עד כמה טכנולוגיות בטיחות תורמת במניעת תאונות?

"פיתוח טכנולוגיות מידע ואלקטרוניקה חדשות, מבטיח לעשות למניעת תאונות את מה שפיתוחים קודמים בתחומי הריסון והמבנה עשו לשיפור עמידות הרכב בתאונה. יחד עם זאת דרוש מחקר קפדני על מנת לברור אילו טכנולוגיות יהיו אפקטיביות, כיוון שהתנהגות הנהג תקבע במידה רבה את הצלחת מניעת התאונות." כך קובע אדריאן לונד, נשיא ארגון IIHS - ארגון הבטיחות של חברות הביטוח האמריקניות.

בניר עמדה שחיבר אדריאן לונד – "50 שנות התקדמות: לאן אנו הולכים עכשיו?", נסקרות תקופות מרכזיות אשר הביאו לשינוי דרמטי בשיעורי ההרוגים בתאונות דרכים בעולם, החל מהקמת הארגון המוביל בעולם בנושא של נסיעה בטוחה ומניעת היפגעות בתאונות בשנת 1966, דרך פרסום תקני הבטיחות הראשונים באותן שנים נעשתה לראשונה ההבחנה בין אסטרטגיות מניעה של טרום תאונה, מהלך התאונה ואחרי התאונה. מספר מחקרים הראו, כי לתקנים הללו היו השפעות חיוביות על שיעורי הנפגעים בתאונות, העלאת שיעורי השימוש בחגורות בטיחות, ויותר ויותר מדינות חוקקו חובת חגירה באמצע שנות ה-80, ירידה בשיעורי הנהגים השיכורים, כתוצאה מהקמת ארגונים שונים ששינו את ההכרה והמודעות הציבורית לבעיית השתייה. במקביל, נחקקו חוקים שהגבירו הסתברות לכך שנהגים עם רמות גבוהות של אלכוהול ייתפסו וייענשו.

עוד טוען לונד כי באמצע שנות ה-90 חוקקו חוקי רישיון נהיגה מדורג, שתרמו להפחתת תאונות בקרב נהגים צעירים. מאז שנחקקו, ירד שיעור התאונות הקטלניות בקרב בני 16-18 בארה"ב ב-52% עד סוף 2009, לעומת 33% בקרב בני 30-59, נעשו שיפורים נרחבים בתשתיות הכבישים, שיקפו את הגידול שחל במספר הכבישים הבטוחים לנסיעה, מעבר של אנשים לעבוד באזורים עירוניים הגדיל את הצפיפות וגרם להצטברות של כמות נסועה גדולה במהירויות נמוכות מדי מכדי להיות קטלניות ומשברים כלכליים תרמו אף הם לירידה בשיעור ההרוגים, כיוון שרבים הפחיתו נסיעות מיותרות.

עוד מתייחס אדריאן לונד לשינויים במבנה הרכב והכנסת מערכות בטיחות לרכב כגון חובת התקנת חגורות בטיחות וסופגי אנרגיה ברכב כסטנדרט, תקנות הקשורות לבטיחות מיכל הדלק, וכריות אוויר בשנות ה-60-70, מערכות להגנה מפני התנגשויות צד ומבחני ריסוק ב-1990 ותקנות לחוזק גג הרכב (אשר שודרגו משמעותית ב-2009).

לונד מסכם, כי ברור שלמערכות טכנולוגיות למניעת תאונות יש פוטנציאל גדול, אך יש לזכור כי לא כל טכנולוגיה תפעל במציאות הכביש כפי שהיא פועלת במעבדה. מדוע? מפני שברגע שתאונה מתחילה, תוצאותיה הן תוצאות ישירות של הפיזיקה והביולוגיה. מניעת תאונה מכניסה גורם שלישי שאותו ניתן לצפות פחות – הפסיכולוגיה. כלומר, קשה לצפות כיצד נהגים יגיבו לטכנולוגיה חדשה, המשנה את האופן בו הם מתפעלים את הרכב.

"לבסוף", אומר לונד, "יש להכיר בכך שעם כל הטכנולוגיות החדשות, סביבה נטולת תאונות עדיין איננה באופק. אבל עד שתהיה סביבה נטולת תאונות, חשוב להמשיך ולדרוש כלי רכב המגנים על נוסעיהם מנזק עד כמה שניתן."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!