מי מסיע את ילדינו?

פרשת השבוע עוסקת, בין היתר בהוצאת הטמאים מחוץ למחנה. את שנת הלימודים הנפתחת בימים אלה, פותחים לא רק כ 300 אלף תלמידים המוסעים בהסעות לבתי הספר, אלא גם כאלף נהגי חברות הסעות שמסיעים אותם לבתי הספר, ומחזירים אותם הביתה דבר יום ביומו.

מה אנחנו יודעים על אותם כאלף נהגים? האם יש בידינו פיסת מידע כלשהי להיאחז בה, כשאנו שואלים את עצמנו שאלות בסיסיות הנוגעות למידת התאמתם לתפקיד הרגיש שהם מבצעים? אולי יש ביניהם "טמאים", שיש להוציא מחוץ למחנה נהגי ההסעות?

ככל שישמע הדבר חסר היגיון, התשובה היא לא. יכול אדם להיות עבריין תנועה מועד, בעל גיליון הרשעות עשיר בעבירות תנועה חמורות ומסוכנות, לבקש להתקבל לעבודה כנהג הסעות תלמידים, ולהתקבל בלי בעיה. עברו כעבריין תעבורתי מוגן וחסוי, אפילו מפני חברת ההסעות השוקלת אם לקבלו לעבודה, מטעמי צנעת הפרט.

חוק המרשם הפלילי במתכונתו הקיימת, קובע כי המרשם הפלילי, ובכלל זה המרשם התעבורתי, יהיה חסוי ולא ימסר ממנו לשום אדם או לגוף, פרט למשטרה, לשב"כ, או למחלקת ביטחון השדה של צה"ל. על מנהל של חברת הסעות תלמידים, המתלבט אם לקבל לעבודה את הנהג היושב מולו, ומעוניין לדעת אם מדובר בנהג זהיר ואחראי, אסורה הגישה לחומר. אפילו יסכים המועמד לעבודה לחשוף את גיליון ההרשעות שלו בפני חברת ההסעות שבה הוא רוצה לעבוד – אסור לו לעשות כן.

במקרים רבים בעבר התברר בדיעבד כי נהגים של רכב ציבורי שנמצאו אחראים לתאונות קשות היו נהגים פרועים ומסוכנים, ובעלי עבר עשיר של עבריינות תעבורתית. האם היו אוחזים בהגה לו ידעו מעסיקיהם מבעוד מועד על נטייתם לעבריינות כביש?

הדילמה העומדת בפני המחוקק בנושא זה היא בסופו של דבר ערכית: בהתנגשות בין צנעת הפרט לבין האחריות לשלומם של המוסעים ברכב ציבורי, איזה ערך גובר?

צנעת הפרט היא אכן יסוד חשוב במערכת היחסים שבין האזרח לבין הרשויות, ומצב לפיו יהיה עברו ההתנהגותי של אזרח חשוף בפני גופים שונים עימם הוא בא במגע, אכן אינו נראה נכון וראוי. אולם יש מקרים מתוחמים בגבולות ברורים, שבהם מתבקשת יציאה מהכלל. למשל חשיפת מידע תעבורתי בלבד, ובהסכמת המועמד לקבלה לעבודה כנהג רכב ציבורי. כך יוכל המעסיק להחליט האם לקבל לעבודה מועמד שגיליון הרשעותיו פרוס לפניו, או מועמד שמסרב לחשוף את עברו התעבורתי.

ולכן מתבקש בדחיפות תיקון לחוק הקיים, לפיו תגבר האחריות לתלמידים ולנוסעים ברכב ציבורי, על פני צנעת הפרט של המבקשים להסיע אותם.

ואכן לאחרונה הוגשה יוזמת חקיקה שכזו, על פיה תותר הרשאה למעסיק לבקש ולקבל על חשבונו הרשעות תעבורה, במעמד קבלה לעבודה במקצוע נהיגה, או בתפקידים מרובי נהיגות. שר התחבורה והבטיחות בדרכים הוא הכתובת הטבעית והמתבקשת להובלת השינוי בחוק, בשם האינטרס הציבורי, וכדי לאפשר איתור נהגים עבריינים מועדים מבעוד מועד, וסינונם החוצה ממערכי ההסעה הציבורית. לא חייבים לחכות לתאונה הבאה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!