קמפיין בארצות הברית מנסה להצית מחדש את סערת הפאות מהודו ומציג מכתב חדש מגדולי הדיינים

לפני שלש עשרה שנה סערה ארץ - פרשת 'הפאות מהודו' הסעירה את העולם היהודי: עיקרה בפרסומים על כך שרוב הפיאות הן בחשש איסור, זאת אחר שמוומחים שונים גילו כי רוב השיער המשמש לפאות מגיע ממקדשים בודהיסטים בהודו, בהם הוא נתרם כחלק מעבודת אלילים. כעת, יש מי שמנסה להציתה מחדש - אם כי מכיוון שונה. הפרטים בפרסום ראשון ב'בחדרי'.

בימים האחרונים מופץ בארצות הברית מנשר, וגם מודעות בעיתונות, עם מכתב חדש, שנחתם לפני חודשיים, חודש תמוז תשע"ז, בעניין הפיאות. על המכתב חתומים חמישה מגדולי הרבנים בישראל: הרבנים הגאונים: חיים מאיר וואזנר, שריאל רוזנברג, יהודה סילמן, שמעון בעדני ומשה מרדכי קארפ.

הדיינים עצמם, נראה שנזהרים אמנם שלא ישתמשו במכתבם כדי להרים קמפיין, ועל כן הניסוח זהיר, מסתמך בעיקר על פסק ההלכה הידוע של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שפסק בסערה בשנת תשס"ד (2004) שבשיער המגיע מהודו ישנו חשש עבודה זרה ממש ולכן אסור לייצר פיאות משיער המגיע משם, וכמובן אסור לחבוש את אותן פיאות.

למעשה, מאחורי המאבק הנוכחי עומד נושא אחד מרכזי - האם השגחה, 'הכשר' בלשון העם לשיער עבור פאה, מועיל או לא. מאז המשבר הקודם בעניין הפיאות, הוקם הכשר למפעלי ייצור פיאות הפועל בנשיאותו של גאב"ד חניכי הישיבות הגאון רבי מרדכי גרוס.

לטענת יוזמי הקמפיין הנוכחי, הדרישות לפיאות כשרות מחייבות להציב 'משגיח משעת גזיזה'.

כלומר, על סמך מידע וטענות שהם מביאים, כולל ציטוט של מומחה מהודו, רוב השיער בעולם, כולל זה שנמכר תחת תויות ממדינות אחרות, בסופו של דבר מגיע מהודו, והיבואנים פשוט רושמים שמות של מדינות אחרות. בשל כך, לטענתם, ניתן להשתמש אך ורק בפיאות שיער סינטטי, או פיאות ש'הושגחו משעת גזיזה' כלומר שמשגיח בדק ועקב אחר מסלול השיער החל מגזיזתו מעל ראש האדם שגידל אותו. אחרת, לטענתם נכשלים באיסור גמור של עבודה זרה.

בין העסקנים ה'מעוררים', ככל הנראה העסקן הבניברקי הרב אליהו בוימרינד - שהתפרסם לאחרונה בעת שהיה שותף ליוזמת 'הפלג הירושלמי' לקיים עצרת של היהדות החרדית בארצות הברית בעניין הגיוס ואשר השתתף באסיפת הגיוס הנודעת במונסי. ל'בחדרי' נודע כי האיש נכח גם בישיבה בבני ברק של הדיינים המוזכרים, בעניין הפאות.

כאמור, מכתב הרבנים מאופק הרבה יותר. הם נשאלו האם פיאות נוכריות שיש עליהם הכשר שאינם משיער של תקרובת עבודה זרה, מותר לסמוך עליהן.

הדיינים עונים ומזכירים את פסק גדולי ישראל מתשס"ד, שאסרו בלבישה פיאות ששיערן מגיע מהודו. "וכבר התברר בזמנם שתעשיית השיער בעולם מצוי ריבוי גדול מאוד של שיער אדם שמקורו ממאות מקדשי עבודה זרה וקשה ביותר לברר מקור השיער שבשווקים, על כן אסרו רבותינו כל שיער שאין בירור גמור מהיכן הוא מגיע.

הרבנים מוסיפים במכתבם: "וכפי שעלה בידינו בבירורים, אי אפשר לסדר בשום אופן השגחה על דבר זה, ואפילו שיער הבא ממדינות רחוקות מהודו, יכול להיות שמקורו מהודו. וכמובן שאי אפשר לסמוך על המפעלים היבואנים והסוחרים האומרים שהם בעצמם גזזו את השיער.

"ועל כן שדעתנו דעת תורה שכל ההכשרים שניתנו בזה אין בהם ממש ואין לסמוך עליהם ושומר נפשו ירחק מהם". בנוסף, בהזדמנות זו, מוחים הרבנים על עצם נתינת הכשר לפאות האסורות בגלל הלכות אחרות, הלכות צניעות. כלומר פיאות ארוכות או במראה טבעי "כשם שלא יעלה על הדעת לתת הכשר על בשר שהתבשל בחלב ולומר כי הוא נשחט על פי ההלכה, כך אי אפשר לתת הכשר מעבודה זרה לדבר הנוגד את דיני הצניעות ואסור בלבישה".

הכרוזים מתפרסמים היום (שני) בין היתר בעיתונים מקומיים בריכוזים החרדיים בארה"ב, כמו 'ויבשר' בלייקוד. כשהעומדים מאחורי הקמפיין מעבירים את המסרים שלהם, על סמך דעת חברה מומחה מלוס אנג'לס שעוסקת ביבוא שיער.

שהטענות שהם מביאים בשם אותה חברה על בסיסה יצאו לקמפיין, הן כדלהלן:

• 98% מכלל השיער האנושי בעולם מקורו מהודו, השיער כולל את כל הצבעים, שיער כהה, שיער בהיר, שיער בלונדיני.
• כיוון שמדובר במדינת ענק עם אוכלוסייה של כ -1.3 מיליארד בני אדם, מתוכם מעל 600
מיליון נשים, להודו בהחלט יש את היכולת לספק שיער אדם ברמה הגלובלית.
• אין תקנות כלשהן בתעשיית השיער, לכן מדינות רבות יתייגו מחדש את השיער ההודי כבעלותם, וזה כולל: רוסיה, מערב אירופה, ברזיל, פרו, סין, בוליביה, מלזיה, איטליה, אינדונזיה, אוקראינה ועוד הרבה מדינות.
• לאחר עיבוד השיער, אף מומחה לא יכול להגיד מהיכן השיער המקורי הגיע ואין שום דרך להרגיש את השיער, ולוודא את מקורו.
• רוב הפאות מעובדות בסין, היצרנים הסינים פועלים בתוך שוק חסר פיקוח, הם ידועים באספקת תוויות שקריות במוצרים שלהם.
• סין קונה כמות עצומה של שיער ממקדשים הודיים, למרות שיש כמה נשים כפריות עניים שימכרו את השיער שלהם, זה מיעוט קטן מאוד, סביר יותר כי הסוכנים לא ישרים ולא מספרים את מקור השיער.
• עדות אישית של אנשים בלוס אנג'לס שקונים שיער הודי ואז מוכרים אותו לעם היהודי וטוענים שהשיער הוא "כשר" והוא ממדינות אירופה.

בנוסף אומר אותו מומחה מהחברה בלוס אנג'לס כי יעצו לו לשקר על מקור שיער שמייבא מהודו ולומר שהוא ממקור אחר לטובת החברה, והיא הנורמה בענף הזה, לדבריו. "אבל אני לא רוצה להיות לא מוסרי" הוא מסביר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!