של תקנות העבודה הבינלאומיות, כפי שקבע בשנה שעברה ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם. בראיון ל״פייננשל טיימס״ ב־2010, שבו תוארה המשרה שלה כסגנית נשיא לפיתוח בתאגיד טראמפ כ־Day Job שלה לצד פיתוח עסקיה, ניסתה איוונקה להסביר כיצד היא רואה את השילוב בין מחויבותה לעסק המשפחתי כ״בת של״ לבין מאמציה להפוך לאשת עסקים בזכות עצמה. ״ראיתי אנשים שממש נמחצים תחת הלחץ והצל הכבד של המשפחה – בין אם הם ניסו להרחיק עצמם מההורה כל כך עד שבמקום לנצל את היתרונות לטובתם, הם פשוט נעשו לא יעילים, או שהם נעשו משותקים לחלוטין ולא עשו שום דבר בגלל פחד מכישלון״, אמרה, ולאחר מכן הבהירה את סדר העדיפויות האישי. ״הפוקוס שלי הוא לא להצמיח את המותג שלי, אלא את תאגיד טראמפ ואם מישהו שונא את טראמפ, ובכן, הוא פשוט לא יהיה לקוח שלנו״, אמרה בכנות טראמפיסטית אופיינית. 2011 היתה שנת השיא לעסקיה, עם מחזור של 100 מיליון דולר.

הצלחתה העסקית העניקה לה ב־2012 את פרס בית הספר וורטון למנהיגים צעירים. באותה שנה גם הצטרפה לדירקטוריון של ארגון ההעצמה הנשית בעולם הפיננסים 100WHF (ראשי תיבות של ״100 נשים בקרנות גידור״) וחצתה את רף המיליון עוקבים בטוויטר.

פרסים ועוקבים הם בהחלט אביזר חובה בריפוד האגו העסקי, אבל הם לא בהכרח מזרימים הכנסות. ב־2015 נאלצה איוונקה לסגור את חנות הדגל שלה במדיסון בעקבות מכירות חלשות, ובשנה שעברה היא סגרה בדממה את החנות שפתחה בבייג׳ין ב־2013. את קו האופנה שלה היא ממשיכה לשווק בבתי כלבו ברחבי ארצות הברית וקנדה.

אף שבתחילה טראמפ חלמה להתחרות במותגי יוקרה עם קו מוצרים שאותו הגדירה ״יוקרה בהישג יד״, בתוך שנים ספורות היא נאלצה לרדת אל העם ולמכור פריטים ב־11 דולר ברשתות זולות כמו וול מארט וקיימארט. התכשיט היקר ביותר שלה כיום נמכר ב־148 דולר. גם במחיר הזה, אין קונות רבות.

בפברואר, שבועות ספורים לאחר השבעתו של טראמפ לנשיאות, ספגה איוונקה חבטה עסקית כשרשת בתי הכלבו נורדסטרום החליטה להפסיק לשווק את מוצריה בשל מכירות חלשות, וכמוה גם רשת ניימן מרקוס. איוונקה עצמה הרוויחה ב־2016 סכום של 12.6 מיליון דולר ממיזמיה העסקיים, לפי נתונים שפורסמו לאחרונה לאחר שהגישה לוועדת האתיקה של הבית הלבן דו"ח על רווחיה.

אולם בחודשים האחרונים היא זוכה לתשומת לב ציבורית בזכות מעורבותה הפוליטית בבית הלבן. לנוכח סגנונו של הנשיא הנוכחי, איש אינו צריך להיות מופתע מכך, אבל טראמפ הצליח להפתיע את מנהיגי העולם בפסגת G20, שהתקיימה בהמבורג בתחילת יולי. באחד הדיונים, בו השתתפו בין היתר קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, טראמפ יצא מהחדר לזמן מה. איוונקה, שנכחה בדיון, החליפה אותו בכיסאו והצטרפה לשיחה, אף שאין לה תפקיד רשמי בממשל. האם זה היה אירוע חד־פעמי, או שמא איתות לעתיד? לאור אווירת הכאוס השוררת בממשל, איוונקה אינה נתפשת רק כגורם מאזן בבית הלבן או "הכוח השקט מאחורי הנשיא", כפי שהגדירו אותה ב"בלומברג", אלא אף נכללת בבורסת השמות כמועמדת עתידית לנשיאות.

ובאמריקה של ימינו, למה לא? הוא חם מזג ובלתי צפוי, היא נינוחה ומתוכננת. היא מציגה תא משפחתי אידיאלי, בעוד שהוא התחתן שלוש פעמים והוליד חמישה ילדים משלוש נשים שונות. גם דעת הקהל עליה טובה מאשר אביה: סקר גאלופ מחודש מאי מצא כי ל־55% מהאמריקאים יש דעה שלילית על הנשיא, לעומת 36% בלבד על בתו.

בראיון ל־CBS נשאלה איוונקה אם היא חושבת לרוץ לנשיאות ב־2024, כשאביה יהיה בן 80. ״לא. פוליטיקה היא עסק קשה״, השיבה בנחרצות. אין סיבה שלא להאמין לה. אבל אם יש משהו שימי דונלד טראמפ לימדו אותנו הוא שבפוליטיקה באמת הכל אפשרי. לדמיין בקיץ 2017 את איוונקה כנשיאת ארצות הברית עוד כשבע שנים, נשמע פחות תיאורטי מלדמיין את דונלד טראמפ כנשיא בקיץ 2015, כשהכריז על מועמדותו. אחרי הכול, משפחת טראמפ היא זאת שלימדה אותנו שאם העובדות אינן מתאימות לתיאוריה, פשוט צריך לשנות את העובדות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!