חברא קדישא או חברה בע"מ? • פולמוס בכנסת

סערה היום בוועדת הפנים של הכנסת.

בשל מחאות רבות, הוועדה בראשותו של ח"כ אמנון כהן (ש"ס) דחתה היום (ב) את ההצבעה על הכנתו לקריאה שנייה ושלישית של השינויים לחוק שירותי הקבורה בישראל.

החוק הממשלתי הזה, עוסק בהקמת בית העלמין אזורי סמוך ליישוב ברקת ומבקש להעבירו באמצעות מכרז לידי חברה חיצונית.

בית העלמין בברקת צפוי לקום על שטח בו שכנה בעבר מחצבה, והוא נועד להקל על העומס הקיים בבתי העלמין באזור המרכז.

צחי דוד, רכז שיכון במשרד האוצר, סקר את הצעת החוק והסביר כי המיזם נובע ממצוקה קשה הן בשטח לקבורה והן במשאב הקרקע במדינת ישראל.

מכיוון שכך, במחצבת בברקת הנטושה מתוכנן כרגע מתחם קבורה ראשון, שבו יוקמו 60,000 קברים – 10% מתוכם יוכנו כ"קבורת שדה" (צורת הקבורה המוכרת) ו- 90% יוכנו כקבורה רוויה (שיטות קבורה המאפשרות קבורה בקומות). על פי הצעת החוק, יהיה זכאי הנפטר ל"קבורת סנהדרין" (קבורה בחלל בנוי או חצוב כאשר פתח הקבר מהצד) ללא כל תשלום נוסף (מעבר לזה המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי).

לגבי רכישת חלקת קבר בחיים, מציע החוק תשלום דיפרנציאלי לפיו חלקה לקבורת שדה תהיה היקרה ביותר (25,000 ₪) ואילו הדרגות השונות של קבורה רוויה יהיו זולות יותר:

"קבורת שדה במבנה" - קבורה במבנה קומות, בקומת הקרקע או בקומה בעליונה, כאשר פתח הקבר מלמעלה – תעלה 18,000 ₪; "קבורה ברמה" – קבורה במבנה קומות שאינה בקומת הקרקע ואינה בקומה העליונה, כאשר פתח הקבר מלמעלה – תעלה 12,000 ₪ ואילו "קבורת סנהדרין" – תעלה 8,000 ₪.

"כל ישראל תכוסה קברים"

במהלך הדיון נשמעו דעות רבות, חלקן סותרות.

ח"כ אורי מקלב אמר כי רבים מתלוננים הן על העלות הגבוהה והן על השינוי במנהגי אבות, שהיו רגילים בקבורת שדה. הוא אמר כי "כי פעם היה יקר לחיות במדינה הזו ואילו כיום נעשה גם יקר למות בה".

מקלב הוסיף והסביר כי "הדרישה לשלם על חלקת קבר ראויה בקבורת שדה, כפי שנהגו מדורי דורות, היא מחלחלת. "כאילו לא די בכך, מדובר בקרקע זיבורית שבזיבורית ששימשה בעבר כמחצבה ולכן עלויות הפיתוח שלה יקרה". לדבריו, "המדינה הרוויחה מיליונים במשך השנים מפעילות המחצבה במקום ועל כן על האוצר לתקצב את פיתוח המקום ולא להשית על ובני משפחותיהם את עלויות הפיתוח".

עוד טען מקלב כי המהלך נועד לבצע הפרטה בפועל של שירותי הקבורה בישראל ולהפוך אותם מעניין ערכי לנושא כלכלי, "איך זה נראה שמדינה יהודית שכה חשוב לה עניין הקבורה, קברי תושביה הופכים למסחר? לטענת האוצר מדובר בקרקעות יקרות. כאשר מדובר על בתי עלמין יהודים באירופה, אנו דורשים לשמור עליהם למרות שמדובר בקרקעות יקרות – אז שבישראל לא נדרוש זאת?", תהה.

"במקום חברה קדישא רוצים כאן חברה כלכלית שתרוויח על כל נפטר", הוסיף ח"כ הרב אורי מקלב. כן תמה על העוול שבעצם החיוב על חלקה לבן זוגו של הנפטר: "כשם שנפטר מקבל חלקת קבר ללא תשלום, יש לתת את החלקה הסמוכה לבן זוגו אם הוא חפץ בכך, בוודאי כאשר מדובר בנפטר בגיל מבוגר".

"סכומי עתק לקבר?"

ח"כ דוד אזולאי אמר כי אם המדינה רוצה לעודד קבורה רוויה ראוי שמחירי הרכישה בחיים יהיו זולים יותר ובכל מקרה הציע לסבסד באופן משמעותי יותר את קבורת הסנהדרין.

ח"כ ניסים זאב אמר כי ניתן להתווכח על עלויות וחשוב שחברות הקדישא ישרטטו במדויק את חלקות הקבורה, אולם אין להתעלם ממצוקת הקרקעות.

מנכ"ל משרד הדתות, אביגדור אוחנה, אמר כי אם נמשיך לקבור בקבורת שדה, חצי ממדינת ישראל תכוסה בבתי קברות.

ח"כ שלמה מולה סבר כי כל נושא הקבורה במדינת ישראל חייב להיות מסובסד וכי אסור שייגבה תשלום מן האזרח בגין קבורה.

ח"כ ד"ר דב חנין, הציע שקבורת סנהדרין לא תחייב תשלום נוסף גם במצב של רכישה בחיים.

בסיכום הדיון, אמר ח"כ אמנון כהן כי זו הפעם הראשונה בה מוצעים מחירי קברים על בסיס יזמי ויש חשש לניסיון לעשיית רווחים בצורה זו.

הוא הדגיש כי אין הצדקה לכך שהאדם הפשוט ייאלץ לשלם סכומי עתק על מנת להיקבר ליד בן/בת הזוג. ח"כ כהן הציע כי יתקיים דיון פנימי נוסף עם האוצר לגבי תעריפי הקבורה והשתתפות המדינה בתעריפים אלו. לאחר מכן ניתן יהיה לקדם את החקיקה המתייחסת לפרויקט ברקת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!