שתי מסיבות עיתונאים - מסקנה אחת • טור אישי

שני פוליטיקאים עמדו השבוע במרכז ההתעניינות התקשורתית.

הראשון שבהם פתח עם מסיבת עיתונאים מתוכננת מראש, שנערכה בבוקרו של יום שני, ב-9 בבוקר.

לא כל העיתונאים אהבו את השעה. "הוא שר חרוץ, נראה לו שכולנו כאלו?" - שאל אותי אחד מהעיתונאים שהוזמנו להשתתף.

יום שני הוא, כידוע, יומם הקשה של העיתונאים הפוליטיים. דיוני המליאה מתחילים רק בשעה 4 אחר-הצהרים, ונמשכים עד לשעות הלילה.

אחר-כך, כשחשף ישי את ההחלטה להאריך את שעון הקיץ ב-30 יום (אותה חשפנו כבר מספר ימים קודם לכן), התקשו העיתונאים להסתיר את שביעות רצונם. רק אחד או שניים מהם המשיך לתקוף ולהתעקש על "למה לא כמו באירופה?". רוב רובם של העיתונאים הבינו שמדובר בצעד נועז, אותו לא העז אף שר חרדי לעשות.

יצא מגדרו חנוך דאום, בעל טור ב'ידיעות אחרונות', העיתון שאינו חשוד בהערצה עיוורת לציבור החרדי, ותחת הכותרת "מהפך אמיתי", כתב:

"כנראה היינו צריכים את השנה המעוברת שעוברת עלינו כדי ששעון החורף יתחיל באמצע הקיץ ממש, ואנשים בישראל ירגישו שעם כל הכבוד למועדי הצום, לקבל את הערב בחמש במקום בשבע ולעבור לשעון חורף כשבחוץ 35 מעלות בצל (איפה יש צל, למען השם) זה יותר מדי עבורם.

"כנראה היינו צריכים את מחאת הישראלים, שהקימו זעקה ישראלית שפויה, כדי ששר מטעם ש"ס יילך נגד מה שמצפים ממנו הטיפוסים הסטיגמטיים ויקים וועדה מקצועית שתבדוק את הסוגיה מנקודת מבט אזרחית, ולא דרך החור של השטיבעל.

"יש לקוות שכל מוציאו דיבתו של אלי ישי, אלה, שממהרים להאשימו בשריפות בכרמל ובבעיות עובדים הזרים לדורותיהם, יידעו להחזיק לו טובה כעת, לאחר שדווקא הוא, לראשונה זה עשרות שנים, חולל מהפך אמיתי מהסוג המרגש ביותר. מהפך שמאפשר לישראלים להספיק לחזור מהעבודה באור כדי לשחק עם ילדיהם בחוץ, בטרם יפנה יום.

"אלי ישי עשה צעד חשוב בדרך להפוך ממנהיג סקטוריאלי שנשמע לרבנים למנהיג חברתי וכל-ישראלי. עוד שניים-שלושה אקטים כאלה, והלכה לאריה דרעי האג'נדה".

אפילו ב'יום ליום' לא היו יכולים לעשות זאת טוב יותר.

לא לעורר שנאה

לפני מספר חודשים, כאשר עלה על הפרק חוק האברכים, נשמעה בש"ס תרעומת על אופן הטיפול בחוק מצד המפלגה האחות - 'יהדות התורה'.

לא כך היו צריכים להשיג את ההישג, שמעוגן בהסכם הקואליציוני עם הליכוד, אמרו אז, והדגישו את חשיבות ההשתדלות שלא לעורר נגד החרדים שנאה שלא לצורך.

השבוע, כך נראה, הצליח השר ישי להגשים את המטרה הזו הלכה למעשה.

הוא היה הראשון ש'הושיב' את החרדים לצום ביום כיפור בשעון קיץ. הוא ספג על כך ביקורת מהקצה האחד וגם מהקצה השני. מחד, היו אלו חברים ביהדות התורה שמיהרו לתקוף אותו על כך שאינו מתחשב מספיק במשכימים לנץ החמה, מאידך תקפו אותו ח"כים, שסברו שהיה עליו להתאים את ישראל לנעשה באירופה.

ובכל זאת, רוב רובם של מבקריו היו הפעם בעדו. העובדה שהושיב ועדה מקצועית לשקול את הנושא וברצינות, עמדה לזכותו.

הפעם, למרות שהוא חרדי, למרות שהוא יו"ר תנועת ש"ס, נאלצו רבים, אולי בעל כורחם, אולי בשל הגינותם, לומר אמן.

כבר לא חביב התקשורת

השני שיצא השבוע אל עין הזרקורים וספג מכות חשמל לא פשוטות היה שר החינוך, גדעון סער.

עד לפני מספר חודשים היה האיש "אתרוג" תקשורתי. הוא נחשב לצפונבון, אחד שנוטה מעט שמאלה יחסית למפלגה בה הוא חבר, ועיקר 'מעלתו': לא אוהב חרדים.

מאז נכנס לתפקיד סגנו, מנחם אליעזר מוזס, שינתה הרוח במשרדו את כיוונה והפכה ליותר ויותר אוהדת חרדים וגם אוהדת ימין. לפתע הפך סער לאורח רצוי ביישובי הימין, למי שמצדד בשילוב תלמידים בסיורים ביישובים שמעבר לקו הירוק, ולאורח רצוי ומוערך בבתיהם של גדולי ישראל.

התוצאה הגיעה השבוע: סער ידוע כמי שמנסה לחולל כמה שיותר מהפכות במערכת החינוך. כך עשה לשכר המורים בו ביצע רפורמה בכל הנוגע לתיכונים, כך עשה עם רפורמת "אופק חדש" ועוד.

לפני מספר ימים הכריז על שינוי מהפכני נוסף מבית מדרשו: קיצור החופשה הגדולה. מי לא מכיר את קולם של הצועקים למיניהם, בכל שנה מחדש, על החופשה הארוכה מדי, על אובדן ימי עבודה ועל כך שארגוני המורים הם אלו שמטרפדים כל ניסיון לשינוי בתחום. והנה הצליח השר סער לשכנע גם את העקשנים הגדולים וכמעט הוביל את המהפך כבר השנה.

לכאורה היו כלי התקשורת אמורים להריע לאומץ ליבו, על נחישותו ועל הצלחתו. במציאות, החל נגדו קרב מתוקשר, לקראתו בהחלט לא היה מוכן. ההורים כבר התארגנו למסגרות חלופיות, ההחלטה הגיעה מאוחר מדי, כ-20 יום לפני צאת תלמידי התיכונים לחופשה, יש שתכננו כבר את חופשתם המשפחתית ועוד הררי הררים של תירוצים 'למה לא'. השר, מצידו, לא ממש הבין על מה ולמה הוא מותקף. "באתי לבצע שינויים, לא להעביר את הזמן", אמר.

אבל אז החליטו בהסתדרות המורים שבעצם הם לא מוכנים. אז מה אם כבר נתנו את הסכמתם? הם מצאו סעיפים משפטיים להצדקת הזיגזג, והביאו את השר למצב מביך למדי.

מה עושים עכשיו? בלית ברירה נאלץ השר לכנס מסיבת עיתונאים חפוזה בצהרי יום שני, ובמהלכה הודיע כי למרות הצער הגדול, השנה עדיין לא יתבצע השינוי המיוחל. טיעון משפטי חדש, שלא הועלה באף לא אחד מהדיונים, שינה את התמונה, ניסה להצטדק.

מי שחשב שכעת יצדיעו לו כלי התקשורת, טעה בגדול. לפתע הפך שר החינוך לאיש ה"זיגזג", למי שלמד מראש ממשלתו את השיטה, ולמי שסבור שהוא מנהל "רפובליקת בננות". העובדה שארגוני המורים הם שזגזגו לא עמדה לזכותו של האיש, שלא השכיל לשמור על השוליים השמאליים ולשתות מיין השנאה החרדית.

שבת גיבוש - טוב או רע?

לקראת סיומו של 'שבוע מסיבות העיתונאים' המתוקשר, ייערך במלון רות רימונים בצפת אירוע גיבוש לחברי הקואליציה (כפי שדיווחנו בהרחבה).

האם מדובר באירוע 'טוב' או 'רע'?

ובכן, תלוי בהחלט באיזה עיתון תבחרו לקרוא את הסיקור עליו. מן הסתם, ובלי לדעת איך יסתיים הגיבוש, יהיו עיתונאים שיעדיפו לבקר את צבע שמלתה של הגברת מספר אחת, שטרחה, הגתה את הרעיון ויזמה את האירוע.

יהיו אחרים, הוגנים, שיציינו את הצדדים החיוביים.

בבחינת, אמור לי מהו שמו של כלי התקשורת שלך, ואומר לך מה תכתוב על השבת הקרובה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!