כאן נפגשים אליהו הנביא ודוד המלך • גלריה

הרוצה לחוש את טעמה של ירושלים העתיקה, פלאיה, קדמוניותה ותקוותיה חובה עליו לסור אל ארבעת בתי הכנסת הספרדיים.

אלה ארבעה בתי כנסת מופלאים שהראשון שבהם נבנה כבר לפני למעלה מ-300 שנה.

בגדול שבהם והמרכזי שבהם - 'רבי יוחנן בן-זכאי' – יכול אתה לראות עצמך כיושב ושומע את שיעורו של התנא הגדול, שכן כאן לפי המסורת שכן בית מדרשו ערב החורבן.

בצד ימין של בית הכנסת על מדף מוגבה מונח שופר שבו יתקע המשיח וצפיחית שמן שבו ימשח מלך המשיח.

הכסא של אליהו הנביא

צמוד אל בית הכנסת הזה הגדול והמפואר מצוי "בית-הכנסת אליהו הנביא" הפלאי.

כאן בערב יום כיפור אחד כאשר גברה המצוקה בירושלים ורבים נטשוה, התכנסה הקהילה לתפילה כשהתברר כי חסר עשירי למניין. יהודי עטור זקן לבן הופיע יש מאין השלים את המניין ונעלם במוצאי החג. למתפללים לא היה ספק במי המדובר: באליהו הנביא.

הכסא עליו ישב הועבר לחדר מיוחד בבית הכנסת, לשם הובל מאז, כל תינוק רך, שהובא בבריתו של אברהם אבינו, כאן זכה לשכון על כסאו של אליהו הנביא.

מצפון לו וצמוד לו, בית הכנסת המפואר ביותר: בית-הכנסת "האיסטמבולי" (או האיסטנבולי) שנבנה באדריכלות עות'מאנית על ידי יהודים ספרדיים יוצאי תורכיה.

כאן ניתן למצוא כתרים לספר תורה וקישוטים המעוטרים בסמל הסהר והכוכב התורכי.

המנהרה של דוד המלך

באמצע בין השלושה, "בית הכנסת קהל ציון – האמצעי" שנבנה במרווח שבין בתי הכנסת במקום בו הייתה פעם חצר.

מדוע קהל ציון?

כך מספרת האגדה:

לפני שנים התגוררה כאן אישה מוכרת מחטים שביקשה להיכנס לקבר דוד בהר ציון ולשאת שם תפילה, אך שערי הקבר היו סגורים בפני היהודים בפקודת השלטונות.

יהודי שייתפס בקבר דוד המלך אחת דינו - מוות!

היא שיחדה שומר משומרי הקבר שהסכים להגניב אותה אל הקבר אך לאחר דקות ספורות חש חרטה על שהפר את צו השלטונות והכניס יהודיה לקבר, וכדי לכפר על חטאו נעל אותה במערה ורץ להלשין עליה בפני השלטונות.

האישה נותרה באפילת הקבר כשאז, הופיע זקן הדור פנים שהוביל אותה במנהרה עד שיצאה דרך פתח קטן בקיר בית הכנסת האמצעי. לזכר המעשה ניתן לבית הכנסת השם "ציון".

כאן בבתי הכנסת פעמו חיי הקהילה הספרדית, כאן למדו ועסקו בחסד וכאן הוכתרו ה'ראשונים לציון'.

זמן רב עבר מאז שקמו בתי הכנסת. הם ראו בפריחת חיי הקהילה היהודית בעיר, הם ראו בנפילתה כאשר תושבי הרובע הסתתרו בבית הכנסת במהלך ההפגזות הירדניות, מכאן יצאו רבני הרובע להיכנע לאוייב ולמסור להם את מפתחות בית הכנסת.

בתי הכנסת הפכו לאורוות ולעיי חורבות עד ששבו בתי הכנסת לידי בניו והם חזרו לימי הפאר וההדר של העבר.

כל גורלה של ירושלים רשום בבתי כנסת אלה. הבנייה, החורבן, השיבה והציפייה לגאולה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!