איך לנהוג בעת צרה? • שיחת-חג מהאדמו"ר רבי יאשיהו • וידאו מיוחד

21:00 בערב: מאות צובאים על הדלתות

יום חמישי, 21:00, היכל התרבות, לוד.

מאות צעירים מתקבצים אט-אט לרחבת היכל התרבות, שולפים כיפות מגוהצות מהכיס, ונכנסים בחרדת קודש לאולם הממוזג. מי שהסתכל מהצד על התופעה – והיו לא מעטים שהתבוננו, ושפשפו עיניים – שיער בוודאי שהצעירים נכנסים לאיזה הצגה טובה, שנועדה להעביר עוד ערב קיצי בעיר מוכת הפשע.

קשה היה להאמין שמאות הצעירים, שחזותם מעידה עליהם כאלף עדים, כי אינם פוקדים את בתי המדרשות דבר יום ביומו, מגיעים בכדי לשמוע דברי תורה, על אחת כמה וכמה לא שיעור תורני מהאדמו"ר רבי יאשיהו פינטו.

את פני הבאים קידמה מוסיקה חסידית סוחפת. חלקם הצטרפו לשירה, ואחרים – שלא הכירו את המילים – הסתפקו במחיאות כפיים.



ככל שהתקרבה השעה היעודה, המתח באולם גבר. הצעירים עצמו את עינהם ושרו בהתלהבות: 'אנחנו מאמינים בני מאמינים', ניתן היה למשש את ההתרגשות, ולנשום את ההתלהבות. אחד מהמשתתפים לחש לנו בשקט: 'אם היית רואה את החבר'ה האלה בלילות רגילים, לא היית מאמין למראה עיניך'. אבל ברגעים הללו רק הלב דיבר. והלב אמר: אנחנו רוצים תורה. רוצים להתחזק.

כשמנחה הכריז כי הרב עומד בשערי האולם, ניתן היה להרגיש את האקסטאזה באוויר. המאות עמדו על רגליהם במשך דקות ארוכות ושרו לכבוד התורה ולומדיה. הרב – שחזר שעות ספורות קודם לכן מארצות הברית - נכנס עם גוו כפוף והשתיק את השירה האדירה בצניעותו האופיינית. את השיחה פתח בדברי ברכה למאות המשתתפים: "כל אחד מהמשתתפים, בכל אשר יפנה ישכיל ויצליח. אלוקים ייתן אור גדול לכולנו".

וידאו לצפיה:

המחשבות הרעות ושובך היונים

"יש לנו שמחה מרובה להיות בעיר לוד", אמר הרב למשתתפים, "לא היינו פה יותר משלושים שנה. אני שמח להיות במקום שמתאחדים בשביל הקב"ה. מתכוננים למתן תורה. מקום שמתאספים בכדי להיות כלי מוכן. אני מקווה שהתורה תשכון בתוכנו.

"חז"ל אומרים שכל אחד צריך להכין משכן בלב שלו. שהתורה תוכל לשכון בו. יש טעות יסודית אצל הרבה אנשים. ישנם אנשים רבים שמקפידים על קיום תורה ומצוות. שומרים שבת כהלכתה. ישנם כאלו שהקדישו את חייהם לתורה. יושבים ב'כולל' שלושים שנה, אבל זה עדיין כלום. התורה היא כמו כובע וחליפה עליהם. היא לא נהיית חלק מהם. לא נהיית חלק מהגוף שלהם. הם כמו ארון ספרים שיש בראשו את כל הספרות היהודית. מי שלא עושה את עצמו להיות כלי לקבלת התורה הוא כמו מחשב. היום יש מחשבים שיש עליהם את כל הספרים, משהו חושב שהמחשב צדיק? זה העבודה שלו!. אותו דבר האנשים שלומדים רק בכדי ללמוד, ולא נהיים 'בני תורה', זה לא שווה כלום.

"צריך לדעת דבר נוסף: אנשים שנמצאים במקום לא טוב, נכנסים להם מחשבות לא טובות לראש. והמחשבות הללו משפיעות גם על הסובבים אותם. משל למה הדבר דומה: לאדם המחזיק שובך של יונים אצלו בגינה, והיונים הולכות גם לחצרות של השכנים, ובסוף חוזרות לשובך. גם אדם שהולך למקום לא טוב, נכנסות לו מחשבות לא טובות לראש. המחשבות האלו הולכים לחברים שמקיפים אותו וחוזרות אליו. לכן צריך להיזהר ללכת רק למקומות טובים, בכדי שנחשוב רק מחשבות טובות. ואם נמצאים ליד אדם צדיק, ממילא נהיות מחשבות טובות. זה משפיע.

"בזמן הגמרא היה מחלוקת אם להכניס את כל מי שרוצה לבית המדרש. רבן גמליאל הורה: תכניסו את כל מי שרוצה, ובאותו הזמן התרבו הספסלים בבית המדרש. רבן גמליאל ידע כי מי שנמצא בבית המדרש, יחשוב ממילא מחשבות טובות, ויהפוך לכלי קיבול לקבלת התורה. מי שמתחבר לרשע, לא יכול להיות כלי לקבל את התורה.

המשותף בין האשה ללימוד תורה

"כתוב בגמרא שאשה שנשואה יותר מעשר שנים ואומרת שהיא לא רוצה ילדים, היא לא תוכל יותר להביא ילדים לעולם. היא מאבדת את היכולת ללדת. לעומת זאת אשה שמעוניינת להביא ילדים, רק אומרת שכעת לא נוח לה, גם אם עברו 10 שנים, היא עדיין יכולה להביא ילדים. כי היא לא כפרה ברצון הבורא.

"גם בתורה יש את אותה התכונה, אם בן אדם אומר: 'אני לא רוצה את התורה', גם אם אחר כך ירצה, התורה כבר לא תידבק בו. לעומת זאת, אם בן אדם רוצה ללמוד תורה, אך הנסיבות לא מאפשרות לו, מתי שירצה לחזור וללמוד תורה – יוכל לעשות זאת.

למה רק התנאים זכו?

"הגמרא במסכת קידושין, מספרת על שני תנאים מגדולי העולם את אותו הסיפור. אחד מהם הוא רבי מאיר בעל הנס שהוא קודש הקודשים. מי שיש לו צרה ורוצה להינצל, ידליק נר לעילוי נשמתו – וינצל. והשני, רבי עקיבא, שהוא מעביר התורה אחרי משה רבינו.

"הלכו התנאים ליד הים, במקום שבו אנשים עושים עבירות, וצחקו בליבם: איך אנשים יכולים לעשות עבירות כנגד ציווי התורה. הלא הקב"ה גזר שלא לעשות עבירות ואיך אותם אנשים מסוגלים לעשות עבירות? בא השטן לקדוש ברוך הוא ושאל אותו: מה אתה אומר על שני התנאים הללו? אמר הקב"ה: צדיקים וקדושים. שאל השטן: אתה מתיר לי לנסות אותם בניסיון? אמר לו הקב"ה: אני מתיר לך, אבל שניהם לא יכשלו לעולם בדבר עבירה. שניהם צדיקי עולם.

"ירד השטן בדמות של אשה שלא הייתה יפה ממנה מאז בריאת העולם, ועמד על אוניה בלב ים. שני התנאים ראו את האשה מרחוק, ונכנס יצר הרע בליבם. קפצו על קרש בכדי להגיע אל אותה האשה, ואז יצאה בת קול ואמרה: "היזהרו בתורתו של רבי מאיר", "היזהרו בתורתו של רבי עקיבא". השטן שמע את בת הקול, ונעלם מהאוניה.

"מאד התקשינו בדברי הגמרא: למה הבת קול לא יוצאת על כל יהודי. הרי אם היינו שומעים בת קול לפני שהיינו עושים עבירה, בטוח היינו נמנעים ממנה. אז למה דווקא התנאים האלו זכו? ושאלה שניה: מדוע היו רבי מאיר ורבי עקיבא במקום בו עושים עבירות. הגמרא אומרת שאם יש לאדם שני דרכים ללכת באת עובדים עבודה זרה ובשניה יש עריות, עדיף שיילך דרך העבודה זרה, ובלבד שלא יעבור במקום של עריות, אז איך שני תנאים כאלו צדיקים מגיעים לכאלה מקומות?

"והתשובה לזה: הקב"ה מלמד אותנו איך אפשר להינצל מעבירות. הגמרא בקידושין אומרת: 'בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין'. העצה היחידה להינצל מהיצר הרע הוא באמצעות התורה. זה כמו ספר הוראות של מכונת כביסה. אם לא תקיים את ההוראות – המכונה תתקלקל. אם לא תלמד תורה – יצר הרע ישתלט עליך.

"רק התורה יכולה להציל"

"יש מעשה מפורסם באריסטו – שהיה מחכמי העולם.

"הוא אמר לתלמידיו שהוא יכול לשלוט על עצמו באמצעות השכל. יום אחד החליטו תלמידיו לערוך לו מבחן. הם נעלו אותו ביחד עם אשה שאריסטו היה נוהג לדבר בגנותה, וידוע היה שהיא מאוסה עליו.

במשך שבועיים נעלו אותו התלמידים אם אותה אשה, ואחר כך גילו שהוא חטא איתה. שאלו אותו תלמידיו: הרי אמרת לנו שאתה שולט על עצמך באמצעות השכל. אמר להם: שאני מלמד – אני אריסטו, שאני לא מלמד – אני לא אריסטו. רואים שרק התורה הקדושה יכולה להציל אותנו מלעבור עבירות. אפילו החכם הכי גדול לא יכול להתגבר על תאוותיו בלי לימוד התורה.

"אריסטו אמר שהוא שולט על עצמו באמצעות שכל. תלמידיו ניסו לנסות אותו, ונעלו אותו עם אשה שאריסטו דיבר בגנותה. לאחר שבועיים גילו שהוא חטא בה. אמר להם: מתי שאני עם התלמידים זה באמצעות השכל. כשאני לא עם התלמידים אני לא אריסטו. רואים שרק התורה הקדושה מצילה.

מה לעשות כשיש צרות?

בסיום דרשתו אמר הרב: "צריך לדעת, לכל אדם יש בעיות. אין אדם שהחיים שלו על מי מנוחות. החים של האדם הם כמו הים. רגע אחד, הכל שקט ושליו, ורגע אחרי – סערה אדירה.

"יש לי המלצה בשבילכם: כתוב ב' פרקי אבות' – 'הוו מתונים בדין', מתי שיש לאדם 'דינים', מתי שהוא נמצא בצרות, תהיה מתון. אל תבוא בטרוניות לקדוש ברוך הוא. אל תכעס. תאמין בכל הלב שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד. ואם תאמין בזה באמת, תראה ברכה וישועה בכל העניינים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!