פישר אופטימי: כלכלת ישראל משגשגת

נגיד בנק ישראל נאם הבוקר (ג) בפני חבר הנאמנים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב וסקר בפני הנוכחים את המגמות הנוכחיות בכלכלה הישראלית.

הנגיד התייחס בתחילת דבריו לנתוני הצמיחה בישראל ובעולם.

התחזית הרשמית של בנק ישראל לשנה הנוכחית עומדת על 4.5%, אולם הנגיד ציין שבנק ישראל מעדכן את תחזית הצמיחה שלו בימים אלו, והתחזית שצפויה להתפרסם תוך זמן קצר צפויה להיות גבוהה הנוכחית, אם כי לא בהכרח גבוהה כמו זו של ארגון ה-OECD, למשל, שהודיע השבוע שהוא חוזה צמיחה של 5.4% בישראל בשנת 2011. בכל מקרה, הנגיד ציין את העובדה שהמשק הישראלי מתבסס סביב רמות צמיחה של כ-5% לשנה, שיעור צמיחה נאה מאוד לכלכלה מפותחת כישראל.

הנגיד התייחס למגמות בשוק העבודה, ולכך ששיעור האבטלה שהגיע לרמות נמוכות היסטורית ערב המשבר, עלה בתקופת המשבר פחות מהצפוי, וחזר וירד כעת לסביבת הרמה שהיה בה ערב המשבר. ברבעונים האחרונים נבלמה הירידה באבטלה, אולם בלימה זו שיקפה גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בכח התעסוקה ובתעסוקה עצמה, כך שניתן לציין שהמגמות הנוכחיות בשוק העבודה הן חיוביות בהחלט.

באשר למאזן התשלומים ושער החליפין, ציין הנגיד שבשנים האחרונות המשק הישראלי מצוי בעודף בחשבון השוטף, תופעה שלא נצפתה על ידי הכלכלנים שחקרו את כלכלת ישראל לפני כמה עשורים. מגמה זו הינה בעיקר תוצאה של העובדה שהתרחבות הסחר עם חו"ל ופתיחות המשק באה לידי ביטוי בגידול ביצוא שהיה מהיר יותר מאשר הגידול ביבוא – תוצאת התפתחות ענף ההיי-טק בפרט והסקטור העיסקי בכלל. בפרספקטיבה היסטורית, מדובר בשינוי משמעותי מבחינת אופן ההתנהלות של המשק הישראלי.

ישראל מובילה את מדינות ה-OECD מבחינת ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח ביחס לתוצר, ומוציאה כ-10 מיליארד דולר בשנה בתחום זה. כ-80 אחוזים מיצוא הסחורות מסווגים כיצוא של טכנולוגיה עילית או מעורבת עילית, ויצוא וגם יצוא השרותים מובל על ידי שירותי התוכנה, כך שבסך הכל יצוא ההייטק צומח בקצב נאה בהשוואה בינלאומית ומושך אחריו את הכלכלה כולה.

המשק הישראלי עומד גם בפני אתגרים לא מעטים. אחד מהם הנו ההתמודדות עם החסמים שהביורוקרטיה מציבה בפני הכלכלה. כך, למשל, מדד Doing Business של הבנק העולמי מראה שמדינת ישראל מצטיינת במספר תחומים כמו למשל הגנה על משקיעים, קבלת אשראי, ותשתיות סחר החוץ. מצד שני, ישראל מפגרת מבחינת התהליכים הקשורים במתן היתרי בנייה, רישום נכסים ואכיפת חוזים. קשיים אלו מקטינים את אטרקטיביות ההשקעה במשק הישראלי, הן בעיני משקיעים זרים, אבל לא פחות חשוב מכך, גם בעיני משקיעים ישראלים, שהם אלו שמבצעים את עיקר ההשקעה במשק. הנגיד הדגיש את החשיבות שבטיפול בנושא זה אשר מוביל אותו משרד האוצר, על מנת שניתן יהיה לשחרר את החסמים ולאפשר למשק ליהנות ממלוא פוטנציאל הצמיחה שלו.

אתגר נוסף טמון בחינוך, בעוני, ובקשר ביניהם. הישגי מערכת החינוך הולכים ומדרדרים בשנים האחרונות, כך מראים מבחני ההשוואה הבינ"ל. במקביל, מתרחבת בעיית העוני בישראל, בעיקר בקרב המגזר הערבי והחרדי. במגזר החרדי מערכת החינוך אינה מתמקדת במקצועות כלליים אשר תומכים בהשתלבות עתידית של התלמידים בכח העבודה, ורוב הגברים לומדים בישיבות ואינם משתתפים בכח העבודה. במגזר הערבי ההשתתפות בכח העבודה נמוכה אצל נשים, והדבר מצער במיוחד, גם בגלל שניתן לראות שאותן נשים ערביות שכן רוכשות מקצועות רלבנטיים ומשתלבות בשוק העבודה עושות זאת בהצלחה.

הנגיד הדגיש שאתגרי המשק הישראלי, אינם טמונים דווקא בביצועים המאקרו כלכליים של הטווח הקצר, אלא דווקא באותם אתגרים של הטווח הארוך שציין. עם זאת, יש לזכור שהסביבה הגיאופוליטית תמיד חופנת בחובה סיכונים נוספים ואי ודאות רבה עבור המשק הישראלי. העובדה שהמשק עבר את המשבר בהצלחה הנה תוצאה של ניהול נכון של הכלכלה בשנים שלפני המשבר. חשוב להמשיך לנהל את הכלכלה בצורה נכונה ואחראית, כדי שבמידה והמשק יספוג זעזוע נוסף, בין אם מהזירה הכלכלית ובין אם מהזירה הגיאופוליטית, נהיה ערוכים אליו ונוכל לעבור גם אותו בהצלחה.

בתשובה לשאלה מהקהל אודות מועמדותו האפשרית לתפקיד מנכ"ל קרן המטבע הבין-לאומית, השיב הנגיד: "אמרו לי פעם, עוד כשהייתי בMIT, לעולם לא להסכים לקבל תפקיד שאף אחד לא הציע לך אותו. בקרן המטבע מתקיים כעת תהליך בחירה שעוד לא הסתיים, ואיני יודע מה יהיה בסופו. דבר אחד בטוח – אני מאוד אוהב את תפקידי הנוכחי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!