אולמרט במתקפה: החליטו לסלק אותי מתפקידי

זה היום השני בו מעיד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט במשפטו, המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. אך הפעם, משום מה, בחר אולמקט להתלהם ולתקוף. הוא צעק, הוא דפק על השולחן, ואחר-כך גם ירה חיצים כמעט לכל עבר.

תחילה תקף את מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. אחר-כך גם את פרקליט המדינה, משה לידור, ואת הפרקליטות בכלל.

"אני אדם די ותיק בחיים הציבוריים", אמר. "אני לא זוכר מתי בחר מבקר המדינה לפרסם בשנה אחת 5-6 דו"חות על אדם אחד, לא חשוב איזה תפקיד מילא". הוא תיאר איך המבקר פעל "במין פרץ של התלהבות".

ואז החל לגולל את מה שעבר עליו. היה זה במאי שנת 2008, ערב יום השואה, כאשר נכנס למשרדו. המזכירה דיווחה לו כי הגיע שליח מטעם המפכ"ל ובידו מכתב המיועד לקריאתו האישית בלבד. הוא נכנס ללשכה, פתח את המכתב, והנה מופיעה בו דרישה לחקירה תוך 24-48 שעות לשעה בלבד.

הבטיחו לו שיודעים על כך רק אנשים מועטים, כולם חתמו על התחייבות לסודיות, כך שאין כל סיבה לדאגה. בכל זאת מדובר בראש ממשלה מכהן.

ואז הגיע אולמרט הביתה, פתח את מהדורת החדשות של 8 בערב, ושמע שם את ההודעה הדרמטית: "מחר בבוקר ייחקר ראש הממשלה בביתו".

אולמרט חש, כך סיפר הבוקר, כי הפרו את ההתחייבויות עמו, הדליפו נתונים, פרצו כל סכר. "מי יכול היה לדעת במה אני נחשד? מי יכול היה לדעת על מה מתכוונים לחקור אותי שעתיים שלוש אחרי שהעיתון יוצא? מי שלא הוציא את זה חתום על התחייבות, זאת אומרת שלא מעניין אותו שום דבר. צו איסור פרסום, לא מעניין אותו. הוא מצפצף. יש כאן מישהו שחושב שהכול מותר לו".

"המעיים מתהפכות"

ואז עבר למתקפה על לדור. "אני חייב לדעת איך יכול היה פרקליט המדינה בישראל לבוא לבית המשפט ולומר לו שיש אדם שחושש לחייו, ולכן צריך לחקור אותו חקירה מוקדמת. חושש לחייו, ממי? מראש הממשלה. אני לא אומר שטלנסקי לא אמר. מי שמכיר את טלנסקי, ומי שראה אותו כאן, יודע שטלנסקי מסוגל להיות מלא חן, וגם עם חוש הומור, וגם לדבר שטויות, הכל ביחד.

"פרקליט מדינה שבא ויכול להגיד על ראש ממשלה בישראל שטיעון כזה יכול להיות רלוונטי הוא פרקליט מדינה שהחליט כבר. אני הרגשתי שיש החלטה. לא יכולתי להרגיש אחרת. כל צירוף הנסיבות הזו. ההתנהלות הנסחפת הזו. יכול להיות שכל הנתונים הצביעו על כך, לפי דעתו אולם ההתנהלות הזו מעידה על משהו שאיבד את השליטה על עצמו והכול מותר. יכול להיות שהיתה החלטה חד משמעית לא רק להעמיד אותי לדין, אלא גם להעמיד אותי מבחינה ציבורית שלא תהיה לי ברירה לסיים את תפקידי".

מכאן עבר אולמרט אל נושא הפצצת הכור הגרעיני בסוריה, אם כי לא אמר במפורש כי על כך הוא מדבר. "צלצל אלי ראש המוסד. אני נפגש איתו כדבר שבשגרה. לעתים נדירות קורה שראש מוסד מתקשר ואומר 'אני חייב לראות אותך'. ראש המוסד מגיע ויושב אצלי. אני מחפש את הניסוח שבו אני יכול לומר. היו איתו שני אנשים. סגנו וראש אגף מסוים. שמו על שולחני פרט מידע שלעתים נדירות קורה במדינה. הייתה דממה. אני הסתכלתי עליהם, הוא הסתכל עלי.

"ידעתי שמאותו רגע שום דבר לא יהיה אותו דבר. משקל הגודל ברמה הקיומית הוא מסדר הגודל שלא היה כמוהו. אז באיזשהו רגע. דפיקה על הדלת. אני אומר לא להיכנס. הדלת נפתחת ונכנס ראש מערך ההסברה ואומר: 'אני מצטער בעוד חצי שעה ערוץ 2 הולך לשדר משהו שקשור לבנק לאומי'. צריך את התגובה שלנו. אמרתי: 'לא מעניין אותי. תצא, תסגור את הדלת. שאף אחד לא ייכנס'. למי אתה יכול לספר מה אתה שומע עכשיו ואיך המעיים מתהפכות ברמה האישית. קשה מאוד להסביר את זה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!