הצעת חוק: משפחות נפגעי תאונות יהיו מעורבות לפני עסקאות טיעון

הסדר הטיעון שנחתם עם הנהג שפגע בשחר גרישפן והותיר אותה משותקת בכל חלקי גופה לא מפסיק לרדת מסדר היום. שבעה חברי כנסת: רוברט טיבייב, זאב אלקין, חנא סוייד, ישראל אייכלר, עינת וילף, איתן כבל וכרמל שאמה הגישו בקשה לתיקון חוק זכויות נפגעי עבירה שאמור לשנות את המצב הקיים בו התביעה וההגנה יכולות להגיע בינהן להסדר טיעון.

מטרת הצעת החוק הינה לאפשר לאלו שנפגעו בתאונות דרכים ולמשפחותיהם להיות מעורבים ולהיות מודעים להליך עסקת טיעון בבית משפט בעניינם. בנוסף, החוק נועד למנוע את מצב בו אלו שנפגעו בתאונות הדרכים פגיעה חמורה לא ייקחו חלק בתהליך עסקת הטיעון שמגבשת הפרקליטות, לא יהיו מודעים לו ולא תהיה להם הזכות להסכים או להתנגד לה. לפיכך מוצע לאפשר לנפגע עבירה קבלת מידע על ההליך הפלילי ולהביע עמדה בנוגע להסדר טיעון ועיכוב הליכים, בעבירות שונות לפי פקודת התעבורה.

בנוסף לתיקון החוק הנ"ל, מציעים חברי הכנסת זהבה גלאון, דוד אזולאי, שלמה מולה, איתן כבל, דב חנין ואילן גילאון תיקון נוסף לחוק זה לפיו במידה והתנגד נפגע העבירה להסדר הטיעון, תובא המחלוקת בין הנפגע לתביעה להכרעת בית המשפט שיכריע בדבר לאחר שקיבל הנפגע הזדמנות להציג את טיעוניו; בית המשפט ינמק את החלטתו.

בנימוק לתיקון החוק כותבים החכ"ים: הזכות להחליט האם יערך הסדר טיעון או שמא הפרקליטות תיגש לניהול המשפט, צריכה להיות גם מנת חלקם של נפגעי עבירה. במקרה של עבירות מין ואלימות חמורה לא מספיק שהתובע ישמע את עמדתם של הנפגעים, אלא יש לאפשר לקורבן העבירה להתנגד להסדר הטיעון. מטרת החקיקה היא להגן על זכותו של הנפגע, לכך שהפוגעים לא יצאו בעונש קל או כלל ללא עונש, ולמנוע פגיעה בכבוד האדם משיקולים שאינם בהכרח בטובת הנפגע. החשש הוא מפני התפוררות הנורמות הפליליות כתוצאה מפעולתם של מי שמופקדים על אכיפתו, היינו משטרת ישראל והפרקליטות.

השיטה המשפטית כיום נוטה להשתמש בהסדרי טיעון משיקולים שונים כגון: קיצור אורך המשפט, משפחתו של הנאשם, הקושי בהוכחת כתבי האישום, הקלת העומס על מערכת בתי המשפט ולעיתים גם מקום עבודתו. שיקולים אלו אמורים להיות משניים, והשימוש בהם גורע משיקולים ענייניים הנוגעים לנפגע ולמידה בה הוא נפגע. לפיכך צריך להבטיח בחוק כי לנפגע תהיה השפעה מכרעת בהחלטה האם להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.

זאת ועוד, הסדרי טיעון אינם לוקחים בכל המקרים בחשבון את טובתו של הנפגע וגם אם קולו נשמע, ההחלטה לא תמיד תואמת את מה שהנפגע מבקש. במקרים מסוימים הסדרי הטיעון עושים עוול למתלונן כאשר סעיפי אישום חמורים מוחלפים בסעיפים מקלים והעונש החמור מוחלף בעונש קל יותר, או כאשר הנפגע מעוניין להעיד בבית המשפט אך התביעה לא נותנת לו את "יומו בבית המשפט".

הצעת החוק מבטיחה כי במקרה שבו הנפגע מתנגד להסדר הטיעון שהושג, תחויב הפרקליטות להביא את הנושא להכרעת בית המשפט שיחליט האם לקבל את ההסדר או לפתוח במשפט. כך תחייב התביעה, במסגרת המשא ומתן להסדר טיעון לראות גם בנפגע צד שהסכמתו נדרשת לשם השגת הסדר.

עמדת אור ירוק בנושא: "אור ירוק תומכת בהצעות החוק. אור ירוק רואה בנפגעים בתאונות דרכים בהן אדם נהרג או נפצע קשה כבעלי זכות להציג את עמדתם ולשטוח בפני בית המשפט את הכאב והסבל שהם מנת חלקם מאז קרות האירוע. פעמים רבות, אנו מגלים כי נחתם הסדר טיעון מקל מבלי שהשופט שמע את קולם של הנפגעים, ויש לשנות זאת."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!