שכר המינימום עולה • איך זה ישפיע?

שכר המינימום למשרה מלאה של 186 שעות חודשיות נקבע לפי הוראתו הנוכחית של חוק שכר המינימום (מ-1997) בשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, והוא אמור להתעדכן על פי נתונים אלה בכל שנה בחודש אפריל. עדכונו האחרון של שכר המינימום היה באפריל 2011, אז הועלה השכר החודשי בכ-40 ש"ח לחודש, ל-3,890.3 ש"ח.

בסוף דצמבר 2010 נחתם הסכם בין ההסתדרות ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים להעלות את שכר המינימום לרמה של 4,100 ש"ח בחודש יולי 2011 ול-4,300 ש"ח באוקטובר 2012, וזאת נוסף על עדכונו של שכר המינימום שכבר הוחל באפריל. ההסכם הורחב למגזר הציבורי במארס 2011, והחלתו על עובדים ומעסיקים במגזר העסקי שאינם מיוצגים על ידי הארגונים שחתמו על ההסכם תלויה בצו הרחבה, שאמור לתת שר התמ"ת. עדכוניו של שכר המינימום לפי ההסכם, אם יורחב לכלל המשק, יביאו לשתי עליות רצופות של 5 אחוזים (בכל פעם) בשכר המינימום הנומינלי. שכר המינימום הריאלי צפוי לעלות ב-5 אחוזים, ולאחר מכן ב-2.4 אחוזים, בהתאמה.

שכר המינימום נועד להבטיח רמת חיים נאותה למשתכרים אותו ולצמצם את תחולת העוני ופערי השכר בקרב העובדים, אולם הציות הרופף לחוקי העבודה, ובפרט לחוק שכר המינימום, כפי שמשתקף מהנתונים בישראל, מפחית מהשפעתם של חוקים אלה. ישנם מחקרים המצביעים על השפעה שלילית חלשה של עדכון שכר המינימום על התעסוקה, וזו בכל מקרה תלויה בסביבה הכלכלית ובענף מפאת מגבלותיו של שכר המינימום בחילוץ מעוני, מופעלים במקביל לו, ברבות מהמדינות, כלים נוספים המיועדים להעלות את הכנסתם של המועסקים בשכר נמוך, למשל מערכת מיסוי פרוגרסיבית ומס הכנסה שלילי.

השלכות עדכון שכר המינימום

עדכונו של שכר המינימום צפוי להשפיע בעיקר על השכירים ששכרם ברוטו הוא בגובה שכר המינימום ועל השכירים ששכרם ברוטו מצוי בין רמתו הנוכחית של שכר המינימום לשכר המינימום החדש. כדי לבחון את ההשלכות של עדכון שכר המינימום על תחולת העוני הנחנו כי ישנה מעין גרירת שכר של כל המועסקים ששכרם בין רמת שכר המינימום הישנה לרמתו החדשה, בהתאם לשיעור העלאת שכר המינימום, אולם שכרם של המשתכרים מעל שכר המינימום החדש ומתחת לשכר המינימום הישן לא יעלה כתוצאה מההסכם. כן הנחנו כי התעסוקה בטווח הקצר לא תרד עקב העלאת שכר המינימום – הנחה סבירה על רקע ממצאי הספרות, ההסכם העומד בבסיס העלאת שכר המינימום ומצבו של המשק. בהתאם לסימולציה זו קו העוני יעלה במקצת כתוצאה מעליית התפלגות השכר בעקבות העלאת שכר המינימום, ותחולת העוני תרד במידה זעומה בלבד.

העובדה שתחולת העוני כמעט לא משתנה למרות עליית קו העוני נובעת מהגדרתו היחסית של קו העוני (השווה למחצית ההכנסה החציונית לנפש תקנית), ומכך שבחלק ממשקי הבית אשר בהם אחד המפרנסים משתכר ברמת שכר המינימום ישנם מפרנסים נוספים, ששכרם גבוה משכר המינימום ולא יושפע משינויו. מכל מקום, הפרטים במשקי בית אלה לרוב גם אינם מוגדרים כעניים. עם זאת, עליית קו העוני משקפת את עליית הכנסתם הכספית האבסולוטית של העניים העובדים.

היבט נוסף של עדכון שכר המינימום על פי ההסכם שנחתם הוא עדכון שכרם של עובדי משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים ששכרם נמוך משכר המינימום החדש, וכן של העובדים המועסקים במשרדי הממשלה דרך חברות קבלניות ועדכונן של הוצאות עקיפות אחרות.

על פי נתוני בנק ישראל, למעלה מ-30% מעובדי משרדי הממשלה מקבלים השלמת הכנסה לשכר המינימום, וקבוצה זו עתידה אף לגדול במצב שבו עולה שכר המינימום. העלאת שכר המינימום ל-4,300 ש"ח צפויה להתבטא בתוספת תקציבית של 428 מיליוני ש"ח לפחות בגין עלויות שכר ישירות בשנים 2011 עד 2013. גידול נוסף בהוצאה הציבורית צפוי כתוצאה מעלויות עקיפות הנובעות מעדכון שכר המינימום ומעדכון שכרם של עובדים המועסקים בגופים הממשלתיים ובגופים המתוקצבים האחרים דרך חברות קבלניות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!