דו"ח מעקב: כמה פעמים ביקשנו נתוני תקשורת - לדוד
גופי השיטור והחקירות בישראל נאלצים פעם בשנה למסור דו"ח לועדת החוקה, כמה פעמים ביקשו נתוני תקשורת חסויים מחברות התקשורת
- אבי גליק, בחדרי חרדים
- ג' סיון התשע"א
ועדת חוקה של הכנסת, התכנסה היום בצהריים על מנת לקבל דיווח אותו היא אמורה לקבל על פי חוק, מאת הגופים המחויבים בדיווח לועדה אחת לשנה, על נתוני תקשורת.
עפ"י החוק, 6 גופים חייבים לדווח אחת לשנה לועדת חוקה, על מספר הבקשות שהוגשו לחברות התקשורת לקבלת נתונים. הגופים המחויבים בדיווח הם: המשטרה, מחלקת חקירות שוטרים, משטרה צבאית, רשות לניירות ערך, הרשות להגבלים עסקיים ורשות המיסים. הגופים מדווחים לוועדה על מס' בקשות שהוגשו לחברות התקשורת בדבר בעלות קווים, איכוני טלפונים סלולאריים ותעבורת תקשורת.
מח"ש לדוגמא, ביקשה 371 נתוני תקשורת בחשד לעבירות שוטרים, 112 נתונים בחשד לקבלת שוחד, 16 בנושא סחר באמצעי לחימה, 13 בנושא סחר בסמים, 24 בנושא שיבוש הליכי משפט ועוד.
הרשות לניירות ערך ביקשה במהלך השנה 141 נתוני תקשורת בעלות של כ-80,000 שקל, מספר הבקשות הגדול, היה בגין חשש לשימוש במידע פנים.
הרשות להגבלים עסקיים הגישה בשנה החולפת בקשות בודדות לקבלת נתוני תקשורת, זאת בחשד להסדרים כובלים (קרטל).
רשות המיסים דיווחה על ירידה של כ-60% מבקשות הנתונים. גם מצ"ח דיווחה על ירידה של כ-40% מהבקשות.
המשטרה ביקשה במהלך השנה כ-14,000 בקשות בעלות של כ-16 מיליון שקל. מספר הבקשות עלה בכ-50% לעומת שנה קודמת. במשטרה מסבירים את העלייה בבקשות, בהטמעת השימוש בנתוני תקשורת ככלי חקירתי.
יו"ר הועדה ח"כ דוד רותם מתח ביקורת על הנתונים החלקיים שהוגשו לועדה ואמר כי ידרוש לשנות את החוק, כך שחובת הדיווח תהיה בחוק ולא בהוראת שעה, אחת לששה חודשים ודוח מפורט, לרבות מספר הבקשות שהוגשו, וכמה מתוך בקשות אלו הגיעו לכתבי אישום. עוד אמר רותם, כי המשטרה משלמת לחברות התקשורת סכומי עתק ללא הצדקה. כל זאת כיון שהתקנות בגין התשלומים לחברות התקשורת, לא הוסדרו מזה כ-3 שנים.
עפ"י החוק, 6 גופים חייבים לדווח אחת לשנה לועדת חוקה, על מספר הבקשות שהוגשו לחברות התקשורת לקבלת נתונים. הגופים המחויבים בדיווח הם: המשטרה, מחלקת חקירות שוטרים, משטרה צבאית, רשות לניירות ערך, הרשות להגבלים עסקיים ורשות המיסים. הגופים מדווחים לוועדה על מס' בקשות שהוגשו לחברות התקשורת בדבר בעלות קווים, איכוני טלפונים סלולאריים ותעבורת תקשורת.
מח"ש לדוגמא, ביקשה 371 נתוני תקשורת בחשד לעבירות שוטרים, 112 נתונים בחשד לקבלת שוחד, 16 בנושא סחר באמצעי לחימה, 13 בנושא סחר בסמים, 24 בנושא שיבוש הליכי משפט ועוד.
הרשות לניירות ערך ביקשה במהלך השנה 141 נתוני תקשורת בעלות של כ-80,000 שקל, מספר הבקשות הגדול, היה בגין חשש לשימוש במידע פנים.
הרשות להגבלים עסקיים הגישה בשנה החולפת בקשות בודדות לקבלת נתוני תקשורת, זאת בחשד להסדרים כובלים (קרטל).
רשות המיסים דיווחה על ירידה של כ-60% מבקשות הנתונים. גם מצ"ח דיווחה על ירידה של כ-40% מהבקשות.
המשטרה ביקשה במהלך השנה כ-14,000 בקשות בעלות של כ-16 מיליון שקל. מספר הבקשות עלה בכ-50% לעומת שנה קודמת. במשטרה מסבירים את העלייה בבקשות, בהטמעת השימוש בנתוני תקשורת ככלי חקירתי.
יו"ר הועדה ח"כ דוד רותם מתח ביקורת על הנתונים החלקיים שהוגשו לועדה ואמר כי ידרוש לשנות את החוק, כך שחובת הדיווח תהיה בחוק ולא בהוראת שעה, אחת לששה חודשים ודוח מפורט, לרבות מספר הבקשות שהוגשו, וכמה מתוך בקשות אלו הגיעו לכתבי אישום. עוד אמר רותם, כי המשטרה משלמת לחברות התקשורת סכומי עתק ללא הצדקה. כל זאת כיון שהתקנות בגין התשלומים לחברות התקשורת, לא הוסדרו מזה כ-3 שנים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות