כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

"'פיתוחים' הוא מסלול הכשרה ייחודי, כמו המסלולים למחוננים ובוגרי 8200"

דניאל קרמר, שהקים את התוכנית למצוינות אקדמית לנוער באוניברסיטת תל אביב, פיתח את מתודולוגיית ההכשרה הייחודית של 'פיתוחים' במסגרתה יוכלו בעלי יכולת לימודית גבוהה במיוחד להיכנס לעולם היי-טק בתקופה של שנה וחצי בלבד, במימון מלא כולל מלגת קיום • "אופן הלימודים בישיבות דומה מאוד לענף היי-טק ולכן רבים בציבור החרדי מתאימים לתחום ויוכלו להיות מפתחי ראייה ממוחשבת או מכוניות אוטונומיות", הוא מסביר

צלם:לירון מולדובן
צלם:לירון מולדובן







בשבועיים האחרונים, מאז החל קמפיין גיוס ה'שפיצים' של חברת 'פיתוחים' – נרשמת התעניינות גוברת של גברים חרדים צעירים המעוניינים להצטרף למסלול ההכשרה הייחודי שפותח כדי לקצר את הדרך למשרה נחשקת עם משכורת גבוהה בענף ההיי-טק.

כדי להבין איך פועל המסלול הייחודי, פנינו לדניאל קרמר, שהקים ועמד בעבר בראש התוכנית למצוינות אקדמית לנוער באוניברסיטת תל אביב ופיתח את מתודולוגיית ההכשרה הייחודית של חברת 'פיתוחים' ועומד בראש התכנית.

"נקודת המוצא שלנו היא שהעבודה בהיי-טק דומה לאופן הלימודים בישיבה. בהיי-טק מדובר על צוותים שעובדים יחד – בסוג של חברותא – לפתרון סוגיות שונות, כשלא אחת עצם עבודת הצוות, הדיונים המשותפים, הם שעושים את הגשר בין תיאוריה לפרקטיקה. זו אותה תרבות לימודים. אם תיכנסו לישיבת חברון הרי תגלו חברותות-חברותות העסוקות בניסיון לפתור את הסוגיה שלפניהם, שזו אותה תמונה שתראו להבדיל אם תיכנסו לגוגל, שם קבוצות-קבוצות שעוסקות כל אחת בניסיון לפתור את הסוגיה שלפניהם", מסביר קרמר.

"השלב השני הם הלימודים עצמם", הוא אומר. "אחת הבעיות המרכזיות של סטודנטים באקדמיה, ובוודאי של סטודנטים חרדים, זו החזרה ללימודים פרונטליים כמו בבית הספר שבהם צריכים להקשיב למרצה שמלמד. בעיני זו שיטה קצת מיותרת וטרחנית. הלימודים בפרקטיקה ה יעילים הרבה יותר. בנוסף, הסיבה שישראל מובילה היום בתחום ההיי-טק היא דווקא משום שרוב מי שעוסקים בתחום, רגילים בתרבות ההתנהלות והחשיבה בצוות".

# איך בעצם פועלת תוכנית הלימודים?

"בעצם לקחנו את כל הקורסים למדעי המחשב באוניברסיטה, וכתבנו אותם מחדש כך שיתאימו לקורס האינטנסיבי שהוא פרקטי ולא תיאורטי. בניגוד ללימודי תואר של שלוש שנים ויותר פלוס שנה של מכינה, כאן הלימודים הם אינטנסיביים ואחרי שנה וחצי התלמידים כבר יוכלו לקבל משרות מובילות בהיי-טק. אנחנו לא מוותרים בכלום על הדרישות האקדמית כשהמסלול מקביל לתואר ראשון במדעי המחשב בכל האוניברסיטאות בעולם. הלימודים עצמם מתקיימים גם בצורה כזו שהם כל הזמן פרקטיים. כבר אחרי חודשים ספורים התלמידים יעסקו בפיתוח תוכנה, על בסיס החומר הנלמד. הלמידה היא בחברותא ובעבודת צוות, ולכן השיטה הזו מתאימה במיוחד לחרדים בוגרי ישיבות. הרגלי הלמידה הישיבתיים הם המוצלחים ביותר".


צלם:לירון מולדובן



# האם התוכנית כבר נוסתה בעבר?

"התוכנית הזו בנויה במתכונת של תוכנית הלימודים למחוננים. עמדתי בעבר בראש התוכנית למצוינות אקדמית לנוער באוניברסיטת תל אביב, אליה הגיעו ילדים מחוננים עם ידיעות כלליות ברמה של כיתה ח', אבל מהר מאוד הם הגיעו, במקביל ללימודים בבית ספר להצלחה בלימודים אקדמאיים. הסטודנטים החרדיים הם אותו הדבר. הם מגיעים חריפים במיוחד, שפיצים, עם רצון עז להצלחה אך עם ידע קטן מאוד בתחום הרלוונטי – ופה אנחנו מוציאים מהם את הטופ. התוכנית לא מתאימה לכל אחד, ולכן אנחנו מחפשים את המוצלחים ביותר".

# איך אתם מאתרים את המוצלחים, ה'שפיצים'?

"בשלב ראשון כל המתעניינים עוברים מבחני משכל במכון 'אדם מילא', שמבוסס על אבחון שרוב העובדים למשרות בכירות במשק עוברים אותו, והותאם ספציפית לצרכי התכנית שלנו. המוצלחים מבין מי שעובר את המבחן הזה מגיעים לשלב סינון נוסף, שנמשך שבועיים. בשבועיים האלה הם לומדים מבוא לחשיבה מתמטית ובסופה יש מבחנים. אבל בסופו של דבר לא רק הציון חשוב, אלא בעיקר האינטראקציה עם המנטור המדריך תוך כדי הלימודים. כשרואים שהתלמיד לומד טוב, בשיטות הנכונות ועם החברותא והשאלות הנכונות, זה אומר שהוא מתאים להצלחה והוא יכול לעבור לשלב הבא – לכיתות הלימוד של הסטודנטים המוצלחים ביותר שאנחנו מאמינים שיש להם פוטנציאל עצום בתחום ההיי-טק ויכלו לעמוד באתגרי התכנית ולסיימה בהצלחה".

# מדוע נדרש סינון כה קפדני?

"הסיבה הראשונה היא משום שאנחנו מחפשים באמת את ה'שפיצים', הטובים ביותר. שנית, כל המסלול הזה ייחודי בכך שהתלמידים אינם משלמים כלל בעבורו ואנחנו אף מעניקים להם מלגת קיום על חשבוננו. למעשה זהו אותו מודל שקיים בתוכניות מצטיינים באוניברסיטאות, שהאוניברסיטאות משקיעות בסטודנטים הללו משום שהם העתיד. בנוסף אנחנו מקבלים אחריות חברתית-קהילתית לתלמידים וגם דואגים להם למצוא עבודה אחרי שהם מסיימים את הלימודים. אנחנו נשארים הבית שלהם. זה לא שהם באים ללמוד, משלמים, מקבלים תעודה ואז שיחפשו את דרכם. מבחינתנו זהו מודל עסקי ברור שבו כאשר התלמיד יעמוד בכל המשימות ויצליח, הרי שהוא יוכל למצוא השמה מתאימה ועבודה בשכר מכובד וגם אנו נוכל להחזיר את ההשקעה הרבה בתלמיד".

בתחום היי-טק, מציין קרמר, בניגוד לתחומים אחרים המעסיקים לא מסתכלים על תעודות אלא על היכולת. "מדברים הרבה בענף הזה על יוצאי יחידה 8200 או בוגרי תוכנית 'תלפיות' ששם יש מחוננים, מוצלחים. אף אחד לא יוצא מ-8200 עם תואר רשמי בתחום ההיי-טק, אבל מה שמעסיקים מחפשים בהם זה את העובדה שהם יודעים לעבוד. הציבור שאנו מחפשים הם המקבילה החרדית ל-8200 ו'תלפיות'. לא מדובר פה על קורס הכשרה שמוציא מתכנתים בינונים אלא על תוכנית הכשרה לטובים ביותר, הבסט של הבסט, מי שמחר יפתחו סטארטאפים משל עצמם וידעו לפתח מערכות לראייה ממוחשבת או מכונית אוטונומית".

בשבועות הקרובים יחלו מבחני המשכל הראשונים במסלול של 'פיתוחים', ובתחילת החורף ייפתחו ב'פיתוחים' את מסלול ההכשרה בפועל. התוכנית תתקיים בבני ברק ובאווירה חרדית. מיועד למי שקיבל היתר מרבותיו.
לפניות והרשמה 073-2590350 או כאן
פיתוחים שפיצים היי-טק

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}